>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
מנשא: אפשר לוותר?
"כשאריאל היתה בת שבועיים, הבנתי שאני צריכה מנשא. ואכן, ביציאה הראשונה שלי מהבית קניתי לנו מנשא בד עם די.וי.די שמסביר מה עושים עם הבד הארוך הזה. מהר מאוד הבנתי שזו אחת הרכישות היותר שימושיות שלי. בהתחלה, בתנוחת ערסול, בעזרת תנוחה שמזכירה רחם עם ריח קול ותנועה של אמא, המנשא עזר לנו להעביר את ימי הגזים הראשונים בקלות ובשקט (יחסי). אחר כך, בתנוחת בטן לבטן העברנו ימים לא שקטים, טיולים לגינה, נדנודים בערסל. לפעמים היא הייתה ישנה שם מכורבלת כשאני מקפלת כביסה או סתם נחה. היום, בקשירה של ישיבה על המותן, אנחנו עושות קניות בסופר יחד, מטיילות על החוף ואפילו רוקדות ריקודי עם יחד, וכל הזמן קרוב קרוב לאמא, בחיבוק אחד עוטף וארוך.
דרך אגב, לאבא של אריאל יש מנשא משלו. גרסא קצת יותר גברית, לטעמו, וגם הוא מנצל כל הזדמנות להיות קרוב-קרוב".
"אנחנו לא ראינו צורך במנשא. לדעתי, אין לזה באמת הצדקה, מעבר לנוחיות ההורה בכך שהוא לא יצטרך לסחוב עגלה ומעבר ל'מגניבות' שבדבר. הילד גם מתרגל להיות למעלה בגובה הידיים, כך שמבחינתו, כשמורידים אותו או לא סוחבים במנשא מדובר בפגיעה בשדרוגו. גם הטענה שזה שומר את הילד קרוב אלייך ונותן לו הרגשה חמה, לטעמי מדובר בהרגשה של ההורה ולא של הילד. הרי אף אחד לא יודע כמה זה באמת נוח לתינוק".
"תורם להתפתחות"
דבר המומחית: כן, המנשא אכן "מגניב", אבל זה בעיקר שאביזר כל כך פשוט (במיוחד לעומת שלל האביזרים האחרים המוצעים להורים בשוק) בשימוש קל ונוח, יוצר גם עבורנו וגם עבור התינוק מגוון איכויות ויתרונות!
כאשר אני מלווה הורים, המנשא הוא אחד האביזרים (היחידים) עליהם אני ממליצה לשימוש בשנה הראשונה ובחודשים הראשונים בפרט, כשמהלידה ולפחות עד גיל חצי שנה אני ממליצה על מנשאי הבד לסוגיהם השונים.
למה? כי באמת מעבר להיותו "כלי תחבורה" שמאפשר לנו לשאת את התינוק ממקום למקום וקצת משחרר לנו את הידיים, מנשא הבד יכול לתת לנו מענה להתנהלות היומיומית עם התינוק וגם להוות מעין "כלי התפתחותי".
בשבועות הראשונים המנשא יוצר עבור התינוק גירויים המזכירים לו את הסביבה הרחמית בזכות התנוחה (בין אם הוא נישא בערסול או בטן אל בטן), התנועה, המגע והקולות אותם הוא שומע. הוא גם מסנן עבור התינוק גירויים חיצוניים מיותרים. כמו כן, המנשא תומך בכל גופו לחלוטין והוא אינו נדרש להחזקות מיותרות שהוא אינו מסוגל להן בשלב זה.
כל אלו יכולים לתת מענה מצויין גם ברגעים הקשים יותר – רגעי הבכי, אי שקט ולכל "נפלאות" מערכת העיכול - גזים/כאבי בטן/עצירויות - בין אם זה בזמן התקף או במהלך היומיום לצורך מניעתם, וגם סתם כך במהלך היום לצורך יצירת מעבר הדרגתי מהעולם הרחמי לעולם שלנו. ברגע שקשרנו את המנשא והכנסנו את התינוק באופן הנכון (שני היבטים שלא מעט הורים נופלים בהם), ייווצרו אצל התינוק שקט, רוגע ונינוחות, ובעקבות זאת גם אצל ההורה.
הערך הנוסף הוא תמיכה בשלבי ההתפתחות – נכון, בסופו של דבר התינוק מתפתח על הרצפה, זה "המקום האמיתי", אבל הנשיאה במנשא מאפשרת שכלול של מערכת שיווי המשקל שלו, איזון טונוס השרירים, התהוות נכונה של עקומות עמוד השדרה בפרט והתבנית הגופנית שלו בכלל, חשיפה נכונה לגירויים ויזואליים ועוד. כך, הוא יוכל לחזור אל הרצפה עם "שדרוגים" קלים.
בחודשים הראשונים מומלץ לשאת את התינוק בתנוחת ערסול או בטן אל בטן. אני ממליצה להפוך אותו עם הפנים כלפי חוץ רק לאחר שמימש את שלב ההתהפכויות.
חוששים שיתרגל למנשא? מינון, מינון, מינון. זאת מילת המפתח. לא נרצה שהתינוק יהיה במנשא כל היום. חשוב לחשוף אותו במהלך היומיום למגוון של מקומות וחוויות בהתאם לגילו ולשלב ההתפתחותי – משטח פעילות, פוף, ידיים, עגלה, מיטה וכו'.