1. החלטה ונחישות. לפני שתתחילו לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת להתחיל לסגור את האוברדרפט, אתם חייבים לקחת החלטה שאתם נחושים לעשות זאת ומקדישים לכך זמן ואנרגיה. אתם חייבים לשנות את הגישה שלכם בנושא ולהבין שיידרשו שינויים מסויימים באורח החיים שלכם ובהתנהגות הצרכנית והכלכלית שלכם.
2. איזון בין הוצאות להכנסות. השלב המעשי הראשון שתצטרכו לבצע הוא לאזן בין ההוצאות וההכנסות שלכם. כלומר, להגיע למצב שבו ההוצאות לא עולות על ההכנסות (הרי זה מה שהוביל אתכם להיכנס למינוס מלכתחילה).
איך עושים זאת? התחילו בחישוב ההכנסה חודשית הממוצעת שלכם. מלבד המשכורות שלכם, קחו בחשבון בונוסים שנתיים, דמי הבראה וכו', וחלקו אותם ב-12.
לאחר מכן עברו לחישוב ההוצאות. תכינו טבלה מסודרת של סעיפים ותתי-סעיפים לכל הוצאה. לדוגמא, "דיור ואחזקה" יכלול את כל ההוצאות על הבית שלכם: שכר דירה או משכנתא, ארנונה, חשמל, מים, ועד בית, גז, מנקה, תחזוקה, שמירה, גנן, ריהוט, מכשירים. חשבו כל סעיף כך שתדעו מהי ההוצאה החודשית שלכם על כל סעיף (לפירוט המלא של בניית הטבלה לחצו כאן).
אחרי שתעשו זאת, תתקבל תמונה של כל ההוצאות שלכם, ותוכלו לעמוד על הפער בינן לבין ההכנסות. במידה והוא שלילי, תצטרכו לקבוע תקציב חדש לכל סעיף הוצאה, לפי סדרי עדיפויות, על מנת להגיע לאיזון בין ההוצאות והכנסות. הצעד הבא הוא כמובן להתחיל ליישם את השינויים, כולל מעקב צמוד, שבועי אחר ההוצאות, כי אחרת בקלות נמצא שאנו מאבדים שליטה וכיוון.
3. כמה ריבית אתם משלמים על המינוס? מסקרים רבים שנערכים בנושא עולה כי פחות משליש מהישראלים יודעים מהו גובה ריבית אותה הם משלמים. אחת הסיבות לכך היא שהבנקים מציגים אותה בדוחות הרבעוניים הנשלחים ללקוח בצורה שאינה נוחה להבנה. אז אם אתם בין אלו שלא יודעים או שלא מבינים לגמרי את מבנה העלויות, גשו לבנק ובקשו הסברים. אגב, שיעורי הריבית השנתית בבנקים בישראל נעים בין 10% לכ-17%, כאשר במקרים מסוימים ניתן להשיג אף פחות.
4. צמצום ההוצאות. נניח והצלחתם להגיע לאיזון בין ההכנסות וההוצאות, מן הסתם, עדיין לא תצליחו לסגור את המינוס. יותר מכך, בגלל הריבית שאתם משלמים על המינוס, הוא רק יתפח. המשמעות היא שהצעד הבא חייב להיות צמצום הוצאות. בכמה? זה תלוי רק בכם, כאשר ככל שתצמצמו יותר, כך ייקח פחות זמן להעלים את המינוס. בטבלה הבאה, למשל, תוכלו לראות שאם תצמצמו את ההוצאות ב-200 שקל בכל חודש, אותם תקצו לצמצום האוברדרפט, תכסו את המינוס בתוך 6 שנים. אם תקצו 300 שקל, תוכלו לעשות זאת בתוך 4 שנים.
שנה 1 |
שנה 2 |
שנה 3 |
שנה 4 |
שנה 5 |
שנה 6 |
|
מינוס בתחילת השנה |
10,000 |
8,725 |
7,307 |
5,728 |
3,973 |
2,020 |
החזר חודשי |
200 |
200 |
200 |
200 |
200 |
200 |
החזר שנתי |
2,400 |
2,400 |
2,400 |
2,400 |
2,400 |
2,400 |
ריבית |
1,125 |
982 |
822 |
644 |
447 |
227 |
מינוס בסוף השנה |
8,725 |
7,307 |
5,729 |
3,973 |
2,020 |
153+ |
(* החישובים משוערכים וללא הצמדה, לטובת ההמחשה בלבד)
5. מה לצמצם? לאחר שראיתם את הטבלאות, אתם יכולים להבין שגם צמצום הוצאות ב-200 שקלים בחודש יכול לעשות את ההבדל ולהביא לשינוי בחשבון הבנק. הסכום הזה לא חייב לבוא כולו מסעיף הוצאות אחד בלבד, אלא רצוי שיבוא מצמצום קטן שתעשו בהרבה סעיפים, כאשר לכל שקל יש משמעות. נכון שבמציאות של חיינו שבה יוקר המחייה רק הולך ועולה, זוהי משימה לא פשוטה אך היא עדיין אפשרית.
תתחילו בכל אותן הוצאות שנהוג לכנות "משתנות", ונתונות בעצם לשליטתכם: מזון, בילויים, בגדים, משחקים וצעצועים לילדים, גאדג'טים ואפליקציות, דלק וכו'. בתוך כל סעיף שכזה אנו מוציאים כסף על דברים אותם אני מגדירה כ-NEED , כלומר שהינם צורך אמיתי, לצד לא מעט דברים שאותם אני מגדירה כ- WANT. במזון, למשל, ירקות, פירות, לחם, ביצים, עוף, גבינה וכו' הם NEED , אך עוגיות, גלידה וחטיפים הם WANT. גם בתוך סעיפי ה-NEED, ניתן כמובן לבצע שינויים המובילים לצמצום: קנו כמות קטנה קצת יותר ממה שאתם נוהגים לקנות, נסו מותג קצת יותר זול או בצעו את הקנייה בחנות זולה יותר. תפעילו את היצירתיות שלכם ומתוך היכרותכם עם תמהיל ההוצאות שלכם, אני בטוחה שתדעו להחליט לבד איך לצמצם הוצאות בסך 200 שקל בחודש ואפילו יותר.
6. קיצור תקופת ההחזר. מנסיוני, ברגע שנכנסים לפרויקט מסוג זה בכל הכח ובנחישות, כמעט תמיד מצליחים לקצר את תקופת ההחזר. אנו מתחילים להסתכל אחרת גם על דברים שהיו מתוכננים בתקציב, ומחליטים לוותר עליהם לטובת המינוס. אנחנו נותנים מתנות צנועות יותר, למשל, מוותרים על חופשה, ומאידך, מזריקים פנימה כספים שמגיעים אלינו בונוס, החזר ממס הכנסה וכו'.
7. מה אם יש בלת"מים? אין משפחה שאין לה בלתמ"ים. זה יכול להיות תיקון יוצא דופן לרכב או הוצאה רפואית דחופה, חלילה, ולא חסרות דוגמאות. כל אלו הן הוצאות שזורקות אותנו מהאיזון העדין בין ההכנסות להוצאות. מסיבה זו, התקציב השוטף והמאוזן שלנו חייב לכלול סעיף שיכלול הקצאת סכום חודשי לבלתמ"ים. זהו סכום שאנו לא בהכרח מוציאים כל חודש אלא צוברים, בדיוק ל"ימים גשומים" מעין אלו, כדי שלא נצטרך שוב להיכנס למינוס או להיכנע להלוואה נוספת.
8. התמקחתם על גובה הריבית? כפי שנאמר קודם, שיעור הריבית לאוברדרפט אינו קבוע, ולפיכך גם ניתן למיקוח. עם זאת, ידוע כי רוב הלקוחות לא מתמקחים עם פקיד הבנק על גובה הריבית או עורכים השוואות בין הריביות המוצעות על ידי הבנקים השונים. אז כדאי שתדעו, שבהחלט אפשר לעשות זאת ולנהל מו"מ עם הבנק שלכם (כמובן אחרי שתבינו בדיוק כמה אתם משלמים היום ומה מציעים לכם בבנקים האחרים). כן, גם זאת דרך לצמצם את המינוס.
9. הלוואות לכיסוי המינוס. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים להמון פרסומות של חברות המעניקות הלוואות חוץ-בנקאיות. הן מבטיחות הלוואות מהירות, בריבית נמוכה יותר מזו שאתם משלמים על המינוס, וניתנות לכל מטרה, כמו גם לכיסוי המינוס. נשמע מפתה, לא? הבעיה היא – שצריך להחזיר את ההלוואות הללו, ובדרך כלל תוך תקופה קצובה, מ-12 חודשים עד 5 שנים, תלוי בגובה ההלוואה ובמשתנים אחרים.
אם אין ביכולתכם להחזיר את ההלוואה הזו מתוך התקציב החודשי (כלומר, לצמצם את ההוצאות החודשיות בסכום השווה לגובה ההחזר החודשי), אז אין טעם לקחת הלוואות מסוג זה. אתם פשוט תמצאו את עצמכם תוך חודש שוב במינוס, שרק ילך ויגדל עוד יותר. לטעמי, הלוואות מסוג זה מתאימות רק במצבים שבהם אתם יודעים בוודאות על סכום כסף מסוים שיגיע אליכם (בונוס, לדוגמא), אך אינכם יכולים לדחות הוצאה כספית ספציפית עד לאותו מועד, ולכן לוקחים הלוואה שתוחזר במלואה ברגע קבלת הסכום המצופה.
10. תערבו את הילדים! פרויקט היציאה מהמינוס מהווה הזדמנות לחשוף את ילדיכם לעולם הכלכלי, ולעודד אותם לבצע פעולות שיחסכו כסף למשפחה, כמובן בהתאם לגילאים שלהם. אם זה חיסכון בחשמל ובמים, הצעת רעיונות לפעילויות חינמיות או לא יקרות לבילויי סוף השבוע, בישול ואפייה יחדיו במקום קנייה של מזון מוכן, חגיגת ימי הולדת בצורה עצמאית ויקרה פחות, ועוד. בהצלחה!
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה