עקרונות ניהול הכסף ומשמעותו אינם נלמדים עדיין באופן גורף במערכת החינוך, ולכן האחריות ללמידה מסודרת בנושא זה נמצאת בידי ההורים. הפירות של השקעה בחינוך כלכלי מגיל צעיר יבואו לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר כאשר הילדים שלכם יצטרכו להתנהל באופן (כמעט) עצמאי.
החל מגיל שנתיים
השתמשו במטבעות כדי ללמד את הפעוטות לספור, וכשהם קצת יותר גדולים, הראו להם את הדמויות והתמונות המופיעים על גבי המטבעות והשטרות – הם מכילים מידע מעניין מאוד.
החל מגיל שלוש
הקריאו לפעוטות ספרים בנושא. ספרים מומלצים המתאימים לגיל זה הם "הקופה שמאחורי מגירת הגרביים" או "נילי תקני לי".
החל מגיל ארבע
קנו לילד קופה והסבירו לו שכסף הוא דבר ששומרים באופן מסודר. הילד אמנם עוד לא מקבל דמי כיס, אבל יכול להיות שמדי פעם הוא מקבל כסף מדודים או מהסבים, והקופה יכולה לשמש אותו לשמור את הכסף הזה.
החל מגיל חמש
כאשר הילד חסך מעט כסף, תוכלו לשאול אותו מה ירצה לקנות בו. לרוב הוא יבקש צעצוע - קחו אותו לחנות המתאימה וחפשו את החפץ הרצוי. אם הוא יקר יותר ממה שהילד חסך, הסבירו לו שניתן לקנות משהו אחר המתאים לסכום שחסך - או לחסוך עוד קצת זמן ואז לחזור לקנות את מושא תשוקתו. אפשר גם לחפש את אותו חפץ בחנות אחרת, אולי הוא זול יותר שם – וכך ללמד את הילד מהי השוואת מחירים. חשוב שתנו לילד לבחור בין האפשרויות העומדות בפניו, ושלא תתפתו להוסיף את ההפרש מכיסכם, כיוון שזה מנוגד למטרת התרגיל.
החל מגיל שש
זה הזמן להתחיל לתת דמי כיס: את כל ההמלצות שלי בנושא תוכלו למצוא במדריך המלא לדמי הכיס. שימו לב שאם אתם נותנים לילד "הלוואה", עימדו על כך שיחזיר את כולה. נהלו רישום מדויק של כל ההתנהלות הזו בינכם, שתהיה חשופה גם בפניו. אל תעשו ממתן ההלוואות הרגל קבוע, כי אחרת הילד לא ילמד מהן מגבלות תקציב ומהו תכנון תקציב.
החל מגיל שבע
בגילאים אלו ניתן להיעזר בספרים כגון "כסף לא צומח על עצים", "המיץ של פיץ" ו"יוברט הורציו". אפשר גם לחשוף את הילדים למשחקים בנושא הכסף (כולל מונופול הוותיק), וגם לאפליקציות ואתרים הכוללים משחקים ומידע לגבי כסף והתנהלת כלכלית (כגון האתר הממשלתי "איפה הכסף").
החל מגיל שמונה
למדו את הילד שכסף אינו קונה חברים: וודאו שהילדה לא מזמינה את חברותיה על חשבונה בקיוסק על מנת לזכות באהדתן, אך בו בזמן גדלו ילדים נדיבים, במיוחד כלפי אלו שבאמת אין להם.
בנוסף, זה הזמן להסביר לילדים הגדולים מהי תרבות צריכה, ושהיא מונעת על ידי פרסומות כמו אלו שהם רואים בטלוויזיה. הראו להם שצריכה נבונה נעשית כתוצאה ממידע אמין (למשל השוואה בין מוצרים ומחירים) ולא כתוצאה משכנוע על ידי פרסומות, הפונות לרגש, לפחדים ולחלומות שלנו.
פעילות קצת שונה האפשרית בגילאים אלו הוא הביקור החינמי ב"מוזיאון הכסף" בתל אביב, החושף את הילדים (וגם אותנו) להיסטוריה של הבנקאות בארץ, ועל הדרך – פעילות נהדרת לאחד החופשים.
בגילאים 9-11
הפעילות האולטימטיבית והמקיפה ביותר המתאימה מגיל 9 ומעלה היא השתתפות בחוגים וסדנאות לחינוך כלכלי, כמו אלו שמפעילה "קול הקופה" בערים שונות בארץ, אם במסגרת פרטית ואם בארגונים.זה גם הזמן להטמיע היטב בראש של הילדים שלכם (וגם בשלכם...) שהם לא בהכרח צריכים כל מה שהחברים שלהם קונים, בדיוק כמו שאנחנו לא קונים כל מה שהחברים שלנו קונים. וגם אם החברים קונים, זה לא בהכרח מעיד על כך שיש להם יותר כסף; הקנייה לא מצביעה על מבנה ההוצאות וההכנסות שלהם או של הוריהם, וגם לא על סדר העדיפויות שלהם.
בגיל זה לרוב הילדים כבר יש טלפון סלולרי. השתדלו שהקנייה של המכשיר, גם אם זה סמארטפון, תהיה במסגרת קניית יום הולדת משותפת לכם ולילד, וכמובן הגבילו את השימוש כולל הורדת אפליקציות ומשחקים בתשלום.
אני גם ממליצה לחשוף את הילדים לתכניות טלוויזיה בנושא צרכנות (יש לא מעט כאלו כיום), במיוחד במסגרת צפייה משותפת וקיום דו-שיח ביקורתי בנושאים המדווחים, כמו גם למדורים בעיתונות בנושא זה.
בגילאים 12-14
הילדים מתחילים להיות עצמאיים וזקוקים לכסף לבילויים. תנו להם תקציב קבוע, שנקבע ביחד איתם ומתאים לתקציב שלכם, והסבירו שעליהם להסתדר עם מה שיש להם. בגיל הזה יש להמשיך להטמיע את העובדה שהם לא ישיגו חברים אמיתיים על ידי רצייה חברתית, כלומר קנייה של מותגים.
>> ואיך מדברים עם בני העשרה על כסף?
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה