לא נחדש דבר כשנכתוב שאמהות היא משרה מלאה בשכר מינימום – בתמורה להשקעת הזמן, המאמצים, העצבים והאהבה, הילדים לא טורחים אפילו להגיד תודה. נדמה אפילו שלא ממש אכפת להם מי מגדל אותם, כל עוד הוא שם להם אוכל על השולחן ושטר של 50 שקל בכיס. אבל מחקר חדש מראה שיש תמורה למאמצים הגדולים של האמהות; מתברר שבכל פעם שאדם מביט בתמונת אמו, נוצרת תגובה יוצאת דופן באזור במוח שאחראי לרגש. כלפי האבות, לעומת זאת, נרשמה חיבה מתונה.
"הקשר בין האם לתינוק הוא המשפיע ביותר"
במחקר החדש, שהופיע בכתב העת המדעי "מוח וקוגניציה", השתתפו 20 בני אדם בגילאי 30 שחוברו למכשיר MRI, המאפשר לבחון פעילות מוחית. החוקרים הציגו בפני הנבדקים תמונות של הוריהם, של זרים גמורים ושל אנשים מפורסמים, ומדדו את הפעילות המוחית בזמן הצפייה בתמונות.
המדענים נדהמו לגלות שכאשר הוצגה תמונת האם, התרחשה פעילות מוחית עזה ויוצאת דופן באזור במוח המזוהה עם רגש וזיהוי. הממצאים הצביעו בפירוש על כך שהאמהות מייצרות תגובה קוגניטיבית מורכבת וארוכת טווח במוח של ילדיהן.
החוקרים טוענים כי מדובר בגרסה האנושית של תופעת ההטבעה, המוכרת במיוחד אצל ציפורים. בתופעה זו יוצר הגוזל את הקשר העמוק ביותר עם הדמות הראשונה אליה הוא נחשף, עוקב אחריה ולומד ממנה כיצד להתנהג. תינוקות אנושיים לא עוברים הטבעה מהירה כזאת, אך מדענים רבים סבורים שהקשר בין האם לתינוק הוא הגורם המשפיע ביותר על אופן התפתחותו ותפקודו כבוגר.
את אבא? רק מחבבים
ד"ר מארי ארסלידו מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, שהובילה את המחקר, אומרת: "אפשר לייחס את הפעילות הייחודית של המוח בזמן הצפייה באמהות לכך שאלה הפנים אליהם נחשפים הכי הרבה במהלך שנות הילדות הקריטיות. העובדה שאותה פעילות נרשמת גם כאשר מדובר באנשים שחיו במשך תקופות ארוכות רחוק מהוריהם, רק מראה עד כמה ההשפעה היא ארוכת טווח".
צפייה בפניהם של האבות יצרה תגובה באזור אחר במוח, הקשור לחיבה. עם זאת, מדובר בתגובה מצומצמת, שלא מתקרבת לפעילות המוחית הגועשת שחוללו פני האמהות.
פניהם של אנשים מפורסמים יצרו תגובות מתונות עוד יותר, אבל חזקות יותר מאלה שיצרו פניהם של זרים. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא הזיכרונות שעולים ברגע שהמוח מזהה את הפנים שמולו.
פרופסור אן ביוקאנן מאוניברסיטת אוקספורד, שנטלה גם היא חלק במחקר, מסבירה: "המחקר הזה מאשש תיאוריות פסיכולוגיות-רגשיות שאנו כבר מכירים. אפשר לחשוב על זה כך: המוח הנולד הוא כמו הארד דיסק מפורמט שעוד לא העלו עליו דבר. האינטראקציה הראשונית החשובה בין התינוק לבין האדם הראשי שדואג לו, שהוא בדרך כלל האם, היא קריטית עבור התפתחות המוח והרגש, וזאת בעצם מערכת ההפעלה שלו".