"כשאת 'עושה לביתך' האמביציה מטורפת"
כשהייתה בהיריון עם יואב, היום בן שנתיים וחצי, הבינה טלי רייכל (39) שמשהו חייב להשתנות. "המשרות שלי תמיד היו תובעניות, בלי גבולות לשעות או זמן לעצמי. במהלך ההיריון שלי קלטתי שבכל פעם שאני מודיעה לבוסית שלי על ימי מחלה או בדיקות, אני מתבאסת. הבנתי שככה לא אוכל לתת לילד שלי את מה שבאמת מגיע לו: רציתי את היכולת לבלות איתו כל יום אחרי הצהריים, להיות זמינה לו חלילה אם יחלה, ולא לבקש טובות מאף בוס".
רייכל, שעבדה במשרות שונות בתחום התקשורת, התפטרה והקימה משרד יח"צ קטן בבית. "היום אני בוחרת עם כמה לקוחות לעבוד בו זמנית, כדי שאוכל לתת שירות נפלא ומצד שני להיות מספיק גמישה לעזוב הכל בשעה ארבע ולהיות עם יואב. מוסר העבודה מאד קריטי: אני מתחילה לעבוד בחמש וחצי בבוקר, ועובדת רצוף וקשה עד עשרה לארבע. בערבים, אחרי שיואב הולך לישון, אני משלימה שעות עבודה אם צריך".
איך מסתדרים עם חוסר הגבולות בין הבית לעבודה?
"צריך משמעת עצמית. הרי תמיד יש כביסה לקפל ואוכל להכין, אבל חייבים לשמור על מסגרת עבודה בתוך הבית על מנת שהעבודה תתבצע כמו שצריך. פגשתי נשים שניסו ולא אהבו את זה, שחסרה להן חברת האנשים האחרים במשרד. אני דווקא מאד אוהבת לעבוד לבד".
כדי להקים עסק משלך, אומרת רייכל, צריך הרבה רצון ואומץ. "להיות עצמאי היום זה לא פשוט, עם אי הוודאות הכלכלית שתמיד מרחפת מעלינו. אבל אם העסק עובד טוב האפשרויות להרוויח גדולות יותר מאשר כשכירה. כשאת "עושה לביתך" האמביציה מטורפת - אם תשקיעי ותתאמצי תוכלי להרוויח יפה מאד. מעבר לזה, הסיפוק בעובדה שאת עושה הכל בעצמך הוא עצום".
בעל עסק קטן? בוא לקחת חלק במשהו גדול>>
"הפחד של אחרים זה העושר שלי"
מירב עטיה (43) החליטה שהיא צריכה למצוא מקור הכנסה נוסף למשפחה כשהייתה בהיריון עם בתה השלישית. "הפרנסה הייתה קשה, וחיפשתי רעיון מיוחד ומקורי. חשבתי על כך שג'וקים תמיד יישארו בעולם, אפילו אחרי הפגזה אטומית - אנשים תמיד יפחדו מג'וקים ומחולדות. אני לא פוחדת מהם, ולכן החלטתי ללכת לקורס מדבירים ולפתוח עסק קטן להדברה".
עטיה הייתה האישה היחידה בקורס, וסיימה אותו בהצטיינות. היא הכשירה את בעלה כמדביר, ומזה שנתיים שהם מפעילים את העסק המשפחתי שלהם, "ויקליש הדברות". במקביל, המשיכה עטיה לעבוד כמזכירה שכירה במשרה חלקית – עד לאחרונה, כשהחליטה לחתוך ולהתמסר לעיסוק העצמאי.
"הילדים מגיעים הביתה ואין להם אוכל חם. כשאת עצמאית, את שולטת בזמן שלך ומחליטה מתי את לוקחת הפסקות. את יכולה לקבל בבית את הילדים בצהריים, ולהמשיך לעבוד אחר הצהריים. בתור שכירה אני פשוט מפספסת את הילדים שלי".
העסק מצליח?
"אנחנו בעלייה, בעזרת השם. עכשיו יהיה קשה יותר כי תחסר משכורת אחת, אבל אני מאמינה שאוכל להתרכז ולהשקיע יותר בעסק שלי וזה יתגמל אותנו. הייתה השקעה כספית בעסק – היה צורך ברכב, ברכישת חומרים וציוד, הלימודים עלו הרבה והפסדתי ימי עבודה – אבל זה השתלם. למזלי, הפחד של אנשים אחרים זה העושר שלי".
מתאפרת בבוקר כדי ללכת לעבודה
אצל נירית מודעי, 46, הבחירה לפתוח עסק משלה הגיעה ממקום מעט אחר, קמעי-משהו. אחרי לימודי פסיכולוגיה, סוציולוגיה ותקשורת ועבודה מסודרת באל על, מצאה את עצמה נירית פורשת מעולם השכירים ומתחילה לחפש לעצמה כיוון שונה. היא למדה נגרות והחלה למכור תמונות עתיקות במסגרות עץ אותן ייצרה בעצמה, ומשם התפתחה לעיצוב ומכירת תכשיטים. אחרי לידת בתה השנייה, החליטה נירית להישאר עם הילדה בבית ולהגשים חלום ישן: עיצוב וייצור מוצרי צמר בטכניקות מסורתיות. המשפחה עברה להתגורר בגליל המערבי, ונירית פתחה את העסק שלה, "נורושה בגליל". "הרעיון של נשים שישבו בבית ועסקו במלאכות האלה תוך כדי גידול ילדים דיבר אלי מאד. התחלתי להתמחות בקליעת סלים, טווית צמר, צביעה טבעית של סיבים וחוטים, כותנה, צמר וכמובן בסריגה. עם הזמן, התחלתי ליצור טכניקות חדשות משלי, כשהדגש הוא על שילוב בין ישן לחדש".
מה כדאי לדעת כשמקימים עסק?
"בהתחלה, למשל, לא ידעתי לנהל את המלאים שלי ואת העלויות שלהם. בנוסף, יש תופעה של הכנסות לא קבועות: יש חודשים בהם נכנס הרבה כסף, וחודשים אחרים שכמעט ולא. הפתרון הוא למצוא מקורות הכנסה קבועים עליהם אפשר להסתמך, כמו למשל מכירה קבועה של פריטים שתהווה הכנסה חודשית. היום העסק כבר רווחי, אבל צומחים בהדרגה ולומדים לאט-לאט".
מהם החסרונות של עסק ביתי?
"הקמתי את העסק כי רציתי לעשות משהו שאני אוהבת, ולא כי רציתי לנהל. הכי מעניין אותי לעסוק בעיצוב וייצור, אבל בגלל שאני עסק של אדם אחד אין לי ברירה ואני מתעסקת הרבה גם בשיווק, הנהלת חשבונות ובמכירות, וזה לא קל. אני עובדת מסביב לשעון, אין לי שעות מסודרת ואני כל הזמן משקיעה מחשבה בקידום של העסק. גם מבחינה כלכלית יש חששות: בעוד לאחרים יש משכורת קבועה בכל חודש, אני האחראית הבלעדית על ההכנסות שלי, וזה קשה".
אז למה זה כן שווה?
"אני יכולה להיות אדון לזמן שלי, ואני יכולה להיות קרובה לילדים, לבית. מצד שני, אין לי משרד ללכת אליו ואני חייבת להכניס את עצמי למוד של עבודה מקצועית בתוך הבית. בבוקר אני ממש מחליפה בגדים ומתאפרת, כדי להכניס את עצמי לאווירה ולשמור על חוויה מקצועית".