"22 שנים אני נשוי, ילדיי כבר גדולים. יש לי משפחה נהדרת, אישה טובה, בית ופרנסה טובה תודה לאל, אבל אני לא מצליח להיות מאושר", מספר לי דן ומוסיף, "כלום לא משמח אותי באמת. אני לא מתלהב משום דבר, אני כבוי. קם בבוקר, עבודה, בית. אני משועמם והימים פשוט חולפים. זה לא שחסר לי תחביב או מסעדה טובה. חסר לי עניין רגשי רומנטי. אשתי באמת על הכיפאק, היא אמא טובה, אישה של בית אבל די מוזנחת. היא לא מתגנדרת, לא מאופרת, לבושה הכי פשוט וגם השמינה מאד לאחרונה. בוא נאמר שהיא לא מאלה שיסובבו את הראש אחריה.
"היא כבר לא האהובה שלי. אין לי שום משיכה אליה. היא חלק מהמשפחה שלי. צלע מגופי. בנינו את הכל יחד. אני ממש לא רוצה להרוס את זה אבל אני צמא לחיים, להתרגשות, לשיחת עומק, לסקס תשוקתי, למישהי שתעניין אותי ושתפיח בי חיים. את כל אלה אשתי לא יכולה לספק לי, ולא תוכל לעולם . לא כי היא גרועה, אלא כי היא אשתי הרבה שנים ואנחנו כבר שחוקים. אולי לה זה מספיק אבל אני עומד להתחרפן".
זה קורה לכולם
דן יקירי, אתה מציג כאן תמונה של כל הזוגות הנשואים בערך, וכל אחד יכול לשקר לעצמו ולומר שהוא לא שם. האמת היא שרבים מרגישים כמוך - גם נשים וגם גברים. מוסד הנישואים אינו ספק ריגושים. להיפך. לחיים עם בן זוג אחד יש יתרונות אבל ישנו גם מחיר. והמחיר הוא בדיוק התיאור שלך. השחיקה, היעדר התשוקה ועייפות החומר. מכאן צומחות הבגידות, הביקורת, הכעסים והמריבות.
התשובה שלי אמביוולנטית, וזו אכן דילמת הדילמות. מה עושים? מפרקים? בולעים את הצפרדע? בוגדים? אין פתרון אידיאלי זה בטוח שכן לכל פתרון יש מחיר. אין חינם. זו הסיבה האמיתית לגירושים! הבגידות, המריבות והתקשורת הלקויה הם רק הפועל היוצא של השממון הרגשי והשחיקה שחשים הנשואים הוותיקים, שהכוונה היא לאלו שנשואים מעל לשבע שנים בממוצע.
השאלה היא מה מניע אותך בחיים: יציבות וביטחון או ריגושים ואקשן?
היות ואדם לעצמו ראשון וכולנו אינטרסנטים, אחוז הגירושים כל שנה רק עולה. אנחנו בעידן שה"אני, הוא קדוש. אנחנו רוצים יותר ממה שיש לנו. לא מסתפקים במה שיש ורוצים יותר ויותר למצות את החיים ולהפיק את המקסימום. האם זה טוב או רע? אני לא השופטת. לאחד זה נכון, לשני זה אסון. השאלה היא מה מניע אותך בחיים: יציבות וביטחון או ריגושים ואקשן? על מנת לדעת מה לעשות, אדם צריך להכיר את עצמו ולקבל החלטה שתתאים לו. אני לא אומרת למטופלי מה לעשות. תפקידי כמטפלת הוא להכיר לך את עצמך ולהתחבר לרצונותיך העמוקים, האמיצים והכנים.
אני לא מאמינה בשיטות הטיפול המכניות כמו: לכו לדייט, תעשו הרבה סקס ותמצאו שעת איכות משותפת. כל אלה לא באמת עובדים. זה מאולץ , מזוייף, מעייף ואינו משיג את התוצאה הרצויה ולפעמים אפילו את ההפך. אם זה לא בא מבפנים זה לא יוכל להתקיים לאורך זמן. זיופים לא מחזיקים מעמד יותר משבוע והכל חוזר לקודמו.
בחיי נישואין האישה לא מחכה לבעלה בבית עם ביריות אדומות וקונדומים בטעמים וגבר לא מביא כל יום זרי פרחים ותכשיטי זהב ויהלומים, אל תצפו שזה מה יקרה. חיים משותפים הם לא ריגוש מתמשך וסקס לוהט כל הלילה וגם לא שיחות עומק על שפת הים. השגרה שואבת את כולנו, הפרנסה יושבת לנו על הראש, אחריות על המשפחה והילדים זה עד יום מותנו.
חובבי הריגושים יצטרכו להחליט מה מתאים להם, ולשלם את המחיר. למילה "אהבה" פנים רבות. לא רק נשיקות בשקיעה ורומנטיקה. אהבה זה גם הערכה לאדם שאיתך, משפחתיות, הכלה, נוחות ונעימות בסיסית ביחד. בגידות ופרידות כנראה ימשיכו להיות פתרון לחלק מאתנו כי הדרכים האחרות קשות יותר ומצריכות עזרה מבחוץ. לא נהיה תמימים כי לא הכל סוגה בשושנים. זאת האמת וכמו כל אמת היא יפה גם בכיעורה.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה:Yaely_b4@walla.com