כמעט בכל תהליך ייעוץ כלכלי, עולות שאלות לגבי חשבון הבנק, והעיקרית שבהן היא – האם כדאי לנו להישאר עם הבנק הנוכחי או לעבור לאחר? ואם כן, איך בוחרים לאיזה בנק לעבור?
בחירת הבנק, פתיחת חשבון בנק חדש והעברת כל ההתחייבויות אליו הינם בהחלט החלטות ותהליכים לא פשוטים הדורשים תכנון, בדיקה וביצוע מדוקדקים. לכן, לכל המתלבטים בסוגיה זו, הכנתי מדריך קצר שיעזור לכם לנווט בין המספרים.
תנאים משתנים בין משפחה למשפחה
קיימות שתי סיבות מקובלות לפתיחת חשבון בנק חדש ועזיבת הישן והמוכר: מעבר מקום המגורים (בין אם בין יישובים שונים ואפילו אם המעבר הינו באותה עיר, אך בין שכונות הרחוקות זו מזו), ונישואים, אשר פעמים רבות כוללים גם החלטה לאחד חשבונות בנק. מעבר לאלו, יש שתי סיבות נוספות העשויות לדחוף להחלטה לעבור בנק: קבלת הטבות ותנאים הרבה יותר טובים מבנק אחר וחוסר שביעות רצון מהשירות בבנק הנוכחי. הסיבה האחרונה הינה כמובן סובייקטיבית ולא מומלץ לבצע מהלך שכזה רק בגללה, אלא להשתמש בה כהזדמנות לערוך בדיקת כדאיות ואולי אפילו שיפור תנאים מול הבנק הנוכחי.
ללא קשר לסיבה, אם החלטתם שאתם מעוניינים במעבר בנק, על מנת להקל על המשימה מומלץ שתחשבו על העניין כפרוייקט. תנו לעצמכם משימות ותאריך יעד, כי אם לא, תמצאו עצמכם גוררים את ההחלטה או הביצוע במשך הרבה זמן.
המלצתי היא לבצע סקר בנקים מסודר ובכתב בקרב 3-4 סניפי הבנק הקרובים למקום מגוריכם (או למקום העבודה, במידה וזה נוח לכם יותר). זכרו שכאשר אתם ניגשים לסניף, הפקיד לא ינדב מידע בלי לשאול אתכם תחילה פרטים לגביכם (משלח יד, הכנסה נטו, האם יש מינוס, נכסים וכו'), לכן הגיעו מוכנים וספקו את אותם נתונים לכל הבנקים אליהם אתם מגיעים. אגב, התשובות של הבנק עשויות להיות שונות מאלו שיינתנו ללקוחות אחרים בעלי תמונה כלכלית אחרת.
להלן רשימת הפרמטרים אשר עליכם לשאול לגביהם במסגרת מסע "איסוף המידע" הזה:
1. דמי ניהול חשבון חודשיים – מהי העמלה לפעולה ישירה, לפעולת פקיד, מה מוגדר כ"פעולות" הכרוכות בעלויות הללו ומה לא, האם יש מינימום פעולות חודשי, האם ניתן לקבל פטור, ואם כן, לכמה זמן ומה קורה אחר כך?
2. מסגרת אשראי – מהי המסגרת שהבנק יכול לתת לכם (אוברדרפט + כרטיסי אשראי) ומהי עלותה, כלומר כמה ריבית תשלמו על המינוס? שימו לב שיש בנקים המציעים ריביות נמוכות יחסית בשנים הראשונות ו/או עד גובה המשכורת, אך מעבר לזה הריביות הינן גבוהות. זכרו זאת והתנהלו בהתאם.
3. עמלת הקצאת אשראי – מהו גובה העמלה והאם היא נגבית בכל מצב? לדוגמא, יש בנקים אשר גובים רק במידה ומסגרת האשראי אינה מנוצלת.
4. הלוואות – שאלו לגבי סוגי ההלוואות הניתנות, מהי הריבית, מספר התשלומים, האם יש התניות, האם נדרשים אישורים מיוחדים לקבלת ההלוואה.
5. ריבית על פלוס – האם הבנק משלם ריבית על הפלוס, ואם כן, כמה? האם יש הצמדה למדד? האם יש הגבלה על גובה הפלוס שעליו הבנק נותן ריבית?
6. ריבית על פקדונות – כמה ריבית הבנק משלם על פקדונות, מהי התקופה המינימלית לפקדון ומהן נקודות היציאה (זכרו שניתן גם לפתוח חשבון פקדון בבנק אחר מזה בו מנוהל חשבון העו"ש שלכם, ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש).
7. עמלות על פעולות אחרות – מהן העמלות לפעולות שלא כלולות בפעולות הישירות/פקיד ועשויות להיות רלבנטיות אליכם כגון ביטול הוראת קבע, המרת מט"ח, עמלת חליפין, דמי ניהול פקדון, עמלות קנייה ומכירת ניירות ערך בארץ ובחו"ל וכו'.
8. כרטיסי אשראי – בררו עם אלו חברות אשראי הבנק עובד ומהן העמלות הנגבות. גם כאן בדרך כלל יש טריקים שיווקיים. למשל, ישנם בנקים שלא גובים עמלה בשנה הראשונה במידה ומתבצעת פעילות בסכום מסויים בחודש, ואחר כך העלות קופצת ל-10 עד 20 שקלים לחודש ויותר.
9. פנקסי צ'קים – מהי העלות לכל פנקס? האם נותנים את הפנקסים הראשונים חינם? האם זול יותר להזמין פנקסים באינטרנט, ואם כן, מהו המחיר?
10. צוות מטפל ודרכי התקשרות עמו – זהו אמנם פרמטר "רך", אך לדעתי יש לו משקל גבוה במערך השיקולים, לכן ישנה חשיבות גבוהה של ביצוע הסקר המקדים באופן אישי. האם הפקיד עמו נפגשתם הינו חלק מהצוות המטפל? האם ניתן להתקשר ישירות לפקיד? האם ניתן להשאיר הודעות? האם יש כתובת מייל ישירה או רק דרך אתר האינטרנט? האם ניתן להתכתב עם הפקיד במייל עוד לפני פתיחת החשבון (לביצוע בירורים וכו') או רק אחר כך?
11. אתר אינטרנט – קשה להתרשם מאתר האינטרנט של בנק עד שלא הופכים ללקוח שלו, אך כיום לרוב הבנקים יש אתרים מושקעים. תשאלו ספציפית כמה חודשים אחורה ניתן לצפות בפירוט החשבון (יש בנקים שרק שישה חודשים בעוד באחרים 12 חודשים) - זוהי סוגיה משמעותית שעלתה לכותרות לאחרונה.
בקשו את כל ההטבות בכתב
לאחר שתסיימו את שלב איסוף המידע, עברו לשלב ההשוואות. כללו בהשוואה כמובן גם את הבנק/הסניף הנוכחי שלכם במידה וזה רלוונטי (אגב, ייתכן ולאחר שתודיעו לבנק הנוכחי על כוונתכם לעזוב הוא ישווה תנאים. אך במידה ולא, היו מוכנים לעמוד מאחורי המילים שלכם ובצעו את המהלך).
קחו בחשבון שתוצאות של סקר מסוג זה, מקיף ככל שיהיה, לא יהיו בהכרח קלות להשוואה ולהסקת מסקנות, בעיקר בגלל ההתניות המשתנות מבנק לבנק, וגם בגלל הפרמטרים הסובייקטיביים. יכול מאוד להיות שפרמטר מסוים ישלול בנק אחד לגמרי. לדוגמא, לקוח שלי שהינו בעל עסק עצמאי וביצע סקר מסוג זה, הוציא בנק מסוים מהמרוץ בעקבות הגילוי שאותו בנק גובה עמלה גבוהה מאוד על ניהול החשבון העסקי אותו גם רצה להעביר, ולא מוכן לתת הנחות כלל. לקוחה אחרת סיפרה לי שמה שהיטה את הכף עבורה היה דווקא היכולת לתקשר באופן אישי במייל רגיל עם הפקידה.
לאחר שהגעתם להחלטה על הבנק הנבחר ואתם מגיעים לשלב היישום, זכרו ברגע האמת לבקש הנחות, דבר שיהיה קל יותר לביצוע כאשר אתם ניגשים למשימה מצויידים בכל המידע שאספתם לגבי המתחרים. השתדלו לסגור את כל התנאים המועדפים שהשגתם לכמה שיותר שנים, ודרשו לקבל מסמך סיכום תנאים, וכמובן מסמך עם פירוט כל הפעולות שיש לעשות על מנת לבצע את המעבר בפועל. כמו עם ספקים אחרים, גם כאן יש לבדוק את העמלות הנגבות מדי מספר חודשים, ובסוף התקופה שנקבעה לתנאים יש לחזור ולנהל מו"מ מחדש.
רינת מעוז, יועצת פיננסית המעבירה סדנאות לנשים על בנקאות ושוק ההון, מדגישה את החשיבות של הסגירה מראש של תקופת ההטבות. "לבנק יש נטייה לתת את ההטבות לזמן מוגבל של שנה וחשוב לבקש אותן ל-3 שנים לפחות, ועוד יותר חשוב זה לקבל את ההתחייבות הזו בכתב", היא אומרת. בנוסף, מציינת מעוז כי במידה ויש לכם חשבון ניירות ערך, מומלץ מאוד לסגור ראשית עם הבנק את העמלות ודמי הניהול של ניירות הערך מאחר והן נגבות כאחוז מסוים מסך הנכסים, מה שמגיע לאלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה. חשוב גם לזכור כי ההצעה הראשונה שנותנים לכם אינה האחרונה, ובהחלט מומלץ לבקש מאותו פקיד שיפנה למנהל הסניף שלו וייתן לכם הצעה טובה יותר שיכולה להתחרות עם ההצעות שקיבלתם מבנקים אחרים.
מעבר לבנק אחר הוא בהחלט פרוייקט לא פשוט להחלטה ולביצוע, אך הוא עשוי להועיל בצמצום עלויות ניהול החשבון, צמצום מספר כרטיסי האשראי, הגדלת הנוחות שבהתעסקות עם הבנק, ובאופן כללי להיות הזדמנות נהדרת להתחלה חדשה ומסודרת יותר בהתנהלות הכלכלית שלכם - גם אם בסופו של דבר תחליטו להישאר עם הבנק הנוכחי אך בתנאים טובים יותר.
דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה