סוף ינואר. לפי מה שכתוב בספרי הגיאוגרפיה אמור להיות עכשיו חורף, אבל אני מביט מהחלון וחורף אין בחוץ. הלילות עדיין קרים, אמנם, אבל המיתוס של ינואר, החודש הקר בשנה, נשבר לרסיסים. זאת הזמנות מצוינת לשבור עוד כמה מיתוסים שקשורים בעונה הזאת של השנה.
1. תמיד טוב לקנות בתחילת החורף מטרייה.
על פניו זה נשמע נכון ואפילו הגיוני, אבל המשפט הזה מתעלם מ"חוק המטרייה": תמיד כשבאמת יורד גשם אין לך מטרייה בהישג יד.
איך זה יכול להיות? ככה זה. מטרייה היא פריט שפשוט קונים בכל פעם מחדש כשיש גשם. גם אם תכנסו היום לחנות, תקנו 10 זוגות של מטריות ותפזרו אותן בין כל כלי הרכב והתיקים שלכם, כשירד גשם לא תהיה לכם מטרייה ותמצאו את עצמכם רצים עם חפץ כלשהו מעל הראש בדרך לרכוש אחת בחנות הקרובה. בדוק. אז אין טעם לקנות מראש, חבל על הכסף.
2. בחורף ישנים כפיות.
באופן כללי, אני לא חושב שיש אנשים שבאמת ישנים כפיות - למעט זוגות בשבוע הראשון של הקשר. יש אולי אנשים שמספרים לכם שהם ישנים כריות (וגם עושים סקס לפחות 4-5 פעמים בשבוע), אבל הם משקרים. אין הרי הגיון בלישון כפיות: זה לא מחמם, זה לא נוח, וזה קשור גם למיתוס השגוי הבא.
3. גבר שבאמת אוהב את אשתו ייתן לה בחורף להניח עליו את כפות רגליה הקפואות במיטה.
זוגיות טובה יכולה להתמודד עם כל מיני אירועים ומשברים, אבל לא בטוח שמשבר הרגל הקפואה היא אחד מהם. אני לא יודע מה קורה לנשים בקוטב האישי שלהן, כלומר בכפות הרגליים, אבל הרתיעה של גבר סביר ממגע של איבר הדומה בתחושתו לגוש קרח שהונח עליו בהפתעה, היא יותר ממובנת. הרחקת הרגל שלך למקום חמים היא תגובה רציונלית שאיננה מעידה דבר על טיב הקשר. נשים, תשנו עם גרביים.
4. ערמונים הם הכיבוד המושלם לערב חורפי מפנק.
באמת? לפני כמה שבועות הבאתי הביתה שקית ערמונים. הערמונים המתינו בסבלנות לרגע בוא נושיע אותם מקליפתם, נקלה אותם באש ואז, כמו שמבטיחים בספרים, הם יפיצו בכל הבית ריח משכר וניחוח של חום. ואכן, שלפתי אותם מהשקית והייתי כבר בדרכי להשליך אותם, ממש כמו בסרטים, אל האח הבוער במרכז החדר. ממש נכנסתי לתפקיד והתחלתי לזמזם את "האישה תבקש ערמונים מהאש...". אבל אז נזכרתי שבעצם אין לנו אח, אף פעם לא היה. בלית ברירה עברנו לתכנית ב', קליית הערמונים בתנור.
כל מי שהתנסה בעברו בקליית ערמונים, יודע שלפני שמכניסים אותם לתנור צריך לחרוץ על כל אחד מעין X קטן בחלק העליון של הקליפה. אנחנו, לעומת זאת, לא טרחנו להתייעץ וגם לא לבדוק באינטרנט, פשוט הכנסנו את הערמונים לתנור ככה, בלי לחרוץ, הפעלנו אותו והמתנו. אחרי עשר דקות בערך החלו הפיצוצים. מדובר בסדרה של קולות נפץ חדים שבקעו יחד עם הערמונים שבתנור. באינסטינקט מידי פתחנו את דלת התנור, ואז ערמון אחד התנפץ לרסיסים בקול נפץ שלא היה מבייש ילדים ערסים שמשחקים בנפצים בערב יום העצמאות. שרידי הערמון התפזרו על רצפת המטבח.
הצצתי פנימה, אל פנים התנור שנראה היה כאתר רסס אחד גדול, וכך, במקום שהאישה תבקש ערמונים מהאש והגבר יביא, עסקנו בחילוץ שרידי הערמונים מהתנור הלוהט. לא היה ריח משכר גם לא ניחוח של חמימות, רק יעה ומטאטא וכמה ערמונים שניצלו מהתופת הזאת.
5. אח זה דבר רומנטי.
אם היה לי אח, אולי לא היו מתפוצצים לי ערמונים בתנור. אבל האמת היא שאח זה קודם כל מטרד. לצאת החוצה, להביא כמה גזעים מהערימה, להכניס אותם פנימה, להתעסק עם ההדלקה, לנקות את האפר. מה רע בללחוץ על השלט של המזגן? ואם זה לא מספיק, אז בסוף, אחרי שזה כבר נדלק זה אולי קצת רומנטי לאיזה שעתיים, אבל אז אתה מבין שחלק מהעשן מסריח את הבית. גם האח הכי מתוחכם עלי אדמות משאיר אתכם בסוף הערב עם התחושה שחזרתם מקומזיץ. וקומזיץ הוא רומנטי רק אחרי שעשיתם מקלחת ארוכה.
6. בחורף יש מזג אוויר מושלם לריצה בחוץ.
הרצים יספרו לכם ש"אין כמו לרוץ בחורף: אחרי כמה דקות מתחממים, ואם לובשים בגדים מתאימים אז זה סבבה וזה בטח עדיף מאשר להזיע בריצות של קיץ". אל תאמינו להם. בתור מישהו שנוהג לרוץ לא מעט בימי חורף קרים, לצאת לריצה כזאת כשהגוף רועד זה סיוט, ואח"כ מזיעים כי לובשים יותר מידי שכבות. אז למה בכל זאת יוצאים לרוץ בחורף? בשביל המבטים. יש משהו קסום ברגע הזה בו אתה רץ לך לבדך כאילו היית רוקי באימונים אחרונים, ואז אתה קולט איך אנשים אחרים בוהים בך מתוך חלון של מכונית או ממקום חמים אחר בתדהמה ומסננים לעצמם: "תראו את הדפוק הזה שרץ בקור הזה". אין כמו להרגיש מיוחד ויוצא דופן.
7. יש נעליים שעמידות למים.
רוב הנעליים שעמידות למים עמידות למעשה לטפטוף קל, ולא יותר. יש נעליים שבאמת עמידות לגמרי למים, אבל אז הן סובלות מאסתטיקה ירודה שמתאימה במקרה הטוב למטפסי הרים בנפאל (אזור נידח מספיק שאף אחד לא יראה אתכם נועלים אותן). עדיין לא המציאו נעל שהיא גם סבירה למראה וגם עמידה באמת למים.
8. אי אפשר ללכת על נעלי עקב בשלג.
מסתבר שאפשר. את התמונה הזאת צילמתי בחורף מושלג במיוחד בארה"ב. זה לא קרה בסופה לא צפויה שהגיעה בהפתעה. נשים לא יוותרו על נעלי עקב כל כך מהר, גם אם זה לא שיא הנוחות בשלג. למה? אני לא בטוח שאני יכול באמת להבין את הקשר הרגשי שבין אישה לנעל העקב שלה; מצד שני, מישהו כתב פעם שאם נעלי עקב היו רעיון כזה גאוני, גברים היו הולכים עם זה.
9. אין כמו לשתות שוקו חם במיטה.
בכל פעם כשקצת קריר בחוץ וגשם מתחיל להכות בחלון, אנשים מסביבי חוזרים אל הפנטזיה הכי ישנה בספר, "אין כמו להיכנס עכשיו למיטה, להתכרבל בפוך עם סרט ושוקו חם". בואו נגמור עם העניין הזה אחת ולתמיד: כמה אנשים מעל גיל 8 אתם מכירים שעדיין שותים שוקו חם? אם כבר קפה הפוך, ובכלל, לשתות משקה חם במיטה? אין מצב שזה לא מטפטף על הסדינים והשמיכה. בת הזוג שלכם אף פעם לא תהיה באמת רגועה שאתם שוכבים לצידה ומחזיקים בספל מלא נוזל חם מעל המצעים שרק חזרו מהכביסה.
10. צפייה בתחזית מזג האוויר תעזור לכם לבחור מה ללבוש.
זה נכון רק במקרה של סופות ענק שמתקרבות, בשאר המקרים אין לתחזית השפעה. האם באמת אנחנו מתלבשים אחרת ל-16 או 14 מעלות? לא ממש. מישהו אמר פעם: "איך אתה יודע שבאמת קר בחוץ? כשאתה יוצא החוצה, וקר לך".