מערכת היחסים של בני הזוג חודדה שנחשפה בתוכנית האח הגדול, מעלה לא מעט שאלות בכל מה שקשור למפלס הסובלנות שאנחנו נדרשים להפגין מול הפרטנר שלנו. ברור לכל מי שמטפח קשר, שהמחויבות דורשת, לא פעם, לבלוע התנהגות מביכה או בוטה של הצד השני. אבל בעוד שיש טיפוסים שמעדיפים להתעלם מההתרחשויות או לייחס להם חשיבות מועטה, יש גם כאלו שלא שוכחים את הבושה. מה עושים? מתנחמים עם מקבץ הפדיחות הזוגיות שאספנו, ומפנימים כמה עצות מועילות להתמודדות עם התופעה.
למי קראת מתוקון?
האובר כנה. "באחת מארוחות הערב המשפחתיות שאירחנו בביתנו", מספרת גליה בת ה-34. "השעה התאחרה והרגשתי שאני כבר לא מסוגלת להשאיר את העיניים פקוחות. גם לאחר שהשכבנו את הילד, ההורים של בת זוגי לא הראו סימנים של התאיידות. לקחתי אותה הצידה ואמרתי לה שאני מתה ללכת לישון ושהגיע הזמן לסגור את הבאסטה.
"אני לא התכוונתי שהיא תשתף את הוריה בתוכן השיחה, אך הבת המסורה החליטה לעשות זאת בכל זאת ואמרה להם שילכו הביתה כי אני גמורה מעייפות, אבל מתביישת לגרש אותם בעצמי. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי כשאבא שלה כינס אותי לשיחה צפופה, ואמר לי שהם סומכים עלי שאהיה כנה איתם ותמיד אגיד להם רק את האמת".
הרומנטיקנית חסרת התקנה. "בתחילת הקשר שלנו, אחרי כשלושה חודשים", חושף יובל, בן 32. "חברה שלי (היום אשתי) היתה קוראת לי 'מתוקון'. ממש כך, 'מתוקון', אותו כינוי נוטף דביקות רומנטית. הכינוי לא הפריע לי כל עוד היא השתמשה בו כשהיינו שנינו לבד, בחדרי חדרים. אפילו זרמתי איתה, וקראתי לה בחזרה 'מתוקונת'.
"ערב אחד במפגש חבר'ה מרובה משתתפים, בו היא עדיין היתה אורחת טרייה, היא העבירה לי את הסלולרי שצלצל, ואמרה – 'יש לך טלפון, מתוקון'. היא כנראה לא ראתה את כל המבטים שננעצו בי מאחורי גבה, כי החיוך שלה היה מלא אושר. לא נותרה לי ברירה, אלא למלמל בחזרה, 'תודה, מתוקונת'.
"לא היה לי האומץ להגיד לה שום דבר לאחר המפגש ובחודשים לאחר מכן היא המשיכה לקרוא לי בכינוי החיבה המתקתק הזה בכל מפגש, והחברים שלי המשיכו לגחך בכל פעם שהיא לא הסתכלה. אם הייתי עוצר את הסיפור הזה בזמן, אולי החברים שלי לא היו קוראים לי 'מתוקון' בכל פעם שהיא לא בסביבה".
זה שלא יכול לשמור בבטן. "אנחנו חלק מקבוצת חברים שנוהגת להיפגש אחת לשבועיים באחד מבתי החברים לארוחת ערב", משתפת מיכל, בת 32. "באחת הפעמים חגגנו חנוכת בית לזוג חברים שבדיוק סיים לשפץ את הדירה. לאחר ארוחת גורמה מצוינת בעלי הלך להתפנות בחדר השירותים והשתהה שם באופן מחשיד.
"לאחר כרבע שעה קיבלתי ממנו SMS שהוא סתם את השירותים באופן קטלני ושהתכולה הריחנית עלתה על גדות האסלה. ניסיתי להתחמק לחדר השני אך מבט מהיר בזירת הפשע הבהיר לי שרק אינסטלטור מקצועי יוכל לפתור את הבעיה.
"לא ידעתי עם הפלונטר נגרם בגלל מערכת הביוב החדשה או רק בזכות פעילות המעיים של בעלי, אבל לא היתה לנו ברירה וחזרנו לסלון במבטים מבוישים. ניגשנו לבעל הדירה והוא הזמין אינסטלטור. יש לנו מזל שמעגל החברים הקרוב לא פלט אותנו החוצה. מה שכן, מאז המקרה המצער, אני מזכירה לבעלי להתפנות לפני כל יציאה מהבית, ממש כמו שאני עושה עם שני ילדינו הקטנים".
אחת שאוהבת לחשוף. "האקסית שלי היתה בחורה יפה במיוחד", נזכר עידן, בן 26. "היתה לה אישיות יפה, גוף יפה וכן... גם זוג שדיים מאוד יפים. כשהכרתה אותי התענגתי על המחשבה שאזכה ליהנות מהאוצר הפרטי שלי, בכל יום מחיינו המשותפים.
"לאחר הכרות קצרה הבנתי שזה לא יהיה המצב, מכיוון שהבחורה מתעקשת ללכת בלי חזייה ואוהבת לנפנף בחזה שלה בגאווה. בחורף, כשהיא היתה לובשת בגדים ארוכים ועבים או במפגש אקראי עם אנשים ברחוב זה לא ממש הזיז לי. דווקא במפגשים עם החבר'ה שלי הרגשתי את גודל הפאדיחה, כש-10 גברים חרמנים לא יכלו להסיר את המבט מהפטמות שלה.
"כשניסתי להעיר לה על זה היא חטפה קריזה והודיעה לי שאין מצב שהיא תחיה ליד משטרת צניעות אנושית. כשנפרדנו, הצטערתי שאיבדתי את זוג השדיים היפים האלה, אבל התנחמתי בעובדה שהם בעצם אף פעם לא היו רק שלי".
משקפיים עגולות
משחקת אותה אבשלום קור. "לאשתי יש אובססיה לשימוש בשפה תקנית", מסביר אילן, בן 40. "היא נוהגת לשגע את כל הסביבה. בכל מקום שאנחנו נמצאים היא חייבת להתפרץ לשיחות של אנשים ולתקן אותם. היא לא מסוגלת לעבור בשתיקה על שימוש מוטעה בזכר ונקבה וכל פעם אני חושש שהיא תביך אותי מחדש.
"יום אחד הגענו לאחת המשחקיות בעיר והבן שלנו התחיל לשחק עם אחד הילדים במקום. אמו של הילד ניסתה לשעשע את שני הילדים והתחילה לשיר להם את השיר '10 אצבעות לי יש'. אשתי עמדה מהצד והביטה בהנאה על שני הילדים שעושים את התנועות המתלוות לשיר.
"הכל התנהל כשורה עד שהאמא השניה שרה בקול גדול: 'משקפיים עגולות לי על קצה החוטם'. כמובן שאשתי מיהרה לתקן אותה. 'משקפים עגולים! לא עגולות!'. האמא השנייה חטפה קריזה ואמרה לאשתי שלא תעיז לתקן אותה והתקפלה מהמקום תוך שהיא אומרת לבנה: 'שכחת לשים גרב אחת'. כמובן שעצרתי את אשתי מלתקן אותה פעם נוספת למרות שראיתי שזה ממש עומד לה על קצה הלשון".
זה שמתקמצן על כל אירו. התפרצות המחלה: "באחת מחופשות הקיץ תכננו נסיעה משותפת עם זוג חברים וילדיהם לנופש באירופה", מספרת נעמי, בת 34. "הזמנו את הטיסות לפני שבעלי פוטר מהעבודה מתוך מחשבה שנוכל בקלות לעמוד בהוצאה הכלכלית. הוא פוטר ואני בדיוק הייתי בחופשת לידה ומצבנו הכלכלי היה על הפנים. לא יכולנו לבטל את העסקה והחלטנו לנסוע בכל זאת ולנסות ולחסוך כמה שיותר בהוצאות הנלוות.
"מהרגע שעלינו על המטוס בעלי עשה פרצופים חמוצים וסירב לשחרר את הארנק שלו. בכל פעם שהילדים ביקשו משהו מתוק או עלתה אופציה של בילוי שכרוך בהוצאה כספית גדולה הוא הטיל וטו. היה לי ממש לא נעים מהילדים ומהחברים שלנו שנאלצו לאכול איתנו את אותם סנדוויצ'ים זולים שקנינו בכל ארוחה.
"כשכבר לא יכולתי לסבול את הבושה ואת הפרצופים המבאסים של בעלי, הצעתי שניפרד למספר ימים עד למועד החזרה. התבאסתי מאוד לגלות את הצד הזה של בעלי, שקודם לכן לא נטה להיות קמצן. החופשה הזו השאירה לי טעם רע למשך שנים ומאז אנחנו נופשים רק בארץ".
איך מתמודדים?
גדי רוזן, מאמן משפחתי, זוגי ואישי נותן כמה טיפים להתמודדות עם הפאדיחות שבני הזוג שלכם עושים לכם:
• מותר ונכון להעיר לבן זוג על התנהגות שמעמידה אותנו במצב לא נעים. הערה ממקום אמיתי יכולה להיות מתנה כי היא מאפשרת שינוי. השאלה היא לא מה אומרים - אלא כיצד.
• אל תנסו לשנות את בן הזוג שלכם. המטרה בהערה צריכה לעורר את המודעות שלו להתנהגות הבעייתית ולהאיר אותה באופן שיבהיר לו מה גורם לנו לאי נוחות. אנחנו לא יכולים לשנות את האופי של בן הזוג אלא הרגלים ודפוסים מסוימים שלו.
• כשאומרים את הדברים מתוך חברות ושיתוף ולא כהערה עוקצנית, יש סיכוי גדול יותר שבן הזוג יקשיב לדברים שלנו ולא ייפגע. לכן, חשוב לברר קודם כל עם עצמנו מאיפה נובעת אי הנוחות שלנו - האם היא באמת קשורה לבן הזוג, או בעצם קשורה אלינו.
• חשוב לא להעיר לבן זוג בפומבי. אפשר לסכם על סימנים עדינים שרק שניכם מבינים במקרה של אי נעימויות כמו רוכסן פתוח או לכלוך בשיניים.
• אל תקחו אחריות על ההתנהגות של בן זוגכם. אל תתנצלו בשמו או תנסו להצדיק אותה בפני החברים או המשפחה.
לסיכום, רוזן מסביר כי קיימים שני דפוסים של התנהלות זוגית: הרמוניה ושיתוף או תחרותיות וכוחניות. "כל זוג צריך לשאול את עצמו לפי איזה דפוס הוא מתנהג. אם הגישה היא ששנינו ביחד, באותה סירה, אז כל סיטואציה כזו תעבור ביתר קלות", הוא מסכם. "אם אתה פונה אל הבן זוג ממקום של התחשבנות וביקורת, הדברים יתפרשו כמאבק כוחני ורק יחמירו את המצב".