מי יותר גרוע, בעלי או את? השקרן שהפר את אמוני או הפתיינית שהתלבשה עליו למרות שידעה שהוא גבר נשוי? זה לא משנה, שניכם בוגדים, חסרי ערכים וחסרי מצפון.
אני יודעת שאת בחורה אינטליגנטית. לומדת לתואר שני, יודעת שפות. את גם אטרקטיבית, נראית טוב כמו שרק בחורה בת 25 (שנראית בת 18) יכולה להיראות, הכל מתוח ובמקום. את בטח לא מתעוררת בבוקר ומטייחת את הפרצוף עם טונה של מייק אפ, ואז מותחת את הלחיים אל מאחורי האוזניים כדי לראות איך תיראי אחרי הניתוח למתיחת פנים שאת מתכננת לעשות (אבל פוחדת).
אני גם יודעת שזה בדיוק מה שמשך את הבעל שלי אלייך: מעיין הנעורים, העור הבוהק, הבוסריות. אלה הדברים היחידים שלך יש ולי אין. על כל השאר – הבשלות, ההבנה, הילדים המשותפים, ההיכרות העמוקה שלנו זה את זה – את יכולה רק לחלום.
משבר גיל ה- 40 תפס אותו
אנחנו מכירות היטב, את שכנה לשעבר שגרה בדירה השכורה שממול, זאת שהייתה מגייסת את בעלי להחליף לה נורה, להרוג ג'וק, לתקוע בקיר מסמר שנפל.
שנינו צחקנו עלייך, איך את מתעלקת עליו, לא יודעת לעשות שום דבר בעצמך. מתברר שאתם אלה שצחקתם עליי! ואז המשכת הלאה לדירה השכורה הבאה. דיברתם בטלפון מדי פעם, על מכר משותף שלכם שנקלע לטרגדיה ואתם עזרתם לו, על העבודה של בעלי שמבחינתך היא תחביב.
לא הייתה לי בעיה עם הידידות שלכם. זה היה נראה לי קשר שטחי ולא מזיק. עוד כשהכרנו היו לו ידידות ואני אף פעם לא דרשתי שינתק איתן את הקשר. יש לו חברות ילדות, חברות לעבודה, וגם לי יש ידידים, זה נראה לי נורמאלי; אני לא חושבת שמרגע שמתחתנים, כל קשרי החברות עם המין השני צריכים להתחסל.
אבל משבר גיל ה- 40 תפס אותו במלוא עוצמתו, ואת היית שם בשבילו, כנראה. כמו המסעות לרכיבת אופניים שהוא התחיל לערוך, כמו האפילציה בגב, כמו הלבנת השיניים – כך היית את בשבילו: שינוי מרענן באמצע החיים, עוד אמצעי שדרוג.
אני לא אישה קנאית מטבעי, אני ליברלית, נותנת ספייס לאחרים ואוהבת שנותנים לי גם, לא שואלת ומתחקרת כל הזמן. אבל הרגשתי שהיחסים בינינו כבר לא כמו פעם, וקודם כל הרגשתי את זה במיטה: הוא כבר לא רצה כמו פעם. אם בעבר הוא נדנד לי כל ערב, עכשיו הוא כבר לא היה מבקש כמעט בכלל, כשכבר עשינו את זה אני הייתי היוזמת ברוב הפעמים. ועוד דוגמאות: אם היינו יוצאים פעמיים בשנה לחופשה זוגית, בשנים האחרונות כבר היינו יוצאים פעם בשנתיים, ולא נראה שזה היה חסר לו, להפך, אני זאת שארגנתי הכל. שיחות נפש כבר לא היו בינינו בכלל.
קוראים לזה שגרה. עכשיו עדיין אין לך מושג מה זה, אבל בעוד כמה שנים את תביני שיש חיים אחרי ההתאהבות, והם לא בהכרח מרגשים כל כך.
ועדיין, לא חשדתי שיש לו רומן. הדבר היחיד שהפליא אותי הוא העובדה שפתאום היה אכפת לו כל כך איך הוא נראה. בעלי גבר מושך מאוד אבל הוא אף פעם לא השקיע בזה שנייה. והנה, פתאום כל החיים שלו סבבו סביב המראה החיצוני.
האסימון ירד כשפגשתי לקפה חברה טובה שעובדת איתו. המון זמן לא נפגשנו והיו לנו הרבה פערים להשלים. השיחה התגלגלה על הילדים והשגרה והעייפות. והתוודיתי בפניה שאנחנו כבר לא שוכבים כמעט. היא נתנה בי מבט חודר, ואמרה לי שתי מילים שאני לא אשכח לעולם: listen more. ככה היא אמרה פעם אחת, לקחה שלוק מהקפה וחזרה על זה: listen more.
שאלתי אותה למה היא מתכוונת. היא הזכירה שם של מכרה שלנו, שהתגרשה על רקע בגידה. דיברנו עוד קצת, ומכאן זה כבר היה פשוט להכאיב: כשהגעתי הביתה אמרתי לבעלי שאני יודעת שיש לו מישהי. חשבתי לעצמי שאחרי שאגיד לו את זה, לפי המבט בעיניו כבר אדע את האמת, אם זה נכון או לא. אבל זה היה יותר פשוט ממה שחשבתי: הוא שאל מי אמר לי. לא הכחיש, לא הופתע. רק שאל מי סיפר לי. ואז הוא הודה שיש לכם רומן.
בעוד כמה שנים גם את תהיי סחורה סוג ב'
אני עדיין אוהבת אותו. אבל הוא עזב את הבית מיד אחרי הגילוי. אמר שהוא הולך למלון, אבל אני יודעת שהוא עבר לגור איתך, בדירה שלך. אני לא עד כדי כך תמימה. הילדים שלנו כבר גדולים ומבינים, לא מדברים איתו, לא עונים לו לטלפונים. אני לא מנסה לשכנע אותם שהוא בסדר. כי הוא לא. הוא בוגד ושקרן, וגם את.
ועוד משהו: הנשים סביבו לא יתנו לך מנוחה. בדיוק כפי שהידידות איתך התפתחה לרומן, זה יכול לקרות שוב עם כל אחת אחרת. את יודעת את זה, אני יודעת את זה. כמו שהוא בגד בי איתך, ייתכן שהוא בוגד בך עם אחרת. אפילו היום, אפילו עכשיו. כן, את תקבלי בדיוק מה שמגיע לך. בזה אני מתנחמת.
>> לטלנובלה הקודמת: "אחרי הבגידה הנישואים שלנו רק השתבחו"
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי