חיי הנישואים שלי אף פעם לא היו טובים. לא הייתי באמת מאושרת, בטח לא כשבמהלך כל מריבה בעלי ישר היה זורק לי: "איך את מתנהגת, בואי נתגרש".
עברנו הרבה משברים קשים, ויום אחד כשבאחת המריבות הוא שוב שאל אם אני רוצה להתגרש, אמרתי לו – אתה יודע מה? כן, אני רוצה.
ככה, אחרי שנתיים של נישואים פלוס ילדה, הוא אמר לי – אפשר להיפרד בצורה יפה וידידותית, בואי נגמור את זה יפה. אז עוד חשבתי שזה באמת אפשרי.
התחלתי בהליכים. הוא בתגובה נכנס לשוק, לא האמין שבסופו של דבר אני באמת אלך על זה. הבנתי שהוא לא רצה להתגרש בכלל, סתם ביקש לבדוק את התגובה שלי.
הוא התחיל להקשות עליי, להגיד שלא ייתן לי כלום, לאיים שאם אלך למשפט הוא ילכלך עליי, יגיד שאני בגדתי בו. הוא מנסה להתנקם בי בכל מיני צורות, בין השאר – בקושי מגיע לראות את הילדה. לא אכפת לו מכלום.
ברגעים קשים אני שואלת את עצמי איפה ההבטחה להיפרד בצורה יפה? לאן היא נעלמה.
הוא תמיד היה קנאי
כל המשברים שלנו עד היום היו על רקע קנאה ואי אמון מצדו. הוא כל הזמן חשב שאני בוגדת בו, גם החברים שלו ליכלכו עליי. נשבעתי לו שלא בגדתי, שמעולם לא הפרתי את אמונו, אבל זה לא עזר. הוא מעולם לא האמין לי.
אגב, גם עכשיו, כשאנו פרודים, אני עדיין לא מסירה את הטבעת מהאצבע ועדיין לא מתחילה משהו חדש עם אף גבר אחר. רק כשאהיה גרושה רשמית ארשה לעצמי התחלה חדשה.
אני עושה חשבון נפש עם עצמי. יודעת שאני לא מושלמת, אבל גם הוא לא. וכמה ניסיתי, כמה השתדלתי.
במערכת היחסים שלנו הייתה הרבה אלימות מילולית וגם קצת פיזית. עד שהבנתי שהכל כבר הרוס, גמור, הקשר הזה לא נועד להיות. אחרי כל ההשפלות שהוא העביר אותי, אני היום נרתעת ממנו, סולדת מהאדם הזה.
מה שעברתי איתו – אני לא מאחלת לאף אחד.
ואני לא צריכה שבחים, אבל צריך אומץ לצאת לדרך חדשה, לצאת מהמשטר של החקירות והמעקבים שלו ולפנות למסלול אחר.
היום, השאיפה שלי היא להרגיש טוב. לא להתמוטט. לא לחיות בשביל גבר ולא להיות תלויה בגבר, פשוט לחיות בשבילי ובשביל הילדה שלי.
למרות מה שעברתי, אני אישה חזקה. אני צעירה, בתחילת שנות ה- 20 בסך הכל, ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שכל החיים עוד לפניי. יש לי הרבה פנטזיות, שאיפות. אני רוצה ללמוד, ולעבוד בעבודה מעניינת. לא הרבה לבקש, נכון?
אני לא אתן לו לשבור אותי
בינתיים הלכלוכים מצדו ממשיכים, הוא מקשה עליי בכל דרך אפשרית, כולל להיעלם מהחיים של הילדה שלנו, ללכת ולבוא כשמתחשק לו. אני תוהה האם יש פרידות יפות? האם זה אפשרי בכלל, להתגרש בלי השפלות, בלי נקמות קטנות ורעות?
אני בכל מקרה, לא אתן לו לשבור אותי! מרגישה שהשתחררתי מהנישואים החונקים והלא בריאים שהיו לי, נאחזת בתקווה שהתקופה הרעה הזאת תעבור, מסתכלת על הילדה שלי ויודעת שאעשה בשבילה הכל.
אני רוצה שיהיה טוב לשתינו, ועוד יהיה. מאחלת לכולכם רק אושר בחיים!
>> לטלנובלה הקודמת: המאהב שלי מסרב להתגרש למעני
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו