קארי ברדשואו כבר שפכה על זה אלפי מילים ודמעות, ופסיכולוגים רבים מרוויחים מכך את לחמם כבר שנים, ובכל זאת, נשים וגברים מסביב לעולם ממשיכים לחזור שוב ושוב על אותם דפוסים במערכות יחסים, אף על פי שדפוסים אלה הם, במקרים רבים, מזיקים ואף הרסניים להם, לבן הזוג ולמערכת היחסים. מחקר מדעי מעניין שיוצא בקרוב בספר אמריקני חדש, אומר שהכל ידוע מראש, ותלוי רק באיזה סוג של "טיפוס היקשרותי" אתה. הספר מחלק את כלל הציבור לשלושה סוגי טיפוסים: "המתחמק", "החרד" ו"הבטוח בעצמו", על פיהם הוא מציע להתחלק זוגות-זוגות ולמצוא את השידוך הנכון, או לתקן את הזוגיות הקיימת.
הספר, שנקרא 'היקשרות', נכתב על ידי פסיכיאטר וחוקר מח אמריקני מצליח בעל עבר ישראלי בשם ד"ר אמיר לוין, ורייצ'ל הלר, פסיכולוגית ארגונית. בספר הם טוענים שכולנו מתוכנתים ביולוגית על מנת למצוא אהבה.
הצורך להיות לצידו של אדם אהוב כה חזק עד שלמח יש מנגנון מיוחד שאחראי על כך שנישאר קרובים לאהובינו. זהו אותו מנגנון שגורם לילד לחוות מצוקה כשהוא מופרד מאמו, ולהירגע כשנוצר איתה חיבור מחודש.
נשארנו תינוקות
מחקרים שנערכו בשנות השישים מצאו שלושה טיפוסים של תינוקות: תינוקות הבטוחים בעצמם בכו כשאמם יצא מהחדר, אבל נרגעו מיד כשחזרה אליהם, וחזרו לשחק. תינוקות חרדתיים הראו מצוקה כשנעזבו, וכשהאם חזרה והרחיקו אותה מהם, הם בכו שוב, ולבסוף, תינוקות מתחמקים התנהגו כאילו דבר לא אירע כאשר האם יצאה וחזרה, אך בדיקות התריעו שהורמון החרדה שלהם, קורטיזול, עלה באירוע. המחקר שבספר גורס כי מבוגרים מתנהגים עם בני זוגם באופן זהה. הטיפוס שאנחנו משתייכים אליו נקבע על ידי הדרך בה חונכנו כמו גם על ידי טראומות וחוויות שעברנו בהתבגרות.
"הבטוחים בעצמם" ירגישו בנח עם אינטימיות, ויהיו פתוחים, חמים ואוהבים. "החרדים" יהיו תמיד רעבים לאינטימיות, אך מוטרדים כל העת ביציבות הקשר, והאם בן הזוג עוד אוהב אותם. "המתחמקים" מבלבלים אינטימיות עם אובדן חופש אישי, ומתרחקים ממנה.
בחנו את עצמכם: איזה מהטיפוסים אתם, ולאילו דפוסים עונה בן הזוג, ותמצאו, כך לפחות על פי הבטחת מחברי הספר, שהדרך להרמוניה קצרה ובטוחה.
החרד – קווים לדמותו:
- לטיפוס החרד יש פוטנציאל להיות בן זוג נפלא המסוגל לאינטימיות גדולה, אך הוא מוטרד שמא בן זוגו מעוניין בכך פחות ממנו. מערכות יחסים גוזלות ממנו זמן ומשאבים נפשיים רבים. החרדים רגישים יתר על המידה לתנודות מצב הרוח של בן הזוג, ולוקחים אותן יותר מדי ללב.
- כשהחרד לא שומע מבן זוגו באופן קבוע ומסודר, הוא מרגיש שבן הזוג מתרחק בכוונה, ונוטה להפגין את חרדה באין ספור טלפונים, מיילים, אסמסים, או הגעה למקום העבודה.
- כאשר בן הזוג האובד חוזר, החרדים יתעלמו ממנו בהפגנתיות, יגלגלו בעיניים ואפילו יעזבו את החדר.
- החרד יאיים בנטישה בתקווה שבן הזוג יתחנן שישוב אליו.
- החרד ינסה לגרום לבן הזוג לקנא על ידי פלרטוט או דיבור על אחרים.
- אפילו תלונה זעומה תגרום לחרד להיכנס להתקף חרדה שלא יסתיים עד שירגיש שוב ביטחון מלא מבן זוגו.
המתחמק – קווים לדמותו:
- הדבר החשוב ביותר לטיפוס המתחמק הוא לשמור על עצמאות בחיים. הוא רוצה להתקרב לאנשים אחרים, אבל חש בחוסר נוחות לגבי קרבת-יתר.
- המתחמק לא פוחד מדחייה.
- בן הזוג של המתחמק יתלונן על כך שהוא מרוחק ולא נפתח רגשית.
- המתחמק יהיה רגיש מאוד, כמעט אלרגי, להתנהגויות שתלטניות מצד בן הזוג.
- המתחמק ירבה לומר שהוא אינו מוכן למחוייבות, אך יישאר בזוגיות, לפעמים במשך שנים.
- המתחמק תמיד ימצא את הדברים הרעים להתמקד בהם בבן הזוג.
- פעמים רבות המתחמק יהיה כרוך במשך שנים אחרי האקסית המיתולוגית שלו, או שיחכה לאישה האחת של חייו.
- המתחמק יפלרטט על מנת להכניס חוסר יציבות ליחסים.
- המתחמק יתקשה לומר שהוא אוהב, ולהפגין רגשות.
- המתחמק יתרחק בדיוק כשנראה שהכל מסתדר. למשל, הוא לא יתקשר אחרי ערב אינטימי.
- המתחמק יתחמק לפעמים גם ממגע פיזי, מישיבה משותפת על הספה, או מיחסי מין. הוא עשוי גם ללכת כמה צעדים לפני בן הזוג כשהם הולכים יחד ברחוב.
הבטוח בעצמו – קווים לדמותו:
- פתיחות, חום ולבביות באים לו באופן טבעי ובלי מאמץ. הבטוח בעצמו נהנה מאינטימיות מבלי לפחוד לעצמאותו או לעתיד היחסים.
- הבטוח בעצמו מצויין בקריאת סימנים רגשיים אצל בן הזוג ולענות על צרכיו.
- הבטוח בעצמו אוהב לחלוק את הטוב ואת הרע עם בן הזוג, ויתייצב לצידו של בן הזוג בשעת צרה.
- הבטוח בעצמו יודע לריב – הוא לא מתגונן או מעניש את בן הזוג, וסולח במהירות.
- הבטוח בעצמו לא משחק משחקים, ומבטא את רגשותיו בפתיחות, מבלי הפחד שלא ייענו.
- לטיפוס הבטוח בעצמו נוח עם גופו, והוא פתוח במיניותו.
- למרות שגישתו לחיים נהדרת, אין זה אומר שמערכות היחסים שלו מושלמות. גם הוא יכול למצוא את עצמו במערכת יחסים לא בריאה, בעיקר בגלל נטייתו לסלוח בקלות ולהאמין בטוב שבבני האדם.
חרדים ומתחמקים: לא שידוך אופטימלי
"על ידי הבנה טובה של הטיפוס שאנחנו והטיפוס של בן הזוג אפשר ליצור הבנה הדדית טובה יותר, ומריבות רבות יכולות להמנע. אל לאדם להתנצל על הצרכים שיש לו", נכתב בספר, שיוצא לאור בסוף השבוע. "עם ההבנה של הטיפוס, אפשר להתחיל לעבוד ולהשתנות מעט על מנת להקל על מערכות היחסים. טיפוס חרדתי, למשל, שמתחיל להילחץ כשבן הזוג לא חוזר אליו בזמן, צריך לתפוס את עצמו ולהיות מודע למה שהוא עושה. אחר כך, כשנרגע והבין שמדובר בחרדה פנימית, עליו לשקול את כל האפשרויות ההגיוניות לסיטואציה.
"על המתחמקים לעבוד על עצמם, ולהתחיל לסמוך ולהישען על אחרים. לנסות להיות פחות ביקורתיים ולהפסיק להתרחק. עליהם להבין שאם יתקרבו לבן הזוג יזכו, למעשה, ביותר חופש, ולא בפחות, כי בן הזוג ירגיש ביטחון גדול יותר.
"מחקרים שערכנו הראו שטיפוסים חרדים וטיפוסים מתחמקים נוטים להימשך האחד לשני, ונכנסים למעגל אינסופי של חתול-עכבר. אין זה אומר שהם לא יכולים להיות בזוגיות, אך זה לא שידוך אופטימלי. עבור שניהם עדיף היה להיות עם טיפוס שבטוח בעצמו. החרדים עלולים לחשוב שהבטוחים בעצמם משעממים, כי הם לא יספקו עבורם רכבת הרים רגשית מסעירה, אך זהו בעצם מכרה של זהב עבורם. הבטוחים בעצמם יסתדרו נהדר בין עצמם, אך יכולים להלך קסם על שני הטיפוסים האחרים, ולפטור אותם מבעיותיהם".