אני מודה. גם אני ראיתי את התמונה והקלקתי. כן, אני גבר כמו כל הגברים. אישה בחזייה ותחתונים תחת הכותרת "לא יאמן, הבחורה הזאת ילדה לפני ארבעה ימים"? הייתי חייב להיכנס. אבל אני מודה שכשנכנסתי לכתבה נגעלתי, גם קצת מעצמי. לא מהגוף שלה, אלא מהמסר הנוראי שהיא מעבירה. וכך הכרתי (אני וחצי עולם) את קרוליין ברג-אריקסון, דוגמנית נורווגית ואשתו של כדורגלן. לפני שבוע היא העלתה לאינסטגרם תמונה בה היא נראית לבושה בלנג'רי ורדרדים, ארבעה ימים בלבד אחרי לידת בתה הבכורה. על מה ההלם? שהיא נראית כאילו מעולם לא ילדה. מה הבעיה? לא היא, אלא מרוץ ה"חזרה לפיגורה" שמתחיל אצל כל אישה רגע אחרי שהיא יולדת.
לא כולנו וונדר וומן
המחמאה הכי גדולה שאישה, מבחינתה, יכולה לקבל אחרי לידה, היא "תגידי, היית בהריון פעם?". אני יכול לשמוע את הצהלות הנשיות החצי צבועות-חצי מקנאות כשהן אומרות את זה במסדרונות המשרד בדיוק כשאמא טרייה חוזרת מחופשת לידה. אותה אישה מהלכת לה כטווס ויודעת שהנה, עשיתי את זה. אני גם אמא טובה, גם קרייריסטית, וגם כוסית. כאילו לאמהות המודרניות אין מספיק לחץ בחיים, אז בבקשה, הנה עוד משהו למכבש.
כולנו יודעים שאידיאל היופי שולט בעידן שלנו, גם בזה שלפניו, וכנראה שגם בזה שלפניו. יכול להיות שזה משהו ביולוגי שטבוע בנו. אבל העניין הוא שזה כבר לא עניין של יופי. זה אידיאל הרזון. אישה שרואה אישה מושכת אחרת, תגיד "וואי, איזה כוסית", בקנאה. אז מה אם היא מכוערת? כי להיות כוסית זה הכי חשוב. זאת המטרה, זאת השאיפה, ממש כמו טינאייג'רית מצויה. ואני חושב שזה מסוכן.
זה מסוכן כי אנחנו מעבירים את המסר הזה לילדים שלנו, בעיקר לבנות. זה מסוכן כי אתן שואפות לרזות מהר מאוד אחרי הלידה. סבבה שאתן רוצות לחזור לגזרה, זה מעולה, זה יפה, אישה לא צריכה להפסיק להיות אישה כי היא עכשיו אמא, אבל אני גם אומר תנו לעצמכן קצת זמן. הדוגמנית הנורווגית הזאת, או גל גדות, רותם סלע ושאר נשים שהשאירו את הבטן שלהן בחדר הלידה וחוזרות לסקיני שלהן תוך שעתיים, זה כנראה בגלל שהן קיבלו גנים כאלו (חשבתן על זה שאולי בזכות זה הן דוגמניות?). וכנראה שרוב הנשים לא. באמת שיבושם להן, אבל למה אתן צריכות לתת למיעוט כזה לבאס אתכן. לגרום לעצמכן להרגיש לא מספיק יפות, לא מספיק נשיות. שכחתן? הרגע יצא לכן בנאדם קטן מהבטן. אז אני חושב שלגוף שלכן מגיעה קצת מנוחה.
כשאשתי התחילה לדבר איתי על חזרה לגזרה בחופשת הלידה שלה, התעצבנתי. למרות שידעתי שהיא מספיק אחראית ונבונה כדי לעשות דיאטה שתתאים לאישה מניקה, לא הבנתי למה לה. קודם כל זה לא שהיה לה הרבה להשיל (הייתי חייב לכתוב את זה, כן?), אבל גם כי חכי עם זה, עוד קצת. הבטחתי לה שאוהב אותה תמיד. את עייפה, מניקה, הגוף שלך צריך להתחזק, אז עוד רגע. כשתחזרי לעבוד נעשה ביחד דיאטה (באמת הגיע הזמן להעיף את הכרס שלי).
קצת פרופורציות
ועוד משהו, אתן צריכות להבין שלא לכל אחת מתאים להיות רזה. אישה עם נתונים מעט מלאים שמרזה, לאו דווקא נראית טוב יותר. לפעמים זה אפילו נראה קצת חולה. רוצה לרזות? סלמתאק, אבל תכירי את הגוף שלך ותעשי את זה בפרופורציות הנכונות. אני יכול להבטיח לך שהן חמישה ק"ג יותר ממה שאת חושבת. כי ככה זה אצלכן.
אני לא יכול להתחסד. יופי עושה לי את זה. נשים יפות עושות לי את זה. אבל הדבר שהכי עושה לי את זה, בלי ספק בכלל, זה אישה עם ביטחון. ביטחון בעצמה, באיך שהיא נראית, בזה שיש בה משהו יפה יותר מהמראה שלה. אישה שתבוא עם הביטחון הזה למיטה תעשה לי את זה אפילו יותר. עוד חמישה קילו, פחות חמישה קילו כבר לא ישנו שום דבר. עם אישה מחייכת ומאושרת אני אלך כל החיים.