גירושין זו תקופה קשה מאד לילדים. הם מרגישים עקורים, מאבדים שליטה על חייהם ומגלים, לעיתים בפעם הראשונה שההורים שלהם אנושיים ונוטים לטעויות. שופטת פעם אמרה לי בדיון: כל ילד גירושין יוצא עם שריטה. עומק השריטה תלוי בדרך ניהול המאבק. גם אם אתם בסכסוך בעצימות גבוהה סביב נושאים רכושיים, או נושאים אחרים כגון אלימות, גניבה, פגיעה בנפש, בנכסים, בבגידה או כל דבר אחר, צריך לדעת להשאיר את הילדים מחוץ לתמונה וככל הניתן, לסכם הסדרים שיטיבו עימם ולהמשיך לריב על השאר.
הפרדה זאת תחסוך לילדים ולהורים עוגמת נפש רבה ופגיעה בעתידם של הילדים. ככל שהילדים מעורבים יותר בסכסוך, ישנה סבירות גבוהה יותר שבעתיד, יהיו להם בעיות אמון, בעיות במערכת יחסים ולעיתים אף התנהגות אלימה ומסוכנת. ככל ותשכילו להוציאם מהתמונה ולייצר יציבות חדשה, הפגיעה בהם תהיה מינימלית ולעיתים אף בונה אם תשכילו לקבל את הכלים הנכונים. הימנעו בכל מחיר מלהשמיע לילדים, במישרין או בעקיפין, אמירות או קביעות הנוגעות להורה האחר ולנהלו את הסכסוכים של המבוגרים רחוק מעיניהם, אוזניהם ונפשם.
מה ההבדל בין הסתה לניכור הורי?
הסתה היא פעולה של הורה אחד כנגד ההורה השני. מדובר באמירות או פעולות שגורמות לילדים לפנות כנגד ההורה המוסת. אותן אמירות או פעולות לא בהכרח נעשות במכוון. ישנם הורים אשר באופן פעיל ומכוון מרעילים את הילדים באמירות והאשמות כנגד ההורה האחר, כגון ׳אבא עזב אותך בשביל המאהבת שלו׳, ׳אמא לא אוהבת אותך ולכן היא נשארת שעות ארוכות בעבודה׳ וכו', לעיתים מדובר באמירות שנאמרות לאוזני הקטינים באופן לא מכוון. שיחות כאלה גורמות לכך שהילדים יפנו נגד ההורה המושמץ.
הסתה לא נעשית רק במלל. פעמים רבות היא מתבטאת בהתנהגות. מדובר בפעולות או בהתנהגות של הורה מסית סביב היחסים של הילדים עם ההורה האחר. התנהגות שגורמת לילדים להרגיש כאילו הם בוחרים באבא אם הם הולכים אליו לזמני שהות, או בוחרים באמא, אם הם מעיזים להגיד עליה דבר חיובי. במקרים אלה, ההורה המסית פונה נגד הילד, הופך לקר או מרוחק ולעיתים אף מתפרץ בזעם ותמיד סביב ההסדרים או המעברים בין ההורים.
כאמור, הסתה גורמת לילד להתרחק מההורה המושמץ, ופעמים רבות תגיע עד כדי ניכור הורי. ניכור הורי הוא מצב שבו כבר מנותק הקשר לחלוטין. הילד בעצם בורח מהקונפליקט שנוצר סביב אותו הורה מושמץ הילד יעדיף לנתק קשר ולא להתמודד עם ההשלכות של הקשר עם ההורה נגדו הסיתו אותו. לפעמים רבות הניכור וההסתה הם כה חמורים, שהילד מפתח אנטי "עצמאי" נגד ההורה המנוכר ואז קשה לנו להבדיל: האם זו ׳עבודה׳ של ההורה המסית או משהו שהגיע מהילד?
נתקו קשר עם אבא - תקבלו פרסים
באחד התיקים שניהלתי במשרדי סיפר האב כי למרות שהיה דומיננטי מאד בחיי הילדים, מאז הפירוד, הילדים ממאנים לראות אותו ולשוחח איתו וכי הדבר מחמיר מיום ליום עד כדי שכמעט ונותק הקשר לחלוטין. לי היה ברור שמדובר בהסתה אך לא יכולנו להוכיח זאת, מכיוון שבכל שיחה עם העובדת הסוציאלית שמונתה בתיק, הילדים אמרו שהם לא רוצים לראות את אביהם מבחירה שלהם כי הם כועסים שהוא עזב את הבית. האם, שהייתה שייכת למערכת החינוך, נתפסה כאם מיטיבה שמבינה את הקושי בפירוד ולא הייתה סיבה לעובדת הסוציאלית לחשוב כי היא תגרום נזק כ"כ אדיר לילדיה בכך שתנתק אותם במכוון מאביהם.
כשקיבלתי את התיק, ביקשתי מהלקוח, האב המקסים, שיעשה 2 פעולות בדחיפות: ילך להדרכה הורית על מנת שיתנו לו כלים לתווך לילדים את ההורות שלו, ושישים מכשיר הקלטה בתיק של בתו. יודגש הדגשה יתרה כי הקלטות כאלה לא רצויות ולא מומלצות ופעמים רבות גם אינן חוקיות וחושפות את האב לשלל בעיות. עם זאת, כאשר עושים זאת נכון ובתנאים מסויימים, ניתן להכשיר את השרץ. האב, שהסכים לעשות הכל כדי להציל את הקשר עם ילדיו, שקל את הצעתי על מכלול השיקולים והחליט לפעול לפיה.
ההקלטה שהתגלתה זעזעה את כולנו. האם שיחקה משחק עם ילדיה: ככל שינתקו קשר עם האב יקבלו פרסים גדולים יותר. ניתוק קשר טלפוני שווה מתנה שווה במיוחד, סירוב ללכת לזמני שהות שווה מתנה ממש שווה וכן הלאה והכל בצורת "משחק" שהמציאה האם. כאשר שלחנו את ההקלטה והצגנו אותה בפני בית המשפט, הילדים הועברו למשמורת משותפת של 2 ההורים עם החלטה מפורשת שאם לא תופסק ההסתה לאלתר, תאבד האם את המשמרות.
היחס של הילדים השתנה? מהרו לברר
במקרה זה האב היה עירני לתהליך, ראה את הסימנים, פעל מהר והצליח להציל את הקשר עם ילדיו. חשוב לציין כי הבניה המחודשת של הקשר הייתה קשה מאד והאב נאלץ להתגבר על הרבה מאד מכשולים בדרך שכן הילדים היו כבר שטופי מוח, אך כיום, הקשר כבר תקין וטוב. אם היה מתעורר מאוחר יותר, לא בטוח שהיינו מצליחים להציל את הקשר הזה וכאן האזהרה: במקרה שנפרדתם מבן הזוג שלכם וישנו שינוי מהותי ביחס של הילדים אליכם, אל תתמהמהו ופעלו מיד לברור, תמיכה והדרכה. תתפלאו, הרבה פעמים המפתח לעצור את ההסתה נעוץ דווקא ביחס של ההורה המוסת/ מנוכר עם הילדים ולאו דווקא בהורה המנכר.
מניסיוני, הדרך הטיפולית, גם אם מתגייס אליה הורה אחד, חייבת ללכת יד ביד עם הדר המשפטית כדי לבסס את ההסדרים שמסכמים, למנוע החמרה והמשך הסתה ולטפל בניכור הורי. התהליך המשפטי והטיפולי מחויבים, לעניות דעתי, ללכת יד ביד עד הבטחת ילדים מאושרים להורים מאושרים, גם אם בנפרד.
עו"ד שני ליבמן היא הבעלים והמנהלת של משרד המתמחה בדיני אישות, מחברת הספר ״ארגז כלים למתגרש״ ומייסדת המכון למשברים במשפחה