הסטרס הוא אחד הגורמים המובילים לבעיות בריאותיות וירידה באיכות החיים בעולם המערבי. אי אפשר להאשים את ההורים של היום בחוסר מאמץ: הם עובדים נורא קשה, עושים הכל כדי להרוויח את כל העולמות, ולהצליח גם בבית ובמשפחה וגם בקריירה. מתברר עכשיו שאחד הדברים שהם לפעמים שוכחים לעשות, מרוב עיסוקים וחרדות, יכול להשפיע לטובה גם עליהם וגם, ויותר חשוב, על בריאותם הנפשית והפיזית של ילדיהם. הגיע הזמן לעצור הכל ולהתחיל להשתולל.
מחקר אוסטרלי-הולנדי חדש מצא שהתנהגויות ספציפיות של הורים יכולות להגן על ילדי הגן ממתח, ולמנוע מהם להפוך לבני אדם מפוחדים וחרדתיים. בעזרת השתוללויות, משחקים משותפים ועידוד הילדים לקחת סיכונים בסביבה בטוחה, אפשר לטעת בהם ביטחון לכל החיים.
312 משפחות השתתפו במחקר, והתוצאה הראתה שההורים, נשים וגברים כאחד, שהשתמשו בסגנון הורות המכונה ׳התנהגות הורית מאתגרת׳ או CPB, זכו לגדל ילדים בעלי רמות חרדה פחותות בהרבה מחבריהם. המונח האקדמי החדש הזה מתייחס למבנה של התנהגויות פיזיות ומילוליות עם ילדים, המעודדות אותם לגלות את יכולותיהם ולהגיע לקצוות היכולת. מחקרי עבר כבר הראו כיצד הורות-ההליקופטר האובר-שתלטנית של ימינו מייצרת ילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך ונטייה לחרדה, אבל זו הפעם הראשונה שנבדקת התנהגות הורית אחרת כמשפיעה על הסטרס.
אוניברסיטת אמסטרדם ואוניברסיטת מקארי בסידני החליטו להתמקד בדרך שבה ניתן לטעת בילדים ביטחון. ״להתנהגות ההורית הזו יש אפקט שמגן על הילדים,״ אומרת החוקרת רבקה לזרוס. ״במשחק קשוח, מפחיד, מתגרה ומחוספס יותר ניתן לעודד את הילדים לקחת סיכונים ולהיות תקיפים. הרעיון ב-CPB הוא לייצר מרחב בטוח ללקיחת סיכונים, כך שמתאפשרת רמה מסויימת של חרדה, והילדים יודעים שזה בסדר. יש לייצר חשיפה חוזרת ונשנית לדברים שמפחידים את הילדים, וכך פוחתת החרדה שלהם והם לומדים שניתן להתמודד לבד עם אתגרים. הורים שעוטפים את הילד בצמר גפן מונעים מהילדים לעשות דברים התואמים את גילם, ונוטעים בהם פחדים.״
לזרוס מסבירה שההתנהלות הפופולרית הזו של הורים, המוכרת מתקופתנו, מעבירה לילדים את המסר שהעולם הוא מקום מפחיד שהם זקוקים להגנה ממנו. ״כל הורה יכול להתחיל ב-CPB, בקלות: אלה דברים קטנים כמו לעודד את הילד כשהוא עומד להתמודד עם משהו חדש. אם הם מפחדים מכלבים למשל, כדאי לקחת אותם לפגוש כלבים, ולחזור על חשיפה שוב ושוב, בלי להמנע. כדאי גם לשלוח את הילדים לתחרויות ומשחקים ספורטיביים. הילדים חווים כך הפסד בסביבה בטוחה. כל הזמן צריך למתוח את הגבולות עוד ועוד ולהעניק לילד התנסויות חדשות ביכולותיו ועצמאותו.״ המחקר, שפורסם בכתב העת המקצועי לפסיכולוגיה קלינית בילדים ונוער, יהיה הראשון בסדרה, על מנת להכריע האם שיטת ההורות הזאת יכולה לשמש כטיפול בחרדות, או רק כצעד מניעתי.