"בתחילת ההורות שלי הייתי תחת פוסט טראומה"

 חלק גדול מחיינו, ואולי אפילו התפקיד הראשון שלנו, הוא להיות ההורים של הילדים אותם הבאנו לאוויר העולם. ועדיין, לא פעם עולה השאלה - מה ואם היינו עושים אחרת? האם היינו מתנהגים שונה? שאלנו מספר אימהות ואבות מה הם היו משנים, אילו היו יכולים לחזור אחורה בזמן, וקיבלנו מספר טיפים ועצות להורים על איך אחרים היו נוהגים בדיעבד.

1. "מתחילה מלזרוק לפח ערמת ציפיות בלתי אפשריות ולא אנושיות בעליל"

    
   אנחנו אמנם מנהיגות את העולם אבל אסור לנו לשכוח שאנחנו גם בני אדם. לא הכול אפשרי לבד ואם אפשר להשיג עזרה מה טוב. "אם את יכולה לקחת עזרה בתשלום על ניקיון, כביסה, אפילו לפעמים בייביסיטר, עשי זאת בלי להסס, את חייבת לשמור גם על נפשך", אומרת נעמי. גם שושי מראשון לציון מסכימה. "חשוב ללמוד לשחרר בעניין סדר וניקיון הבית", היא אומרת, "עד היום אני זוכרת, למרות שזה נאמר לפני שלושים שנים לפחות, את בני הצעיר אומר לאחיו בבוקר 'תסדר לפני שנשמע את נאום המשרתת'. היום כשגדלתי ואני כבר סבתא אני אומרת שהכול תפל וחסר חשיבות".
   
   

   

   
   
   

2. "לא הייתי שולחת לגן פרטי"

    
   "לצערי, הבנתי מניסיון שבחלקם הגדול יש הרבה הצגות כלפי ההורים וחיסכון כלפי הילדים, לא רק בכסף. אחרי שנים שמשלמים סכומים מטורפים, הסייעות פתאום מתחילות לדבר ולספר על מקרי התעללות. אני למדתי פשוט לא לסמוך", מספרת שני מהשפלה, "הקשבתי יותר מדי לחוות דעת של הורים שתכלס לא באמת מבינים מה קורה אחרי שהשער נסגר". גם אפרת מסכימה ואומרת - "הייתי מחפשת מסגרת איכותית יותר לילדים בגיל שנה עד שלוש ולא שולחת אוטומטית לזאת שקיימת במושב" .
   
   

   

   
   
   

3. "אם זה היה אפשרי, הייתי שמחה להרגיל את בעלי להיות שותף מלא בכל נושא הילדים ושלא הכל ייפול עליי"
   

   "הילדים צריכים ללמוד שיש עוד אנשים בבית", אומרת ענת ומחייכת, "הייתי דואגת שלא יתרגלו שאני איתם 24/7 ואז אולי הפרידה לא תהיה קשה כל הזמן, גם בגילים גדולים". אתי מוסיפה ואומרת כי "לפעמים אנחנו עסוקות בהתחשבנות עם בן הזוג, אבל זו טעות קשה בזוגיות. צריך פחות לחכות ולהסתכל שהצד השני עוזר לך, ולשחרר את מטלות הבית. פשוט רק להתמכר לגידול הילד ולרווחתו, כך כל המשפחה תוכל להרוויח".
   
   

   

4. "לא להיות רכה מדי ולהקפיד על סדר יום קבוע גם בקיץ - גבולות גבולות גבולות"

    
   "כשהילדים היו קטנים הייתי רכה איתם והם היום לא מקשיבים לי", מספרת ליאת, "אין להם גבולות והם עושים מה שהם רוצים בגלל שאין לי הרתעה. אין להם סדר יום של להגיע הביתה, להכין שיעורים ורק אחר כך חברים. יש לי טיילת בבית מהצוהריים ועד הלילה ובחופש הגדול הם ערים עד 3 לפנות בוקר. גבולות ברורים עושים המון סדר בבית, אבל אף פעם לא ידעתי להיות קשוחה ולהעמיד גבול, אם היו צעירים שוב הייתי משנה את הסדר של הדברים".
   
   

   

   
   
   

5. "למדתי להגן על הילדים שלי מבלי לפחד להיות לבד או לדאוג ממה שאחרים יגידו"

   
   "לא להיות מפוחדת ממה הסביבה תחשוב", אומרת סיון ומעידה כי היא התביישה מהאלימות שחוותה בבית מבן זוגה ולכן לא סיפרה על הדברים, "ניסיתי מספר פעמים אבל פשוט קפאתי".
   
   

   

   
   
   

6. "להיות עם הילדים לפחות עד גיל שנתיים בבית"

   
   "בשנתיים הראשונות הילד זקוק לאמא, לדמות שתיתן לו ביטחון אהבה, חיבוקים והבנה", אומרת נטע, "לדעתי ילדים צריכים ללכת למסגרת לימודית כמו משפחתון או מעון אחרי גיל שנתיים לפחות, כשהם כבר גמולים מהנקה או מתחליפי חלב ואוכלים ארוחות מלאות".
   
   

   

   
   
   

7. "אסור להיות טובות מידי, אפשר ורצוי לענות כשצריך"

    
   "מחנכים אותנו לשתוק לא פעם, אבל זה לא תמיד נכון", אומרת רונית, "לצערי לימדתי אותם לשמור על כבוד האחר, אבל לא פעם ראיתי בחיי שזה גרם לכך שמנסים לפגוע בילדיי. גם מורה, מפקד או כל אדם בעל סמכות אחר, הוא בן אדם בדיוק כמוך ואפשר לחלוק ולא להסכים לכל מה שאומרים. לאף אדם אין את הזכות לפגוע בכבוד העצמי שלך ולכן לא חייבים לקבל מרות מאף אדם אחר אף פעם" .
   
   

   

   
   
   

8. "הייתי מקנה הרגלי אכילה טובים יותר"

   
   "אני הגעתי מבית שלא הייתה בו מודעות לתזונה נכונה, לירקות ולפירות", מספרת ליבי, "הייתי ילדה שמנה. תמיד אמרתי שאני אגדל את הילדים שלי אחרת וזה לא נכון. הגדולה שלי כמעט לא אוכלת בשר והיא מאוד בררנית באוכל, האמצעי אוכל יחסית בסדר והקטן חי על ממתקים. אנחנו מנסים לשלב אכילה בריאה של ירקות, פירות וחלבונים במהלך היום - אבל הרבה פעמים אני בוחרת בדרך הקלה של אוכל מהיר, בעיקר פיצה. אין אצלנו עוף בתנור לשבת, אין אצלנו בשר מפורק או אנטרקוט, מקסימום שניצל וגם זה בלחץ פעם בשבוע. כן הייתי רוצה שיהיו יותר פתוחים לטעמים חדשים ולבשרים. לכן אני שמה את הקטן בצהרון, שם הוא אוכל עוף וקציצות - מה שאני לא מכינה בבית. וכמובן יש את העניין של מה הסביבה אומרת על זה שהילדים שלי לא אוכלים כמו שצריך".
   
   

   

   
   
   

9. "הייתי מתחילה את ההורות טיפה יותר מוקדם, כדי שיתאפשר לי ללדת ליהונתן גם אח או אחות"

    
   "ילדתי את יהונתן בגיל 44, אחרי טיפולי פוריות", מספרת שרון מתל אביב ומוסיפה, "אחרי כשנה של התאוששות מהטיפולים, ההיריון והלידה - כבר היה ברור שלא אצליח להיכנס להיריון נוסף. יהונתן ממלא את הצורך שלי באימהות, חסר לו היום מאוד קיום של אח או אחות והלב שלי נחמץ מזה שאני לא יכולה לספק לו את הצורך הזה".
   
   

   

   
   
   

10. "הייתי מעדיפה ללדת בניתוח קיסרי בהרדמה מלאה במקום חווית לידה מזוויעה וטראומטית"

     
    שירי מספרת שהלידה הראשונה הייתה כל כך נוראית וטראומטית, שהשפיעה גם על תחילת ההורות. "בתחילת ההורות שלי הייתי בעצם תחת פוסט טראומה", היא אומרת, "גם ככה קשה לחזור הביתה עם תינוק חדש. אני ממליצה לאישה לפני לידה לחשוב טוב טוב מה יהיה הכי טוב בשבילה, להתייעץ עם אנשי מקצוע ובעיקר לשאול. לא לפחד לשאול ואפילו כמה שיותר, ידע הוא כוח וביטחון בחיים. להתחיל חיים חדשים במצב של טראומה, זה בטח לא עוזר והדרך לדיכאון אחרי לידה כבר נסללה. כמובן שלקח זמן עד שעליתי על זה והייתה תקופה נוראית. תודה לאל שטיפלתי בעצמי והתגברתי על זה".
    
    

    

    
    
    

11. "אני ממליצה להורים לקרוא פחות מדריכי הורים"

    
    "בואו נגיד את האמת"  אומרת דנה, אמא לשתי בנות. "אני חושבת שכל ילד יש לו אופי אחר וצרכים אחרים, אי אפשר לקרוא ספרים ולנסות ליישם, מבלי לזלזל באף אחת, אבל קודם כל צריך להכיר את הילד ואז להבין אם הגישה בכלל מתאימה לו". נורית מוסיפה ואומרת כי "הייתי מקשיבה יותר לאינטואיציה הפנימית מאשר לסביבה".

וכמובן שלצד כל אלה, ישנם גם ההורים ששמחים ומרוצים על כל מה שעשו ונתנו ולא היו משנים את הדרך שבה הלכו. "אני חייבת להודות שלא הייתי משנה כלום", אומרת ענבר מכפר סבא, "עם הזמן, עם הבגרות ועם השוני בין ילד לילד ועם הטעויות, נולדה ההורות שלי. באמת שלא הייתי משנה דבר, כי גם הטעויות הן חלק מההורות שלי ואני לא מתביישת לומר לילדים שלי שטעיתי. ההפך, זה רק מלמד אותם שגם אימא אנושית ועושה טעויות בדיוק כמוהם". כמוה גם, נופר קררו אומרת כי "יש הרבה דברים כנראה שהיה עדיף לעשות אחרת, אבל כל דבר כזה אני חושבת שהיה דרוש לי תהליך כדי להגיע אליו ולא הייתי רוצה לשנות אותו, את התהליכים שעברתי בתוך ההורות, הרבה דברים טובים נולדו בגלל 'טעויות' של התחלה".