_i.jpg "זוג עצוב במיטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)")
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
1. תקשורת ללא פילטרים
מול אנשים אחרים אנחנו הכי מנומסים ואדיבים, אבל בבית, מול האיש או האישה אומרים הכל, מעליבים ופוגעים, מבלי לסנן, ומבלי להקדים לחשוב על התוצאות של המילים הקשות. זה המקום הכי מכאיב. בגלל ההיכרות העמוקה והאינטימית, אנחנו יודעים מהן נקודות התורפה של הצד השני. אתה קרוב לאימא שלך? אפזר צרורות של מילים קשות עליה. יש לך בעיה עם הגוף שלך? אם תשמעי מה אני חושב עליו, תהיה לך בעיה יותר גדולה. כך נערמים להם קרבות, שכל מהותם היא מי פוגע בשני יותר, מי מכאיב יותר, כי ככל שאני פוגע כך ידי על העליונה. אולי ניצחתם בקרב אבל הפסדתם במלחמה.
הפיתרון: זוכרים את הפתגם "מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך"? ישמו אותו גם בזוגיות שלכם. אתם לא יכולים לדרוש כבוד אבל לנהוג בחוסר כבוד. אל תרשו לעצמכם להגיד הכל ולעטוף את זה ב"כנות". תחליטו שקללות, זלזול והשפלות הם לא חלק מחוקי המשחק בבית, ובטח שלא בפני הילדים או בני משפחה אחרים.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
- "למה לא בא לי לשכב עם בעלי?"
- סוד הזוגיות: פלרטטו עם אחרים וסקס פעם בשבוע
- ניסיתם שינה בעירום? אומרים שזה עובד
2. לשמור בבטן
המורכבות של התקשורת הנשית מאופיינת בין היתר בהעברת מסר מעורפל. הרבה נשים מצפות שהצד השני ינחש לבד מה מתרחש בליבן. "הוא מכיר אותי מספיק טוב", או "אם הוא אוהב אותי, הוא צריך להבין לבד", הם חלק ממאגר המשפטים שעובר להן בראש ובלב. אבל זה לא קורה, הוא לא ינחש, ואז היא נפגעת ונעלבת.
פיתרון: היו ישירים ועניינים. כדאי לזכור שלא כל אחת נישאה למתקשר או לקורא מחשבות. אין צורך להיעלב אם הוא לא ניחש את התשובה הנכונה. רוצה מתנה ליום הנישואים? בקשי אותה. לכאורה, זה פוגע בספונטניות וברומנטיקה אבל זה הופך את החיים להרבה יותר פשוטים.
3. להיות צודקים ולא חכמים
האגו. הו, האגו. איך הוא מוביל אותנו באף, בדרך הקשה, ולרוב לסוף לא אופטימי ונעים במיוחד. אנשים הולכים עד הסוף עם האגו שלהם, נלחמים על כל דבר, תמיד בשם הצדק הפרטי שלהם, ולא רואים כבר מה העיקר ומה הטפל. העיקר שהם צודקים.
הפיתרון: להיות מודעים לנוכחות העיקשת והמתמידה של האגו, ולנסות להחזיר אותו לפרופורציות הנכונות. אתם ממש לא צריכים להיות צודקים כל הזמן, מה גם שזה רק בעיניכם, ומבחינה אובייקטיבית (יש דבר כזה?) לא בטוח שאתם באמת צודקים. שאלו את עצמכם: האם באמת שווה לי להתעקש על זה? אם מדובר בעקרון מהותי, ולבכם לא יעמוד בזה, לכו עד הסוף, ואם לא, ותרו.
4. איומים ונטישות
הקלות שבה זוגות רבים מפרקים היום את החבילה ומגיעים לגירושים, היא גם הקלות שבה נאמרות המילים: "אני רוצה להתגרש ממך", "נמאס לי ממך, אני עוזב/ת". למילים יש כוח, וזו מעין נבואה שמגשימה את עצמה. מה גם, שאם אתם מאיימים פעמים רבות, או שהודעתם על פרידה, זרעתם את הזרעים ובן או בת הזוג מתכוננים אליה נפשית ורגשית.
פיתרון: אל תטפסו על עצים גבוהים מדי שלא תוכלו לרדת מהם אחר כך. הימנעו מאיומים או נטישות. וותרו על ההצגה הדרמטית בה אתם אורזים את החפצים ועוזבים, כדי לנער את בן הזוג ולנסות לשנות אותו בכך. אם תעזבו יש סיכוי שגם תמצאו את עצמכם בחוץ. רק אם חשבתם ושקלתם ארוכות והגעתם למסקנה שאין דרך אחרת, הודיעו או היפרדו.
5. סגנון הורות שונה
אנחנו מצפים בהתרגשות להולדת ילד ראשון משותף, ואז כשהוא מגיע אנחנו נדהמים לגלות את הפערים העצומים בערכים ובעקרונות ההוריים שלנו. היא ניגשת לתינוק בכל פעם שהוא בוכה, והוא מטיל וטו חוזר ונשנה על הנושא הזה. היא עוטפת את התינוק בחום ובבגדים, והוא מוציא אותו החוצה לקור ולרוח עם ביגוד קליל. זה מושך לכאן וזו מושכת לשם. ואז גם מתחילים לערב בני משפחה נוספים בעניין ההחלטות ההוריות, או אדם מוסמך שנוטה לרוב לצד אחד. המריבות וההתחפרויות בעמדות מנוגדות, נמשכות ומסלימות.
פיתרון: היינו רוצים לומר לדבר על זה לפני הנישואים או לפני ההבאה המשותפת של הצאצאים, אבל כאן גם דיבורים לא יעזרו. יש דברים שקשה להתכונן אליהם מראש. אף פעם לא תדעו איך זה להיות אימא או אבא עד שתגיעו לשם. מה גם, שמעורבים כאן לא מעט הורמונים, וקשה לדמות מצב כזה תיאורטית. ולכן, הפיתרון היחיד שיש כאן הוא ללכת על פי צו האינטואיציה והלב.
6. יחס שונה לכסף
לידה של ילד ראשון מביאה שינוי דרמטי לחיים של בני הזוג. לאחר שהילד נולד, נחשף היחס לכסף של בני הזוג. היא רוצה להשקיע בחדר התינוק והוא הבין שזה לא ישאיר כסף לאוכל לתינוקות. העולם הכספי הוא עולם סודי, מלא רגשות ומסוכן לנישואים. אחד יכול להיראות כאדם נדיב לפני הנישואים, ומתגלה לאחר מכן כקמצן בעל חרדות קשות לכסף. נושא הכסף מאוד עדין, הוא חשוב ודרמטי ולעיתים יותר טעון מסקס או ילדים.
פיתרון: דברו על זה לפני שאתם מתחתנים, או בשנים הראשונות לחייכם המשותפים, והיו כנים. צריך לגלות כאן בגרות נפשית ולעשות החלטות משותפות. גדלו מוטיבציה להצלחת הנישואים כי כשהקשר לא טוב כל דבר יוצר מתח. חשוב לערב איש מקצוע שיכול לעזור בהחלטות ולגשר בין הצדדים.
7. אני ועצמי נשנה את השני
הסיכוי שנקבל מישהו עם תכונות אופי בדיוק כמו שאנחנו אוהבים הוא קלוש. אבל יש תמיד את אלה, שמנסים בעקשנות לשנות כמה תכונות של בן או בת הזוג כדי שיתאימו להם ולצרכים שלהם. לרוב הם עושים את זה מבלי שהם מודעים לכך. לפעמים מדובר בתכונות מולדות כמו תקשורתיות, טמפרמנט. יכול להיות שצד אחד יותר סגור וביישן, והשני רוצה שידבר יותר ויהיה חברותי יותר, ואז מתחיל בהפעלת לחצים, וניסיונות בלתי נלאים לשנות.
הפיתרון: בדיוק כמו שאתם לא אוהבים שינסו לשנות אתכם, כך אל תנסו לשנות את האחר. הניסיונות הללו ממילא יגררו אנטגוניזם והתנגדויות. לעומת זאת, אם בן הזוג מנסה לעזור, להרים אותנו איפה שקשה לנו, לדרבן ולחזק, זה יכול להיות מבורך. אבל כמו בהרבה דברים אחרים הכול תלוי במינון, בדרך שבה נעשים הדברים, בהתחשבות ובראיית האחר.
8. הזנחה וחוסר השקעה
החיים נכנסו לשגרה לא מרתקת במיוחד. נראה שכבר אין מה לחדש, הכול חוזר על עצמו יום אחרי יום, ועבור הצד השני אתם הופכים להיות משעממים וצפויים. הזוגיות נדחקה למקום אחרון בסדר העדיפויות אחרי הילדים, הבית וערימות הכביסה.
פיתרון: זכרו שהזוגיות קדמה להורות, ואם לא תטפחו אותה, היא תישחק. ולכן, השקיעו! מצאו תחומי עניין דומים: ריקוד, הליכה משותפת, סרט. אם לא תטפחו תחומי עניין משותפים, ומה שתחלקו יהיה רק הנישואים וגידול הילדים, זה יחזיק אתכם רק לכמה שנים, ובמקרה הטוב, עד שיתבגרו. כדאי להחליט מראש על זמן איכות משותף, ולא חובה שזה יסתיים תמיד בסוף שבוע בצימר יוקרתי, אלא אפשרי שתהיה פעילות קרובה ולא יקרה. העיקר, שזה יהיה על בסיס קבוע והפעילות תהיה קלה ומהנה, והכי חשוב כמובן לקיים אותה ולזכור שזה באמת חשוב.