המתחרה של ימינו על תשומת הלב של אמא הוא כבר מזמן לא האח הקטן או בן הזוג שזקוק לצומי, אלא מכונת תשומת הלב המאירה, המצפצפת והנעימה למגע: הסמארטפון, המחשב ובתוכם גם העבודה שלעולם לא נגמרת. רעות בורץ, אנימטורית ומאיירת ואמא גאה לשני בנים צעירים, יצרה סרטון נוקב וביקורתי. הסרטון קשה לצפייה על אף האסתטיות הויזואלית, והוא מתאר את חייו של הילד בצל אם שראשה קבור עמוק בעיסוקים אחרים. הסרטון הפך לוויראלי ושגשג במיוחד בקהילות הנשיות השונות.
הסרטון המדובר נוצר כבר לפני שנתיים, עם לידתו של בנה הצעיר, במהלך לימודיה בבית הספר לאמנות בצלאל. ״כפיר, הגדול שלי, נולד באמצע שנת הלימודים הראשונה שלי במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל״, היא נזכרת. ״נכנסתי ללימודים למרות שידעתי שאני בהריון ויהיה לי מאוד קשה להשלים את הלימודים, אבל גם ידעתי שאני לא מוותרת על זה. כי אם הייתי מוותרת, לא הייתי חוזרת לזה. כבר בגיל חודש נאלצתי להשאיר את כפיר אצל מטפלת, כי הייתי חייבת לחזור ללימודים. אני דומעת רק מלהגיד את זה. בעלי הוא איש קבע, כך שגם מבחינתו לא הייתה אפשרות לעזוב. אפשר להבין שתחילת האימהות לוותה אצלי ברגשות אשם מאוד גדולים, שהתחזקו כשהגעתי לשנה האחרונה בלימודים, אז עבדתי נון-סטופ על פרוייקט הגמר שלי, ויצרתי את הסרט ׳אמא׳״.
״את הסרטון יצרתי כביקורת לעצמי בלבד, תזכורת לסוג האמא שאני לא רוצה להיות, אבל המציאות מחייבת אותי״, היא מסבירה. ״כשהצגתי את הסרטון בכיתה, הוא קיבל תגובות מרגשות מכולם. כולם התחברו: הורים ולא הורים. אבל לא יכולתי לדמיין אז מה תהיה בתגובה כשהסרט ייצא לעולם הגדול.לפני שנה וחצי בערך הקמתי את "פרוייקט אמא", פרוייקט שנועד לתאר חוויות מהאימהות בצורה יצירתית עם איורים ואנימציות. המחשבה מאחורי הפרוייקט הייתה, שיש לי כל כך הרבה חוויות מצחיקות ומרגשות בתור אמא, שבטח יש עוד כמה אימהות שיזדהו ויהנו לשמוע עליהן. לפוסט הראשון, בחרתי, כמובן, בסרטון ׳אמא׳.״
התגובות היו רבות ומעודדות, אך רק לפני כשבוע וחצי הפך הסרטון לוויראלי לאחר שמדריכת הורים בשם רותי לבנת העלתה אותו לעמוד העסקי שלה. תוך יום וחצי הסרטון כבר עמד על 180,000 צפיות, ובתוך שלושה כבר עברו את הרבע מיליון. ״הייתי בהלם״, מודה בורץ. ״ככל שהצפיות עלו, התגובות התחילו לזרום: מאנשים שמזדהים ומתרגשים, דרך אנשים ששואלים למה אין אבא בתמונה ועד לאנשים שטענו שמדובר במניפולציה זולה. היו גם אנשים שחשבו שניסיתי להעביר ביקורת על אימהות בעידן הדיגיטלי ושהמטרה שלי היא לייצר רגשות אשמה. כל אחד לקח אותו למקום שלו. היו כאלה שאפילו פנו אלי וסיפרו שהסרטון שינה להם משהו ביחסים שלהם עם הילדים. אני גאה להגיד שיצרתי משהו שריגש אנשים אחרים, שנגע בהם, ששינה להם משהו בחיים.״
מי ששיתפה את הסרטון ויצרה סביבו את כל המהומה היא רותי לבנת, מאמנת להורים ומתבגרים ובעלת מיזם בשם בונדו המבקש לסייע להורים להתחבר לילדיהם המתבגרים. ״הסרטון שם זרקור על רגשי האשמה וייסורי המצפון כבר בגיל הצעיר״, אומרת לבנה. ״ההורים מאד עסוקים וזמן הבונדינג הממוצע ירד לפחות מחצי שעה ביום, בהשוואה לכשעתיים בתקופה שההורים היו ילדים. בכל גיל הילדים זקוקים לנו ולתשומת הלב שלנו. תמיד יהיה פער בין הרצוי למצוי, אבל הדרך הטובה ביותר לצמצם אותו היא על ידי הגדלת המודעות, שאיפה לשינוי ובחירות חדשות ולא אוטומטיות. לפעמים שינויים קטנים עושים הבדל גדול. בטח כשמדובר בילדים שלנו".
>> בת 13 התאבדה לאחר שאביה עשה לה שיימינג ברשת