דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה. אחד המכרים שלכם, בחור בשנות ה-30 לחייו, התחתן והקים משפחה עם בת זוגתו. כשהבן הבכור שלהם הגיע לגיל 6, החלו ההורים לשים לב להתנהגות חריגה שבאה לידי ביטוי בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מפרץ שמחה וצחוק והתפרצות זעם אלימה בזמן קצר. הילד עבר סדרת בדיקות והאבחנה הייתה מאניה דיפרסיה. הפסיכיאטר ציין כי למחלה זו יש קשר גנטי מובהק, והדבר גרם לאב להתוודות בפני אשתו שגם הוא סובל מהמחלה ואף היה מאושפז בעבר. האבחון וההודאה הובילו מן למשבר זוגי עמוק בין ההורים, שלאחר תקופה החליטו לפרק את נישואיהם. מכיוון שהאב בחר ביודעין להסתיר את הדבר מזוגתו, האישה מצידה, הגישה תביעה בגין "נישואי טעות".
המשוואה הזוגית של מרבית האנשים פשוטה. מכירים אדם, מבלים במחיצתו, מתאהבים בו, חיים שנים בזוגיות מונוגמית משותפת המבוססת על אמון הדדי וקבלת הצד השני על כל יתרונותיו וחסרונותיו, כאשר בסופו של תהליך ממסדים את הקשר ע"י ברית הנישואין. אין ספק כי להחלטה על חיים משותפים ובחירת ה"אחד" או "האחת" יש השלכות על כל מהלך עתידי בחיים.
במהלך השנים בכל זוגיות שנראית על פניו כיציבה עלולים להיווצר סדקים העשויים להוביל למריבות חוזרות ונשנות, פגיעה באמון ואף לגירושין. הסיבות לגירושין רבות ומגוונות החל ממחלוקות כספיות, אלימות פיסית ומילולית, וויכוחים, בגידות ואפילו, תאמינו או לא, מחלוקות פוליטיות. חוסר ההסכמות ובעיקר האגו שמשחק תפקיד מתעצמים עם השנים ומובילים זוגות רבים להרהר שאולי הם לא באמת מכירים את האדם איתו הם בחרו לחיות. לכל זה יש להוסיף את התופעה המוגדרת כ"נישואי טעות" התופסת תאוצה בתקופה האחרונה.
נישואי טעות משמע הבעל/אישה הטעו ביודעין את בני זוגם לאורך השנים המשותפות. המושג "נישואי טעות" עולה יותר ויותר כחלק ממאבקי גירושין וזאת מאחר ובשנים האחרונות החברה השתנתה, קיימת פתיחות בנושא ואנשים כבר לא חוששים לצאת ממעגל ההסתרה בו העדיפו לחיות מכורח הנסיבות. להלן דוגמא נוספת בה ניתן להגיש תביעה בגין נישואי טעות: זוג בשנות ה40 התחתן והחליטו להקים משפחה לאחר שבמשך שנה הניסיונות להיכנס להריון לא צלחו, יהודה הציע לפנות לייעוץ רפואי אך שני דחתה את בקשתו בטענה כי רוצה להיקלט באופן טבעי. יהודה לא ויתר וקבע תאריך לבדיקות. שני, שהבינה שאין ביכולתה להמשיך להתחמק, סיפרה ליהודה שבעברה ביצעה הפלה שהסתבכה וכתוצאה מכך אמרו לה כי לא תוכל להביא ילדים לעולם. יהודה הפגוע החל בתהליכי גירושים ואף תבע משני פיצוי כספי בבית משפט בטענה ל"נישואי טעות".
לצד הנפגע מ״נישואי טעות״ יש את הזכות לתבוע פיצוי כספי
דוגמא נוספת היא של בחורה דתיה ממודיעין שהיתה בקשר עם בחורה בת גילה, אך בשל לחץ המשפחה להקים בית בישראל, הכירה בשידוך בחור, התחתנה ולזוג נולדו ילדים. לאחר תקופה קצרה, בתיה הבינה שהיא לא רוצה לחיות בשקר ולהמשיך לקיים זוגיות ויחסי אישות עם גבר, בעוד ליבה מבקש את האחת שאהבה טרם הנישואין. בתיה הגישה בקשה להתגרש ובמסגרת התיק, בעלה הגיש תביעה בגין "נישואי טעות".
מעבר לעלבון, לפגיעה האישית העצומה ולתחושת הנבגדות בקרב בן הזוג שנחשף לראשונה למקרים ששותפו/שותפתו לחיים הסתירו ביודעין במהלך החיים המשותפים, נוצר באופן טבעי חוסר אמון מוחלט ותחושה שהאדם הקרוב ביותר אליו, זה שמכיר אותו טוב יותר מכל אחד אחר בעולם, הוא אדם זר. בתי הדין הרבניים טיפלו בשנים האחרונות בלא מעט מקרים מעין אלו ובהנחה ובית הדין אכן יכיר בסופו של דבר במקרה הספציפי כנישואי טעות, לצד הנפגע יש את הזכות לתבוע פיצוי כספי כתוצאה מאותה "הטעיה" של בן/בת זוגו, בנוסף לרשום בכתובה. חשוב לציין כי לא כל הכרה של בית הדין הרבני כ"נישואי טעות" מזכה באופן אוטומטי את הצד הנפגע בזיכוי כספי וקיים מערך שיקולים נוסף.
עו"ד שירלי בן שטרית מתמחה בדיני משפחה ושותפה במשרד עו"ד 'אנשל-בן שטרית ושות''.