"הבן שלי, שמסיים כיתה ח', סיפר לי שביישוב בו אנחנו גרים מתארגן 'אפטר פארטי' באחת החורשות ושיהיה שם אלכוהול. ניסיתי לשכנע הורים אחרים לעשות משהו בנדון, אבל לא נראה שהם מתרגשים מהעניין. האם דאגתי היא לחינם?"
בעשורים האחרונים אלכוהול הפך להיות מרכיב מרכזי במסיבות ובבילויים של בני נוער. מסיבות סוף השנה מהוות מעין "טקס מעבר", בו גם ילדים שלא שתו בעבר מתנסים בשתייה ומגיעים למצבי שיכרות. בגילאים מאוחרים יותר אפשר לראות גם שימוש במריחואנה.
בניגוד לרוב המבוגרים, שיוצאים לבלות ושותים על הדרך, אצל המתבגרים השתייה היא מרכז הבילוי. המנטרה המנחה אותם היא "לא הקאת, לא נהנית". כך, שילוב של לחץ חברתי, שיעמום וחוסר ניסיון מובילים אותם במהירות למצבי שיכרות – וגם למצבי סיכון. שותים. כלומר, השתייה היא לא מרכז הבילוי. עבור מתבגרים רבים השתייה היא המטרה והמנטרה המנחה אותם היא "לא הקאת לא נהנית". שילוב של לחץ חברתי, שעמום וחוסר היכרות עם המשקה מביאים אותם במהירות למצבי שכרות וסיכון.
לעיתים קרובות המסיבות מתקיימות בבתים ריקים או בחורשות, והן יוצאות משליטה בגלל כמות המשתתפים וכמות האלכוהול והסמים. אם הן נערכות במועדונים, הם ישתו לפני המסיבה – ולרוב גם לפני העלייה להסעה.
מסיבה בה נמצאים רק בני נוער, ללא מבוגר אחראי, הופכת למקום מסוכן. כמו שנוכחות של מורה בחצר בית הספר מורידה משמעותית את הסיכון לאלימות, כך גם נוכחות של הורה במסיבות. אז מה אפשר לעשות?
- בררו היכן מתקיימת המסיבה, מי מארגן אותה ומי מגיע אליה. השתדלו להיות אלה אשר מסיעים את הילדים למסיבה וחזרה. אם אתם לא מסיעים אותם, הגיעו איתם לנקודת ההסעות בה מתרחשת רוב השתייה. למסיבה הם כבר מגיעים שיכורים.
- בקשו את השמות ואת מספרי הטלפון של שני חברים שאיתם הם יבלו. הבטיחו להם שתיצרו עם החברים קשר רק אם הם לא יהיו זמינים.
- העבירו מסר ברור: "אתה לא שותה אלכוהול! אם בכל זאת תבחר לא להקשיב לי, בכל שעה שתזדקק לי תתקשר ואני אבוא לעזור לך". הבעת העמדה היא חשובה. כשהגבול ברור, הם חוצים אותו רק במעט.
- שבו עם מארגני המסיבה, דברו איתם, הכירו בצורך שלהם לחגוג אבל הגדירו ציפיות. רתמו את ההורים האחרים וסכמו על מבוגר תורן שיעשה בקרה על המסיבה. הוא לא ישאר ולא יהפוך לחלק מהאירוע, אלא יגיע בזמנים קבועים במהלך הערב כדי לוודא שהכל כשורה. הסבירו לילדים שאתם לא מגיעים כשוטרים, והסבירו להם את הנחיצות בנוכחות של מבוגר במסיבה של 150 מתבגרים בחורשה.
- קבעו שעת חזרה: מסיבה שהתחילה ב – 22:00 תמצה את עצמה אחרי שעתיים או שלוש, ותוביל לשוטטות סתמית.
- אל תסכימו להתעדכן בלילה בהודעות סמס כמו "אני ישן אצל חבר". לרוב החברים הם אלה שמסמסים כדי לטשטש את העובדה שקרה משהו. בשיחת טלפון אתם יכולים לשמוע את הקול, ולילדים קשה יותר לשקר לכם.
- למחרת הבילוי התעניינו בחוויה של הילדה או הילד. זכרו, הם צריכים לצאת ולבלות בדיוק כמוכם. יחד עם זאת, עם עצמאות באה גם אחריות.
רן בראון הוא עובד סוציאלי, יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים". מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "הורות בימי קורונה – להיות הורה רלוונטי"