בגידות בחיי הנישואין הם נושא סוער, מסעיר, מרתק, מפחיד. לעתים היינו מעדיפים להתעלם ממנו, ויחד עם זאת אנו נמשכים אליו ומסתקרנים ממנו.
רומן מחוץ לנישואים לא בהכרח מביא לפירוק החבילה. לעיתים קרובות דווקא ההיפך מכך: זוהי הזדמנות שיכולה להוות קרש קפיצה לשיפור הקשר הזוגי, כמובן לאחר בדיקה כואבת ומטלטלת של הנישואים.
לרוב, כשאחד מבני הזוג מגלה שהוא נבגד, התגובה האימפולסיבית מובילה לגירושים מידיים. חלק מזה נובע מהבהלה שהבגידה מעוררת ומכך שאנשים אינם יודעים כיצד להתמודד נכון איתה.
אמילי בראון, מחברת הספר "דפוסים של בגידה", מחלקת את הבגידות לחמישה סוגים עיקריים. החלוקה מבוססת על ההנחה שלכל בגידה יש איזה שהוא תפקיד, שהיא לא התרחשה במקרה, גם אם האדם הבוגד לא התכוון לכך. לפי התיאוריה הזו גם הבוגד וגם הנבגד שותפים להם באופן שווה.
1. בגידה כנקמה
יש זוגות שנמנעים מקונפליקטים משום שהם חונכו להיות ילדים טובים ולא להביע רגשות שליליים. בלי לשים לב הם צוברים תסכולים רבים, אבל לא יכולים לבטא את התסכולים הללו. התסכולים יוצרים מתח רב וחוסר שביעות רצון גדולים בנישואים, אשר מוצאים את פורקנם בקשר מהצד. כך גם יש "נקמה" בבן הזוג השני וכן פיצוי משום שהרומן מספק צרכים רבים שאינם מסופקים בזוגיות.
בחדר הטיפולים בודקים את האופן שבו זוגות רבים, כיצד הם מעבירים חוסר שביעות רצון ומגלים שבעצם אף פעם אף אחד מהם לא אמר באופן מפורש וישיר מה חשוב לו, אלא רק רמז.
התופעה אופיינית לזוגות צעירים הנשואים פחות מ-6 שנים. אצל זוגות אלה נראה התנהלות שונה: הם רבים כל הזמן, כמעט על כל דבר, והמריבות הללו בעצם מונעות מהם להגיע למצבים של קירבה ואינטימיות.
2. רומן נגד קירבה
אנשים אשר קירבה נותנת להם תחושה בליעה, מרגישים חנוקים וחפצים להתרחק מבחינה נפשית, עשויים לפתח רומן. זוהי דרכם להישמר מאינטימיות גדולה מדי. כדי להימנע מקרבה הם ייצרו חוסר שביעות רצון בתחום מסוים, ובעקבות כך הקונפליקטים והמריבות ירחיקו מהם בלאו הכי את אותה קירבה ממנה הם מנסים להתחמק.
ההתאהבות מחוץ לנישואים מספקת את צרכי האינטימיות שמעבר לקשר הקיים וכמובן שקשר כזה מספק אינטימיות מוגבלת, כי ההיסחפות הרגשית הזו היא קלה יותר מאשר קשר של קירבה המבוסס על היכרות ממושכת ודיאלוג אמיתי.
זוגות כאלה שיגיעו לטיפול, אם לא ימהרו להתגרש, יש סיכוי כי ייצאו מחוזקים בקשר הזוגי שלהם: התגברות רגשית על הבגידה, בירור מעמיק של הקשר שלהם, של הדפוסים שהביאו את הקשר לתקיעות, בירור אלו דפוסים כן עובדים ביניהם ובניית חוזה נישואים מודע ומחודש יביא אותם לתובנות שלא היו מנת חלקם ולקשר יותר מספק.
3. התמכרות למין
בגידות כאלה כמעט לא מוצאים. זוגות כאלה כמעט ולא יגיעו לטיפול משום שהדבר מחייב קודם כל שבן הזוג הבוגד יכיר בהתנהלות שלו כהתמכרות ורק אחר כך יסכים להגיע לטיפול זוגי.
ההתנהלות של הבוגד אינה קשורה לאפיונים ולחסכים בקשר הנישואים אלא לבעיות אישיות אשר באות לידי ביטוי בכיבוש כמה שיותר נשים. התופעה נרשמת בעיקר אצל גברים.
4. הקן המתרוקן
רומן נפוץ אצל זוגות הנשואים יותר מ-20 שנה ומתרחש כאשר הילדים עוזבים את הבית. יציאתם אל החיים והתפרצות מיניותם מביאה את הוריהם לרצות ולחוות שוב התרגשות נעורים, ומביאה אותם לבדוק האם הם רוצים להמשיך בזוגיות הקיימת אשר בדרך כלל די ריקה מתוכן זוגי, שכן זוג כזה מקדש את ערך המשפחתיות על פני ערך הזוגיות. זוג כזה הקדיש את כל חייו והתנהלותו למען המשפחה וקידומה, וכשמגיע מצב של עזיבת הקן, הזוג הבוגר נמצא מול זוגיות ריקה מתוכן.
הבוגד חש רגשות אשמה איומים באשר לנאמנותו למשפחתו מול נאמנותו לצרכיו האישיים. כאשר בגידות כאלה מגיעות לחדר הטיפולים, אחרי הבירור והבדיקה הכואבים של הקשר, הנישואים בדרך כלל מתפרקים.
5. כרטיס יציאה מהנישואים
בגידות כאלה קשה יותר לאפיין. הן מתרחשות אצל זוגות צעירים וותיקים כאחד, כאשר הרומן מהווה בקשה לצאת מהנישואים. רומן כזה מסיים לעיתים את הנישואים בלי בדיקה אמיתית ועמוקה האם ניתן להציל את הקשר.
בכל מקרה, תמיד גילוי של בגידה הוא אירוע עוצמתי ביותר, מזעזע את אמות הסיפים של הנישואים והמשפחה, מביא לתחושות של התרסקות אצל הנבגד, תחושות של השפלה, חוסר ערך עצמי, דימוי עצמי נמוך, ייחוס אשמה, דיכאון, רגשות נקם, כעס עצום ועוד.
ניתן לשקם קשר לאחר בגידה, אולם על הזוג לעשות מאמצים גדולים וכנים מאוד, ולעיתים לא ניתן לעשות זאת ללא עזרה מקצועית.
ריקי רדלוס היא מטפלת זוגית, מנהלת פורום הריון הורות וזוגיות בפורטל דולה
