אחרי שלושה ילדים מקסימים ונהדרים, עם תינוקת קטנה ונהדרת, החליטה צ׳ריש אלן בת ה-27 מקובנטרי שבבריטניה, שהיא סיימה. שאין לה ולא יהיה לה צורך בעוד ילדים ועוד הריונות, לא בכוונה ולא בטעות. בעלה בן ה-36 רויסטון הסכים איתה, והשניים החליטו שרויסטון צריך לעבור הליך של וסקטומיה, קשירת צינור הזרע, ובמילים פחות מכובסות: עיקור.
אף גבר לא באמת מעוניין לעבור הליך שכזה, ולכן צ׳ריש החליטה להוביל אותו לחדר הניתוח בחגיגה פרועה של הפוך על הפוך, יחד עם כל המשפחה. היא יצרה הילולה שלמה, כוללת עוגת זרעונים, ספגטי וכדורי בשר שמרפררים לאשכים, ענבים ללא חרצנים, חולצות ממותגות לילדים, ועוד שלל קישוטים ובדיחות הקשורות לפרידה מהזרעים החביבים שאיפשרו את יצירתם של ילדיו האהובים, ועכשיו יצאו לגמלאות.
"שלושה ילדים זה די והותר, וכשהתינוקת הצטרפה הרגשנו שזה אנחנו, וזהו," מספרת צ׳ריש. "החלטתי לחגוג לו את העיקור באופן הומוריסטי, במסיבת הפתעה, עם כל ילדינו. אנחנו אוהבים לצחוק יחד, זו הדינמיקה שלנו. כשסיפרתי לחברה מה אני מתכננת, היא לא האמינה. הוא חשב שזה מצחיק נורא." הילדים, אורואה בת השמונה, טוביאס בן השש ודליילה הקטנה זינקו על אביהם עם החולצות, עליהן נכתב: אמנם נבחרת השחיינים נחתכה, אבל המאמן שלנו לעולם לא יפרוש."
המסיבה נערכה לאחר שובו של רויסטון מביצוע האופרציה. "שלחתי אותו לשכב קצת במיטה. לא היה לנו מושג מה אנחנו מתכננים," משחזרת צ׳ריש. "כשהוא קם וראה מה עשינו, הוא פשוט התפקע מצחוק." מדובר בפרוצדורה קלה, בת 20 דקות, והדבר האחרון שחשב כששב הביתה, הוא שמצפה לו הפתעה. "נחתי בערך 45 דקות, ולא היה לי שמץ שמשהו עומד לקרות," הוא מספר. "כשנכנסתי לחדר וראיתי הכל ממש צחקתי. מה עוד יש לעשות? כיף להרגיש אהוב. הם קנו לי וויסקי שאני אוהב, אני והילדים אכלנו עוגת זרעונים, ראינו סרט והיה יום רגוע ונעים."
ההחלטה לעבור את הפרוצדורה קשורה גם לדרך שעברו השניים עד שהביאו את הילדים. "מתוך עשרה הריונות שהיו לי, יצאו רק שלושה ילדים," מגלה האם. "עברנו המון אתגרים עד שהגענו למקום הזה. החיים שלי היו בסכנה פעמים רבות. בגלל ריבוי ההפלות, שכבתי הריונות שלמים במיטה. כל ההריונות היו בסיכון גבוה. היה נהדר להצליח להרות וללדת, אבל היה גם מפחיד מאוד עד אחרי כל לידה. אפילו יום אחד במהלך ההריונות עם ילדי, הרגשתי בטוחה שאזכה לחזור בידיים מלאות." גם הלידה האחרונה היתה טראומטית וכמעט הסתבכה ונגמרה בטרגדיה. "אחרי כל מה שעברנו, הרגשנו שסיימנו, שעכשיו המשפחה שלמה, ושהגיע הזמן לגמור עם העניין הזה ולהיות משפחה מאושרת ורגועה."