כפי שבעיני הוריו כל ילד שנולד הוא יחיד ומיוחד במינו, כך גם ההורה בעיניו של ילדו - יחיד ולא בר תחליף. אך למעשה, מומחים רבים עוסקים כבר שנים רבות בסיווג ההורים לקטגוריות. ישנם אכן המון סוגי וסגנונות הורות, ובשנות השישים יצאה החוקרת דיאנה באומרינד עם שלושה סוגים שונים של הורות אליהם היה נהוג להתייחס: סמכותיים, סמכותנים ומתירנים, אך מחקר אמריקני חדש ורב משתתפים יצא לעשות סדר חדש, וחילק את ההורים לארבע קטגוריות עיקריות.
"ההורים של היום משלבים בין גישות חינוך"
בשנים האחרונות עלו לשטח סוגי הורות חדשים הנקראים בפי כל: "הורי הליקופטר", "טייגר מאם", ועוד. באוניברסיטת וירג'יניה הוחלט, בעקבות שינויים אלה בשיח בנושא, לבחון את העניין לעומק במחקר בו השתתפו למעלה משלושת אלפים משתתפים, ובמימון יוצא דופן של מעל 850 אלף דולר של הקרן על שם ג'ון טמפלטון. המשתתפים, הורים לילדים בגילאי בית ספר בני שלושים פלוס, התנהל בין ספטמבר 2011 למרץ האחרון, ותוצאותיו יוצאות כעת לתקשורת. אלו הן ארבעת הקטגוריות החדשות:
1. הנאמנים
מדובר בעשרים אחוזים מההורים בארה"ב. ההורה הנאמן מאמין כי החברה והעולם שבחוץ הם מושחתים ומשחיתים, ויכולים לפגוע באופיו ואמונותיו של הילד. הורים אלה מחזיקים בבתיהם אמונות חזקות, דתיות, אידאולוגיות וכיו"ב, על מנת שהילד לא ילך לאיבוד כשיצא החוצה לעולם. מרבית ההורים בקטגוריה הזו הם נוצרים, מוסלמים או יהודים פעילים בדתם. הם ההורים שלא מרשים לילד לעשות דברים רבים שלחברים מותר כי בביתם הם שומרים על ערכים מסויימים באופן קשוח. גם הלימודים וההצלחה חשובים להורים אלה, אך הם שמים דגש מיוחד על משמעת ושמירה על ערכי המשפחה.
2. הפרוגרסיביים המעורבים
21 אחוזים מכלל ההורים הם הורים מודרניים, אלה שלרוב ייחשבו על ידי החברים של ילדיהם 'הורים קולים'. קבוצה זו אינה מסתמכת על ערכים דתיים בגידול הילדים, אלא על ניסיון חיים ותובנות של רע וטוב. הקבוצה מתאפיינת בכך שהיא יותר אופטימית לגבי העולם שבחוץ ולגבי העתיד של ילדיה. הורים אלה נוטים יותר לתת לילדיהם לעקוב אחר משאלות לבם ולמצוא את דרכם בעצמם מגיל צעיר. הם פתוחים יותר לאמונות רוחניות שונות, למיניות ולרעיונות מודרניים. המצפן המוסרי שלהם הוא בעל אוריינטציה חברתית ולא דתית, ובמקום לנסות ולעצב את דעות ילדיהם, הם מעוניינים לתת לילדיהם כלים לעשות בחירות נבונות בעצמם. הורים אלה קשובים לצרכי ילדיהם יותר מהורים אחרים.
3. המנותקים
21 אחוזים מההורים נמצאים בקטגוריה זו, המאפשרת לילד לגדול בצורה עצמאית וטבעית כמה שיותר. בדיוק בניגוד להורות ההליקופטר הנפוצה מאוד בשנים האחרונות, הורים אלה מנתקים את הכבלים כמה שאפשר ונותנים לילדים להיות אחראים לגורלם. הורים אלה אינם חסידים של העולם החיצון, פסימיים למדי לגבי העתיד, ומאמינים שהעולם הוא זה שתהיה לו השפעה גדולה באמת על הילדים, ולא הם. הורים רבים מסוג זה הם בני מעמד הפועלים, עובדים קשה, רואים את ילדיהם מעט מאוד, לא אוכלים איתם ארוחות משותפות כמעט אף פעם ולא מספיקים להכין עמם שיעורים וללמד אותם דברים רבים. ההורה המנותק מרגיש קשר פחות חזק עם ילדיו ומבלה איתם פחות משעתיים ביום באינטראקציה ישירה.
4. החולמים
27 אחוזים מההורים האמריקנים מכונים על ידי החוקרים 'חולמים', בהתייחסות לשיטת החלום האמריקני, בה יש לעבוד קשה ולבסוף להגיע להצלחה המיוחלת. מדובר במשפחות בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך, שעושים ככל יכולתם על מנת להעניק לילדים יותר אפשרויות ממה שקיבלו בעצמם. הורים רבים בקטגוריה זו מצהירים כי יש להם מערכת יחסים קרובה וחמה במיוחד עם הילדים. הילדים הם המטרה המרכזית שעומדת מול עיני הורים אלה, החיים לפעמים בסיטואציות לא פשוטות, אך חשים אופטימיות לגבי העתיד.
"מעניין שמרבית ההורים בכל הקטגוריות ציינו כי ילדיהם חולקים את אותן אמונות וערכים שלהם", אמר ד"ר ג'יימס דויסון האנטר, ראש צוות החוקרים. "זאת למרות ההבדלים הרבים ביניהם, ושהמריבות ברוב הבתים הן על אותם נושאים בדיוק, כמו רחיצת כלים ושעת ההשכבה. ההבדל המשמעותי ביותר בין ההורים של היום לאלה של פעם הוא שיש לא מעט הורים שהם פחות סמכותיים, ומשלבים בין גישות. יש יותר הורים שמשמשים כחברים לילדיהם, ויותר הורים המוכנים להודות בחולשות, שאינם יודעים את כל התשובות, ושגם הם טועים לפעמים".