בדצמבר 2020, עם בואם של החיסונים לישראל, התעוררה תקווה גדולה. החיסונים היוו בשורה מרעננת ואופטימית ואי אז - החלטתי שבאוגוסט 2021 אני על מטוס לאוסטריה – בואכה צ'כיה. בדיוק כפי שהייתי אמורה להיות בקיץ אשתקד.
רכשתי כרטיסים דרך אותה חברת תעופה שהוכיחה את עצמה כאחת שמחזירה כספים (אוסטריאן איירליינס, אתם אחלה), ביטחתי את הטיסה למקרה שתבוטל, ונותרתי אופטימית עד הרגע האחרון. אולם אי שם ביולי, עם שמועות אודות בידודים וגל קורונה שהתפרץ שוב, היה זה די ברור שאוסטריה/צ'כיה ייאלצו להמתין שנה נוספת לבואם של האלמליחים.
לוקיישן חדש נולד במהרה: ביי צ'כיה, היוש כנרת. במקום 12 יום בניכר, מצאנו את עצמנו 5 ימים במקום בו ישו הלך, ואנחנו מזיעים בעקבותיו. אנחנו ועוד 3 משפחות. 20 איש בסך הכול. 8 מבוגרים. 12 ילדים. 5 ימים. 40 מעלות בצל. גלונים של גלידה, פחמימות ריקות וקרם הגנה בכל מקום אפשרי. איך היה לחיות ביקום מקביל לנוף הפסטורלי של אוסטריה? ובכן, להלן הרשמים.
נסענו בשבוע השני של אוגוסט ומוכרחה לציין שהופתעתי מאוד לטובה. אולי "בזכות" הקורונה ואולי העובדה שבשלב זה, הורים לילדים קטנים עדיין נעזרים במסגרות – אבל בשום אטרקציה לא היה עמוס מדי או חנוק מדי. הכבישים לא היו פקוקים יתר על המידה ולא נרשמו תורים מעיקים. עם זאת, זה לא שנשאר לנו הרבה אוויר שכן מזג האוויר חם מאוד וכמעט שלא ניתן לעשות משהו שאינו כולל מים או מזגן. זו הסיבה שכל אטרקציה שלא עמדה בדרישות הסף – בוטלה לאלתר. מה בכל זאת עשינו? אלו המקומות ששווה לשים עליהם כוכבית.
חוף חוקוק
החוף שממוקם בצפון מערב הכנרת היה העצירה הראשונה שלנו בדרך לצימר. הגענו ביום ראשון, בשעה 13.00 והייתי בטוחה שהמקום היחיד שיהיה לנו לשבת הוא על האף. אבל לא. מצאנו פיסת דשא, קו כמעט ראשון לכנרת. החוף אוסר מוזיקה, מנגלים והבערת מדורות. הכניסה ללא תשלום, מלבד החניון שגובה תשלום שעתי הוגן במיוחד. במקום: מתחם קראוונים, שירותי הצלה וחובש, מקלחות ושירותים, חנות נוחות.
הכנרת מושלמת. המים נקיים, בדיוק בטמפרטורה הנכונה והיא חוויה מתקנת לכל מי שסולד מהחול של הים. מומלץ להביא מתנפחים לצוף עליהם ולשכוח מהכול.
חוף דוגה
ביום האחרון, יום חמישי, עברנו בחוף דוגה אחרי שנכתב עליו שהוא בין המומלצים. החוף ממוקם בצפון מזרח הכנרת ועבר מתיחת פנים יפהפייה. במקום חניה נוחה, מרחבי דשא, שטחי קמפינג פתוחים ובתשלום. המקום היה פנוי להפליא ומצאנו מהר מאוד עמדה נהדרת על הדשא. שקטה ונעימה. עם זאת, מי הכנרת בחוף היו מלוכלכים מעשבייה וצמחייה, מה שהעיב מעט על הבילוי. אם כי זה לא עצר מבעדנו לבלות שעה במים עד לעזיבה.
אקווה כיף
זו הפעם השנייה שלנו בפארק המים הצף ובטח שלא האחרונה. מדובר במגרש משחקים על המים שדורש הרבה מאוד איזון, שיווי משקל והבנה שבשלב מסויים, כולם ייזכו לראות את הישבן שלכם מנסה לטפס בחזרה. הבשורה המשמחת היא שאף אחד לא באמת יסתכל עליכם, אלא בעיקר ינסה לצלוח את המתקנים באלגנטיות שעוד נותרה לו. מדובר ללא ספק באחת האטרקציות השוות בארץ והמאתגרות. מסלול רטוב ומחליק שבקלות תמצאו את עצמכם עמוק במים ומטפסים בחזרה. עם זאת, חשוב כמובן להיזהר, לפקוח עיניים על הילדים ולהיזהר מסתימות אוזניים ופציעות כאלו ואחרות.
שימו לב: מומלץ מאוד להגיע לפתיחה, בשעה 10.00 ובכך להימנע מעומס. סבב עולה 65 שקלים ונמשך שעה (ספק אם תשרדו יותר מזה, אגב). שימו לב שיש הנחות ברשת (49 שקל), חפשו אותן.
שמירת חפצים: 10 שקלים.
נחל שניר ונחל חרמון
עם כל הכבוד לכנרת וללא ספק רכשנו הרבה מאוד כבוד, החלטנו להצפין לטובת מסלולי מים. את נחל שניר שריינו מראש דרך רשות הטבע והגנים וגם כאן, לא נרשם עומס כמצופה. לא בחניה, לא בכניסה ולא בטיול עצמו. מדובר במסלול רטוב ומרענן ומומלץ להגיע מצויידים בבגד ים, נעלי מים (ההליכה עשויה להיות מחליקה), כובע ומצב רוח טוב (זה מתבקש). אם אתם חייבים תיק גב, הקפידו שלא יהיה בו דבר מלבד, ובכן, בקבוק מים. השאירו את החפצים החשובים במכונית אלא אם כן מתחשק לכם להרטיב ארנקים וסלולרי.
משם המשכנו למסלול הטנק הסורי שבנחל חרמון. הליכה סבירה בהחלט ברגל תחת שמש יוקדת אולם מהר מאוד התקררנו במים השוצפים של הנחל, מתחת לעצים היפים. בקטע הנחל שצמוד לטנק, אם תשבו על המים – אלו יסחפו אתכם כמגלשה טבעית ושם תוכלו להעביר יופי של שעה. רק שימו לב שהזרם עשוי להיות חזק ולסחוף. אז לפתוח עיניים.
רפטינג בנהר הירדן
כשהגענו בשעה 10 בבוקר, נבהלתי. החניה הייתה אמנם פנויה יחסית אבל ערימות של אוטובוסים נכנסו ויצאו אולם מהר מאוד התבדיתי ושמחתי לגלות שהמקום מתקתק עבודה כמו בתי המתבגרת כשהיא פוגשת בגלידת גולדה. המקום מציע לא מעט אטרקציות כשהבולטת ביניהן היא כמובן השיט בנהר הירדן. עוד במקום: טיולי טרקטורונים, אומגת ענק, מטווח, טיולי רייזרים, פיינטבול ומתחם צ'אלנג' לחובבי נינג'ה.
הרפטינג נמשך שעה. בול על השעון. עלינו על הסירה והתחלנו לשוט. כלומר, יניב שט. אני עשיתי את עצמי מנסה לסייע. תחילת המסלול רגועה ומתונה ובהמשך מקבלת תאוצה, אם כי אין להיבהל – הזרם חזק רק בחלק אחד בסוף המסלול ואינו מסוכן או מפחיד. בשלב מסויים, הילדים תפסו פיקוד ושטו בעצמם. חוויה מהממת במיוחד כשבסופה, עולים על אוטובוס בחזרה למתחם (מה שמסביר את ריבוי האוטובוסים במקום). לאחר מכן, הילדים גם היו במתחם הנינג'ה ובמטווח. בזמן שאלו טיפסו וירו, אנחנו מצאנו מקום טוב בפינת הרביצה והעברנו בלי לשים לב כ-3 שעות במקום. מומלץ להגיע מוקדם אם כי כשעזבנו ב-13.00 לערך, המקום היה פנוי יחסית.
לפרטים
בריכה. בריכה. בריכה
אי אפשר בלעדיה כאמור. בחרנו לישון במתחם צימרים "אגמה" שמציע 2 בקתות, 2 סוויטות ובית גדול יותר והכי חשוב: בריכה בנויה במקום טוב באמצע. למעשה, לא בדיוק באמצע שזה אגב מעולה. הבריכה נמצאת מרחק קל מאוד מהבקתות, מה שאומר שלא שומעים את שאגות הילדים וזה מבורך. במתחם הבריכה, ישנו גם ג'קוזי וזה היה ה-מקום לשרוץ בו עד הערב. הילדים יכלו לקפוץ כאוות נפשם וזה לגמרי היה אחת האטרקציות שנכנסו לתפריט. המתחם מגודר בשער וכמובן שיש לדאוג ולהשגיח על הקטנטנים בחבורה.
הצימרים ממוקמים 12 דקות ממרכז ובו סופר, פיצה ובית מרקחת, ו-14 דקות מהכנרת. הבקתות עצמן מרווחות דיו ומאפשרות 5 אנשים וכולל ג'קוזי, ערסלים בחוץ ופינות ישיבה ואכילה.
***
ביום חמישי, קצת לפני שהגענו הביתה, הטלפון שלח לי התראה תמימה לכאורה: "זמן לצאת מהבית לשדה התעופה". זה היה היום וזו הייתה השעה בה היינו אמורים לעלות על אותה טיסה מיוחלת לווינה, ל-12 יום. בכנות, לא היה לי מזיק נינוח אירופאי במזג אוויר נעים יותר, לשמוע שפה אחרת, לראות נופים שונים ובעיקר להתנתק קצת מהמוכר והידוע. אבל בהתחשב בכך שאנחנו עמוק בשיט של ענייני מגפה עולמית, לא מרגישה שהתפשרנו. הכנרת מושלמת, החברה הייתה מעולה ונכון שלא זכיתי לאכול שניצל וינאי, אבל תשמעו – ההמבורגר שחיתות מכביש 90 לגמרי סידר לי את הפינה.
ועדיין, אחרי שכל זה נאמר, אני בדרך להזמין טיסה לאוסטריה לאוגוסט 2022. שמעתי שהם מחכים לנו. בבקשה תעשו שפעם שלישית תהיה גלידה, ולא ביטול טיסה.