ההריונות משנים לנשים רבות את תפיסת הגוף. אותו הגוף המוכר, שנשאנו בו בבטחה את עצמנו במשך שנים רבות, בנאמנות וסגפנות מסויימת, היה למלון, אירח בו ילד או כמה ילדים, ולאחר שהאורחים כולם פרחו להם, נותר מאחור משהו שלא תמיד דומה למה שהיה שם קודם. העניין מתגלה בשיאו כשהולכים לשופינג או כשמתכוננים לצאת לאירוע שלא כולל מגלשה וארגז חול. אם בלוגרית אחת שהרגישה אבודה וביקורתית בגופה, ביקשה מבני משפחתה לבחור לה את הבגדים לאירוע חשוב, ויצאה מהחוויה מלאת מסקנות.
הבלוגרית, המתכנה ״המשימה: אמא״, העלתה פוסט ולצדו תמונה ממלתחת חנות בגדים, בה היא לובשת שמלה. ״השמלה הזאת נראית נורא,״ פתחה. ״זה מה שחשבתי כשנכנסתי לחדר ההלבשה בקניון. זה לא משהו שהייתי לובשת בדרך כלל: הפרינט הפרחוני, הבד הכבד, היא חשופה בכתפיים. הבאתי ארבעה ילדים בתשע שנים. שחור הוא לרוב חברי הטוב ביותר. אני בקושי לובשת שמלות בכלל, למען האמת. המדים האמהיים הקבועים שלי הם ג׳ינס וטי-שירט עם סווטשירט מעל כשמתקרר. לפעמים, באירוע מיוחד אלבש חולצה מחוייטת.״
החיפוש אחר שמלה נולד מכורח: אירוע חגיגי. דייט לארוחת ערב וגאלה חשובה עם בעלה. ״רמזו לי שאני צריכה ללבוש משהו יותר בוגר, שאין עליו אבק מרוב שלא לבשתי אותו שנים,״ היא ממשיכה. ״יצאנו לשופינג, כל הקרקס. ארבעה ילדים ובעל. חיפשנו בין חנויות כשהמוכרים הצעירים והטרנדיים ממני לוטשים בנו מבטים, והילדים שלי משחקים בסליים. ואז נתתי למשפחה שלי לבחור לי שמלות. הבן שלי בחר משהו בצבע חרדל, הבת שלי אהבה משהו צמוד מדי בצבע חציל, בתי השני שמלה עם שרוולים תפוחים, והיתה את זאת, שבעלי ראה על הבובה והודיע שזו בחירתו. גלגלתי עיניים אבל בכל זאת הסכמתי למדוד.״
האם מדדה כל מה שבחרה משפחתה, במשך אחר צהריים ארוך, וכשלבשה את השמלה שבחר הבעל מיד אמרה לעצמה, מול הראי שבחדר ההלבשה: לא. ״אבל בכל זאת פתחתי את הוילון להראות להם,״ היא מספרת. ״בעלי חייך ואמר: זאת השמלה. שאלתי: אתה לא חושב שהזרועות שלי נראות רע? ארבעה ילדים, כן? אין הרבה זמן לאימוני כושר חוץ מהרמת תינוקות והכנת כריכים. זאת השמלה, הוא התעקש. הוא חייך אלי מתוך העיניים, וקניתי את השמלה. והחלטתי ללבוש אותה. ולהרגיש טוב עם עצמי, זרועות והכל.״
״האם הגוף פוסט-בייבי שלי מושלם? ממש לא,״ אומרת האם. ״אבל זה מה יש. זה הגוף שבעלי עוד אוהב, הגוף שילדי מתנחמים ומתכרבלים בו לפני השינה, הגוף שרוצה ללבוש משהו חוץ מג׳ינס וחולצה ישנה מפעם לפעם. זה הגוף שאני צריכה להפסיק להביט בו בביקורתיות במראה ולהתחיל לתת בו מבטים בעיניים אחרות, עיניה של משפחתי, כי מה שהם רואים לא רע בכלל".
>> אבא מעצב: לא תאמינו למה השמלה הזאת הופכת להיות