החיים לפעמים מתנהלים להם על מי מנוחות, ולפעמים מתפרצים בצונאמי אדיר, לטוב וגם לרע. ג׳סיקה ורוהאן מקפירסון, זוג אוסטרלי מאוהב, חווה זאת על בשרו בימים אלה, לאחר שלקראת תום הריון מרגש איבדו את התינוקת לה ציפו כל כך, וחוו לידה שקטה. לאחר הטרגדיה השניים החליטו להינשא, ובפוסט מרגש שכתבה ג׳סיקה, מדגימים כיצד יכול האושר לחיות לצד היגון.
״הייתי בשבוע ה-35 ובן זוגי ואני התנהלנו כרגיל״, נזכרת ג׳סיקה בפוסט שהפך לוויראלי. ״לימדנו את התלמידים שלנו בבית הספר ואני התכוננתי לחופשת הלידה שלי והכנתי את חיי ליום בו נהפוך לשלושה. בארבע אחר הצהריים הלכתי לרופא וציפיתי שיגיד לי להפסיק להתאמן בחדר הכושר ולהתחיל להרגיע את הקצב ולהתכונן ללידה. לחיים היו תוכניות אחרות. הרופא לא הצליח לשמוע את לבה של התינוקת שלנו. בשעות הבאות שמענו דיבורים מענים שאף הורה לא מעוניין לשמוע. למחרת, בתנו היפהפייה, סקאוט סאנפלאואר מקפירסון, נולדה בלידה שקטה. היא הייתה מושלמת מכל בחינה. היה לה שיער שחור שופע, אף כפתור מתוק, עשר אצבעות בידיים וברגליים. השבוע הייתה אמורה סקאוט להיות בת תשעה שבועות. אין רגע שעובר ואני לא חושבת בו על בתנו, על האף שלה, על האישיות שוודאי הייתה לה, אני חושבת על איך הייתי מתנהלת כאם, אני חולמת על צבע עיניה ועל עורה הרך. אני מתעוררת בלילה וצר לי שביתנו שקט באופן שובר לב. אני מדמיינת איך היו נראים חיינו עם הילדה בבית, זה בלתי נתפס בעיני. יש ימים שעיניי עוד מלאות דמעות, לבי כבד וידיי רועדות״.
הפוסט החשוף נועד על מנת להעלות מודעות לנושא הלידות השקטות וגם לעמותת מתנדבים בשם ׳הרטפלט׳ אשר מצלמת את ההורים עם התינוקות על מנת להעניק להם זיכרון אחד יפה יחד. ״בתוך כל האובדן, מצאנו סיבות לשמוח״, מבטיחה ג׳סיקה. ״אנחנו מחייכים כשאנחנו רואים חמניות, קשתות אחרי הגשם, אנחנו מחייכים כי הפכנו לצוות, אנחנו שמחים על המשפחה שיצרנו ועל היכולת לקום מהמיטה בבוקר. בתוך הכאב והדמעות אנחנו נוצרים את הרגעים המאושרים. לאחרונה רוהאן אמר לי שהוא תכנן לנו הפתעה. הוא הרגיש צורך באור בתוך הלב השבור. הוא אמר לי לארוז, ואז הכניס אותי לאוטו בעיניים קשורות. הוריד לי את כיסוי העיניים בחוף הים. היה יום יפה, שקיעה מושלמת, ואז הוא כרע על הברך והציע לי נישואין. אמרתי כן. רוהאן הוא בן משפחה עבורי. הוא אב בתי, חברי הטוב ביותר, התומך הגדול ביותר שלי ואתו אני לעולם לא לבד. כשאני מרגישה שאני לא יכולה יותר, שהכל כואב מדי, שהלב שלי לא עומד בזה, אני מביטה לעיניו הכחולות ויודעת שהוא שם איתי. שהוא יודע בדיוק כמה כואב לי וזוכר שאני מסוגלת להתמודד עם זה, בשבילו, בשביל המשפחה ובשביל העתיד״.
אותה אשת כמורה שמטפלת בלוויה של סקאוט היא גם מי שתשיא את בני הזוג. ״כשנכנסו אליה למשרד, היא אמרה לנו, בנשימה אחת: אני מצטערת על האובדן שלכם ומברכת אתכם על האירוסין. כעת אני מארגנת את החתונה שלי ואת טקס הלוויה של בתי באותו הזמן. הם יוצרים לי רכבת הרים של רגשות, ומניעים אותי לשני מקומות שונים. אלה החיים. זה העולם שלנו ובתוכו אני לומדת לנווט. אני לומדת להשלים עם כך שמותר לשמוח בזמן האבל. הם לא צריכים להילחם, הם יכולים לאחוז אחד בשני וללחום יחד בגלים שבאים״.
>> לידה שקטה: "אף אחד לא הכין אותי ללדת עובר מת"