כשהילדים שלנו באים לעולם, אנחנו מרגישים שהם בעיקר הגיעו לעולם שלנו. קשה לחשוב על הגידול שלהם, על היום יום, מזווית עתידית של פרידה. אנחנו יכולים להתבדח על ההיא שתתפוס אותו יום אחד או על המסכן שיתחתן איתה, אבל כשהם צעירים אנחנו לא באמת יכולים לדמיין אותם חיים בעולם הזה עם מישהו שהוא לא אנחנו.
כשהתחתנתי עם יובל ואיל הבכור שלנו נולד, אמא של יובל ואבא שלו תמיד היו שם ברקע; שמחים בשמחותינו, כואבים את כאבינו, נוכחים בצניעות ברקע של הסיפור המרכזי שלנו. עכשיו איל כבר מסיים תיכון, והבדיחות על מי שתתפוס אותו מתחילות פחות לשעשע אותי. מעבר לתפילות שאני מתפללת עבורו, עבורי, עבורנו - שימצא אהבה, שידע יחסים אמיתיים וקשר זוגי טוב - אני מתחילה להבין שכל בית הגידול שלי היה חזרה גנרלית מתמשכת להצגה הכי חשובה של חייו. ופתאום אני גם קצת מתחילה להבין את אמא של יובל, שהכינה את התבשיל המופלא והקסום ביותר של חייה ואז הגישה לי אותו. פתאום ברור לי שגם היא, כמוני, התפללה בלילות שזה יצליח, שהיא עשתה טוב, ושמדי פעם מישהו יזכור שגם לה יש חלק בהצגה, למרות שהיא נשארה מאחורי הקלעים.
אז שלום לך, אשתו לעתיד של איל.
שבת בבוקר עכשיו ואת בטח מתעוררת אי שם בעולם, עדיין ילדה של מישהו, בבית מוגן, עסוקה בשגרה של מנוחה. את עדיין לא יודעת איך נראה אהובך לעתיד, מי הוא, מה שמו ובעיקר עד כמה חייך עומדים להשתנות כשתפגשי אותו.
מיקה, בת 12
קוראים לו איל. אתם תחגגו לו יום הולדת בכל שנה בחודש מרץ ואני מקווה שלא תוותרו על חגיגה שלכם, על ברכה שתלחשי באוזנו או תכתבי לו. הוא יוותר על הכל בשביל שתהיי מרוצה, כזה הוא. ילדתי אותו לי, אבל ברור לי שבעצם ילדתי אותו גם לך, כי איתך הוא יעביר את כל חייו הבוגרים, איתך הוא יהיה עצוב, שמח, שבע רצון, מתוסכל ובעיקר מאוהב.
הוא יודע להכין אורז, פסטה, חביתה וכריכים מעולים, אבל הוא הכי אוהב פשוט לעזור אז תרגישי חופשי לספר לו מה את צריכה ואני מבטיחה לך שהוא יהיה שם. כשתריבו, כשתכעסי עליו והוא יצעק עלייך בחזרה, תזכרי שהוא צועק וכועס עלייך אבל הוא בעצם כועס על עצמו. הוא מפחד שהוא פישל, הוא רוצה להחזיר את מחוגי השעון אחורה ופשוט להיות בסדר. תעזרי לו. אני כבר שנים מדמיינת את העיניים שלך, אני יודעת שהן מחייכות ומלאות בטוב. תסתכלי לו כמה שיותר בעיניים כי שם, בתוך החום של האישונים שלו, נמצאת התרופה לוויכוח שלכם. תנסי לא להתחשבן איתו כי הוא לעולם לא יתחשבן איתך, ותחבקי אותו הרבה. יש מצב שתחבקי אותו הרבה?
אני יכולה לספר לך שהילד שגידלתי, בעלך, יודע שהוא לא יודע הכל. הוא יודע להקשיב, להודות בטעויות, הוא יודע להשתדל ולא חשוב לו במיוחד להיות צודק. הוא ידע כשאת עצובה והוא ירגיש כשיהיה לך יום קצת קשה. הוא לא תמיד ידע איך הוא יכול לעזור או מה את צריכה שהוא יגיד לך, אז את תצטרכי ללמד אותו. הוא תלמיד טוב, בעיקר של יחסים. האוויר שהוא נשם כל השנים בבית לא היה עם אגו, ואני מתפללת שאוכל לעמוד מולכם, לצידכם, ללא אגו, בלי חשבונות, בלי עלבונות, בלי אכזבות, בלי ציפיות גבוהות מדי שלא תוכלו לעמוד בהן.
כשאת מזמינה את האחים שלך, תחשבי להזמין גם את שלו. אני יודעת שהם הרבה אבל הם האנשים שלו, איתם הוא מרגיש הכי בנוח. אני מקווה שגם את תמצאי בכך שמחה.
שירה, בת 5
ובשבתות, כשתבואו לבקר (בבקשה תבואו לבקר), אני אחבק אתכם ואשאל מה חדש, מה שלומכם, ואני מתפללת שהתשובה שלך תספר לי קצת עליכם, עלייך, עליו. אני מקווה שלא תסתפקי ב"הכל טוב", מקווה שאצליח להיות לך קצת בית. אני יודעת שאת גדלה עכשיו בבית משלך, אני גם יודעת שלעולם אהיה אמא שלו ולא שלך, אבל אני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך אהבת אמת רק על כך שבחרת בו.
אני לא יודעת אם הוא כבר סיפר לך, אבל כבר מגיל 17 יש לו חלום בלילה שאתם נוסעים לבית חולים ללדת את התינוק שלכם ושהוא מתקשר אליי מהדרך. אני מבטיחה לא לבוא, אלא אם תרצי בכך, אבל תזכירי לו להתקשר, אולי הוא ישכח את החלום מרוב התרגשות. ותזכרי כמה החברות ביניכם חשובה. גם כשתרגישי לבד נורא, תדעי שזו תחושתה של כל אישה שיולדת ילדים. תזכרי שגם כשאת מרגישה שהוא לא מבין אותך, הוא עדיין אוהב אותך, ולפעמים צריך פשוט לסמוך על האהבה הזו, להיזכר בחברות הזו, כדי לעבור ימים קשים.
את אולי תחשבי עליי כשיהיה לך בן, כשתגדלי אותו ולא תצליחי לדמיין אותו בוחר את האישה שלו. בעצם את כנראה לא תחשבי עליי גם אז, כי אני לא חלק מהסיפור שלך. אבל אני רוצה שתדעי שיש בי רק שמחה על היותך, יש בי השלמה מתוקה וחמצמצה עם העובדה שאני, אמא שלו, מגדלת אותו וחולמת עלייך בשבילו, יודעת שאצטרך לצעוד אחורה אל מאחורי הקלעים ולהותיר אותו מולך על הבמה שלכם עם כל מה שצריך כדי שיהיה ביניכם משהו גדול ממני וממנו, אבל שינבע מכל מה שהיה בינינו.
רונה, בת 10
פעם חשבתי שלא אוכל לחיות בלי הילדים שלי בבית; קטנים, זקוקים, הופכים אותי למשמעותית בכל כך הרבה מובנים. היום אני יודעת שאני אהיה בסדר כשהם ימצאו אהבה. אני אהיה בסדר כשהוא יעבור לגור איתך כי אני אשאר עם הגבר שאני בחרתי, זה שבחר בי בחזרה, החבר שלי. גם הוא נולד וגדל עם אישה אחרת שגידלה אותו בשבילי, ממש כפי שעשיתי בשבילך, וגם היא כנראה סמכה עליו ועליי ופשוט שחררה.
אני משחררת לך אותו אהובה, מתוך אמונה גדולה באהבה. לא מהסוג של האגדות, לא באושר ובעושר, אלא אחת אמיתית, ששורדת את החיים, את המשברים, את הצער, את הקשיים, אהבה שנלחמים עליה, נזכרים בה, עובדים בשירותה. כזו שבשמה אפשר לעשות את הדבר הקשה מכל - לשחרר ילד.