כשאנחנו שומעים את המילה "ירושה", לצד האסוציאציות הלא-נעימות של המילה, אנו נוטים לדמיין שזה משהו שרק אנשים עשירים משאירים אחריהם. קל וחומר כשאנו קוראים על "סכסוכי ירושות". יש לי חדשות בשבילכם: כמעט כל בן אדם משאיר אחריו ירושה. אם לא מנהלים אותה בחיינו, היורשים שלנו עלולים להסתכסך ולנתק קשרים, לפעמים בעקבות סכומים קטנים מאד. בדרך מבזבזים המון זמן וכסף.
מרגע שחוקק חוק פנסיה חובה ב- 2008, לכל בן אדם (עובד שכיר) יש לפחות מקור אחד להשארת ירושה אחריו. במקרה שלבן אדם יש שארים טבעיים (בן/בת זוג, ילדים) ולהם משאירים את הכל, הדברים אכן פשוטים יותר. עם זאת, בתקופתנו מרובת הגירושין והמשפחות מסוג חדש, ישנם מקרים רבים שאינם פשוטים. לכן כדאי וצריך להיערך בהתאם. יותר מכך – מניסיוני, גם במשפחות "קלאסיות", לעיתים המידע אינו נגיש וידוע וברור לבן/בת הזוג או לצאצאים. רק בגלל אי-הסדר הזה עלולים לצוץ סכסוכים ובעיות שונות. מעבר לעוגמת נפש שהסכסוכים גורמים, לניסיון להגעה לפתרון נלוות עלות משפטית לא מבוטלת, שלא לדבר על עלות הזמן של כל הגורמים.
הורים יקרים, אלה הדברים שחשוב שתדעו כדי למנוע מילדיכם כאבי וסכסוכים מיותרים את לכתכם. כדי לפשט את ההסבר, לא נכנסתי להסברים משפטיים מסובכים.
ההבדל בין ירושה לעיזבון
הבנת ההבדל בין המושגים תשפיע על ההתארגנות שלכם. "ירושה" היא מילה כוללת לכל הנכסים, הזכויות והחובות שמשאיר אחריו הנפטר. "עיזבון" מתייחס לחלק גדול מהירושה אך לא לכולה – הוא אינו כולל את אותן זכויות ותשלומים שיש לשלם על פי חוזי ביטוח (סעיף 147 לחוק הירושה). למה הכוונה? כספים שיש על שמכם במסגרת ביטוח חיים, קופת גמל, קרן השתלמות וביטוח מנהלים (וגם בקרנות פנסיה, אך שם זה עובד קצת אחרת - ראו בהמשך) לא נכנסים באופן אוטומטי לעיזבון, אלא יגיעו למוטבים שמיניתם ולא לשאירים הטבעיים שלכם, גם אם בצוואה שלכם הורשתם הכל לשאירים הטבעיים. זאת, אלא אם כן התניתם בפירוש על גבי הפוליסה שברצונכם שיהיו חלק מהעיזבון, כלומר שחלוקת הכספים תתבצע על פי צוואה. דבר זה לרוב לא נעשה מהסיבה הפשוטה שכספי עזבון הם כספים שעלול לעבור זמן רב עד קבלתם, בעוד רוב האנשים מעדיפים לקבל את כספי הביטוח כמה שיותר מהר.
חשוב לזכור כי במידה וישנם לנפטר חובות (לנושים, מזונות ילדים או הורים וכו'), אלו יסולקו קודם לחלוקת העיזבון בין היורשים, אבל רק במידה ובית המשפט מצא לנכון להורות כן, כשכל מקרה נבחן לגופו של עניין.
איך להתכונן מראש
קלסר ביטוחים - ארגנו קלסר מסודר המכיל את הפוליסות והדוחות השנתיים של כל סוגי הביטוחים שיש לכם - קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל, ביטוחי חיים, קרן השתלמות, פוליסות חסכון, ביטוחי בריאות, ביטוחי תאונות אישיות וכו'. אני ממליצה לארגן קלסר מסוג זה עבור כל אחד מבני הזוג, מכיוון שהניירת עלולה להתרבות במהירות. גם אם אתם שומרים את הדוחות מחברות הביטוח/בתי ההשקעות באופן דיגיטלי, כדאי שיהיה לכם גם קלסר פיזי המכיל לפחות את הפוליסה המקורית וטפסי ההצטרפות והדוחות השנתיים (שלפי חוק נשלחים פיזית בדואר פעם בשנה).
קלסר בנקים, השקעות וחסכונות - גם עבור כל אלו מומלץ שיהיו לכם קלסרים מסודרים המכילים את כל הניירת הרלוונטית, בעיקר כדי למנוע בזבוזי זמן באיתור המקומות בהם נמצאים הכספים.
מוטבים - עברו על כל הפוליסות שלכם וודאו שעדכנתם מוטבים, במיוחד אם אתם גרושים, נשואים בשנית, אלמנים, חד-הוריים, ידועים בציבור או זוגות חד-מיניים (וכן, גם אם אתם רווקים ללא ילדים). אם אתם מעדכנים מוטבים, אני ממליצה שתעקבו ותנדנדו לחברת הביטוח / בתי השקעות על מנת לוודא שהם קיבלו את בקשת העדכון. הסיבה: באופן מרגיז ביותר שמות המוטבים ויחס התשלום לכל אחד לא מופיעים בדוחות בכלל - רק תאריך עדכון מוטבים אחרון מופיע, ורק בדוח השנתי. חברות הביטוח לא שולחות בדואר אישורי עדכון מוטבים מפורטים מטעמי צנעת הפרט, אך אם חשוב לכם לראות את העדכון המפורט שחור על לבן (שמו המוטבים והיחס בינם), ניתן ללכת פיזית למשרדי חברת הביטוח ולהחתים אותם על טופס מינוי המוטבים שלכם או לבקש מסוכן הביטוח שיעשה זאת עבורכם, אם יש לכם סוכן טוב ואכפתי. אם רלוונטי למצבכם, דרשו גם שיהיה כתוב שזוהי "הוראה בלתי חוזרת", כדי שלא ניתן יהיה לשנותה בעתיד (רלוונטי בעיקר במקרים של זוגות גרושים אשר כחלק מהסכם הגירושין, הגרוש/ה ממשיך/ה להיות המוטב/ת).
במקרה של קרן פנסיה מינוי מוטבים הינו חשוב אך יש להבין שכאן, באופן אוטומטי, השאירים מקבלים את הכספים - כל עוד יש למבוטח "שאירים" לפי הגדרת הקרן (בן/בת זוג ו/או ילדים מתחת לגיל 21). אם למבוטח אין שאירים כאלו (לדוגמא מבוטח אלמן וילדיו מעל גיל 21), אזי המוטבים זכאים לקבלת תשלומים מהקרן, כל עוד הוא לא התחיל לקבל פנסיית זקנה. את חשיבות עדכון המוטבים מסבירה עורכת הדין רות גבריאל-סרור: "לעיתים אנשים שוכחים שיש להם פוליסות ישנות, או את מי מינו כמוטב בפוליסות שעשו לפני הרבה מאוד שנים, ולא מעדכנים אותם גם אם נסיבות חייהם השתנו = לדוגמא פרידה או גירושין. כאשר אותו איש/אישה הולכים לעולמם, אזי המוטבים יהיו בני הזוג הקודמים. כדי לשנות זאת ושבני הזוג הנוכחיים יקבלו את הכסף צריך לעבור דרך בית המשפט - תהליך לא פשוט ולא זול".
הבנה - קחו את הזמן להבין מה בדיוק יש לכם להוריש מכל פוליסה או השקעה שיש לכם, האם יש התניות מיוחדות, ואם אינכם מבינים זאת לבד - בקשו עזרה מבעל מקצוע (יועץ ביטוח, יועץ פנסיוני או יועץ לכלכלת המשפחה).
צוואה – עו"ד גבריאל-סרור מספרת שמומלץ לכל אדם לעשות צוואה מסודרת, שכן זו הדרך הטובה ביותר למנוע סכסוכים ומריבות בין היורשים. ישנם מספר דרכים לעשות צוואה, כולל בכתב יד וללא עורך דין, רק וודאו שאתם עושים אותה בצורה תקפה ולפי הכללים החלים על אותו אופן. אם החלטתם לעשותה עם עורך דין, אז דעו שללשכת עורכי הדין ישנו תעריף מומלץ לצוואה, אך חשוב לזכור שכל מקרה נבחן לגופו ולפיכך גם התעריף. תמיד הצוואה האחרונה היא הקובעת, כאשר כל עדכון צוואה מחויב בעלות של צוואה חדשה, אם עושים אותה אצל עורך דין. על מנת למנוע "שכחה" ובצוע פעולות כלכליות על ידי היורשים בניגוד לרשום בצוואה, רבים מפקידים את צוואתם אצל רשם הירושות והצוואות. אדם מבוגר שעושה או מעדכן צוואה, כדאי שהיא תלווה בחוות דעת פסיכיאטרית על כשירותו לעריכת צוואה, על מנת למנוע אחרי לכתו מצב שיורשיו יערערו על צוואתו על בסיס אי-כשירות בשל מחלות הקשורות לגיל. אם רוצים לתת ליורשים מסוימים יותר מאחרים, עדיף לעשות זאת עוד בחייכם ועדיף תמיד להוריש בצורה שווה.
הערה ליורשים: קשה מאוד להוכיח אי-כשירות או השפעות בלתי-הוגנות ואפילו זיופי חתימות. נטל ההוכחה הוא עליכם, לכן כדאי מאד שתהיו מעורבים בחיי המוריש עוד בחייו וערניים לכל מה שקורה סביבו. כך תוכלו למנוע מראש צוואות שלא לטובתכם. אנו עדים למקרים רבים של אנשים הנעזרים בעובדים סיעודיים בחיי היומיום, המעורבים בחייהם הרבה יותר מאשר ילידיהם או נכדיהם, ובמותם אלו מגלים שהורישו הכל לעובד/ת. אם בכל זאת נראה לכם שיש לכם מספיק ראיות לביטול הצוואה, בצעו חישוב של עלות הביטול (שכר הטרחה של עורך הדין ודמי בית משפט) מול גודל הירושה הצפויה. לא תמיד המאמץ שווה.
שיתוף – שתפו את בן/בת הזוג והילדים (הבוגרים) לגבי המיקום הפיזי של המסמכים החשובים - צוואה והקלסרים שהכנתם. נתקלתי במקרים רבים שהשאירים בילו זמן רב באיתור הניירת, כי הוריהם לא הספיקו לעשות זאת או הרגישו לא בנח לשתף את "הילדים" בענייניהם הכספיים.