כולנו בוחרים בן זוג לפחות פעם אחת בחיים ובדרך כלל הרבה יותר. זה קורה לנו החל מבחירת חברים או חברות בגיל הרך ועד לבחירת בן זוג לחיים.
מדוע אנחנו בוחרים דווקא באדם מסוים? על סמך מה אנחנו פוסלים מישהו אחד ומעדיפים אחר על פניו, ומהו המנגנון שאחראי לכך?
בחירת בן זוג: כך זה קורה
כמובן שיש תכונות חיצוניות גלויות לעין שאיתן אנחנו נפגשים באופן מודע: התנהגויות וקווי אופי שאנו יודעים לזהות מתוך למידה חברתית שהחלה בינקותנו כמו: נדיבות לב, חברתיות מול סגירות, חוש הומור מול רצינות, אחריות מול בריחה מאחריות, מסירות, בגרות מול ילדותיות, חוכמה ותבונה ועוד.
ישנם גם נתונים חיצוניים שעובדים על חמשת החושים כמו צורת לבוש, ריח גוף, צליל הקול, מגע העור וכו'. אלה הם הדברים החיצוניים, הגלויים שאנו רואים אותם וחווים אותם, ועל פי קיומם או חסרונם יודעים אם הם מתאימים לנו או לא.
אולם ישנו חלק שלם, נסתר ובלתי נראה בתת מודע שלנו, שעוזר לנו ומכוון אותנו לבחירה מסוימת של בן הזוג. לפי שיטת אימאגו שאותה פיתח ד"ר ה. הנדריקס מארה"ב, בחירת בני הזוג שלנו באה באופן משמעותי מהחלק הלא מודע שלנו, שמפעיל עלינו את כוחותיו בלי שנרגיש. הבסיס לכך הוא אופן ההתבגרות שלנו והחוויות שאותן אנו צוברים גם בתקופות המוקדמות של חיינו, שאותן לעיתים אנו אפילו לא זוכרים.
הדמויות המשמעותיות בחיינו, אלה המטפלות בנו (אמא, אבא או דמויות אחרות שהיו משמעותיות בגידולנו) אינן מצליחות לספק לנו את כל מבוקשנו.
תינוק בוכה כי הוא רעב או כי קר לו, או כי אולי הוא מרגיש חרדה לבד בעולם הגדול הזה (במיטה שלו), ולא תמיד אמו יודעת מדוע הוא בוכה. לא תמיד היא מגיעה אליו בשנייה שבה הוא מתחיל לבכות ואז הוא חווה תסכול: הסיפוק שלו לא מגיע מיד. זה כמובן קורה לכולנו כי אף אם אינה יכולה להגיע לתינוק שלה תוך רגע.
התינוק גדל ונהיה לילד שמתבגר עם חוויות של תסכול, וגם ההורה הטוב ביותר לעולם מתסכל את ילדו, בין אם ללא כוונה וידיעה ובין אם באופן מכוון (למשל, כשלא קונים לפעוט סוכריה בכל פעם שהוא דורש זאת. אנו מסרבים, ובכך מתסכלים אותו באופן מודע ומתוך כוונה לחנכו). רובנו סובלים מכך שחלק מהצרכים המנטליים והפסיכולוגיים שלנו לא מולאו.
כל אחד מאיתנו מפנים את הדמויות המטפלות בו, ויודע מה משמעות המילים אבא ואמא עבורו. התכונות שנייחס להם יהיו תוצר של החוויות שלנו עם ההורים. אדם אחד – עבורו אמא זו דמות מגוננת, יודעת ומתעניינת בכל פרט ומלאת חרדה, ועבור השני – אמא זו דמות שמעניקה חום, פתיחות, גמישות וחוסר גבולות.
כל אחד מתאר את המושג הערטילאי ממחסן החוויות שלו. זוהי הדמות המופנמת שלו, האימאגו. זוהי תמונה אשר נוצרה במהלך הילדות בעקבות חוויות עם הדמויות המשמעותיות שלנו, כולל תכונות טובות וגם תכונות שאיננו אוהבים.
יש רופא בקהל?
התסכולים שאנו צוברים עד לבגרותנו משאירים בנו חותם. לכולנו יש צרכים: צורך להיות נאהב, צורך להיות מוגן, שיכירו בערכנו. ואם החוויות שלנו יצרו צורך להיות מוגנים, צורך אשר לא סופק, הרי זהו פצע הילדות שלנו, הפצע הכרוני שלנו.
כדי לשרוד, למדנו להסתדר עם הכאב, ופיתחנו דרכים יצירתיות שיאפשרו לנו להגן על עצמנו כדי שנוכל להמשיך ולגדול במשפחות הלא מושלמות שלנו. התוצאה הישירה היא שפיתחנו הגנות כדי לא להרגיש את הכאב או התסכול.
באופן בלתי מודע לגמרי, אנו מחפשים אדם שיוכל לרפא את פצע הילדות שלנו, ובבן הזוג אנו מוצאים תכונות אשר נותנות לנו תחושה או ידיעה שהוא יוכל להעניק לנו את הצורך הבלתי מסופק להיות מוגנים.
כאשר אנו נמצאים בשלב הרומנטי של האהבה שלנו, אין בעיה עם סיפוק צרכים רגשיים. הרי בשלב הזה אנו מאוהבים, מוכנים לעשות הכל למען בן הזוג שלנו, רוצים את אותם דברים ומוותרים בקלות על רצונותינו.
אבל כאשר שלב זה מגיע אל סיומו, אנחנו מתחילים לחוות תסכולים מבן הזוג שלנו; אנו נוכחים לדעת שהוא אינו האדם המתאים לרפא אותנו מהפצעים הכרוניים שלנו. אם נבדוק, ניווכח לדעת שיש בו את התכונות ואת דפוסי ההתנהגות שתואמים את האימאגו שלנו - בתכונות שאנו אוהבים ולצערנו גם באלו שאינן אהובות עלינו.
כאן כבר איננו מוכנים באופן אוטומטי לוותר על רצונותינו והעדפותינו, והנה הגענו אל שלב מאבק הכוחות, שם עולים בנו הרהורים: לאן נעלם האדם שבו התאהבתי? האם אני אוהב עדיין? האם הוא אוהב אותי? זהו שלב שכל זוג מגיע אליו, וכדאי לשים את הדעת כיצד לשרוד אותו.
פעמים רבות, כאשר מתגרשים מהאדם, לא מתגרשים מהבעיות שאפיינו את הקשר, ולמעשה סוחבים אותן לקשר הבא. לכן עדיף להתגרש מהבעיות ולא מהאדם, והדבר בהחלט אפשרי. המשמעות המעשית של טענה זו היא שכדי שבני זוג יוכלו לספק את הצרכים הבסיסיים האחד של האחר, יהיה עליהם לוותר על המבנה ההגנתי של תגובותיהם, ולצמוח למלוא האינטימיות בזוגיות תוך כדי צמיחה רגשית ורוחנית.
ריקי רדלוס היא מטפלת זוגית, מנהלת פורום הריון הורות וזוגיות בפורטל דולה
