רווקים רבים אולי מבסוטים מהאפשרויות המיניות שיש להם, אבל הם בטח לא נהנים לחזור לבית ריק, לאכול ארוחת ערב לבד ולהירדם בלי אף אחד שיחמם אותם מתחת לשמיכה. אבל למרות ששינה בכפיות היא מהיתרונות הבולטים של זוגיות, יותר ויותר זוגות מוצאים את האיזון דווקא בחיים בבתים נפרדים. לפי עיתון ה"טלגרף", זוגות רבים מצטרפים לטרנד צובר תאוצה שנקרא LAT (Living Apart Together) - חיים בנפרד-ביחד. זוגות אלה הם בעלי מחויבות הדדית מלאה, אבל אינם מעוניינים לחלוק קורת גג אחת ולא מוצאים יתרונות במגורים משותפים.
בני הזוג ג'יליאן שפר ודניאל פישר, שמתגוררים בבתים נפרדים בצפון לונדון, הם רק דוגמה אחת מיני רבות. לדבריה של ג'יליאן בת ה-49, צורת חיים זו מאפשרת ליהנות מכל הטוב שבחיי נישואים, ללא התעסקות בחלקים המשעממים: "אנחנו רואים זה את זו בערבי שלישי, שישי ושבת, באחד מהבתים. בלילות האחרים אנחנו עושים שיחת לילה טוב טלפונית בשעה עשר בדיוק. הזמן שאנחנו מבלים ביחד הוא זמן איכות - כל כך הרבה יותר רומנטי. יש לי בית נהדר ומיטה עם מצעים יפים ואני ממש לא רוצה שאיזה גבר שעיר ילכלך אותם", היא מספרת בחצי חיוך.
דוגמה מפורסמת לתופעה זו הם הבמאי טים ברטון ("אליס בארץ הפלאות") והשחקנית הלנה בונהם-קרטר, נשואים פלוס שניים, שמתגוררים בשני בתים צמודים אך נפרדים בלונדון. בונהם-קרטר התראיינה בעבר ואמרה: "זה באמת רעיון אדיר. אף פעם לא צריך להתפשר מבחינה רגשית או להרגיש שמישהו פלש אליך. אם יש לך קצת כסף ואתה יכול להרשות זאת לעצמך - למה שלא יהיה לך מרחב משלך?"
שוב לא הרמת את מכסה האסלה?
סיימון דאנקן, פרופסור למדיניות חברתית מאוניברסיטת ברדפורד, פרסם עם החוקרת החברתית מירנדה פיליפס מאמר ב-"Sociological Review", שהתחקה אחר התופעה הזו. לדבריו, אין פרופיל מאחד לאנשים שבוחרים לחיות במערכת יחסים כזו, אם כי היא פופולארית יותר בקרב אנשים משכילים וליברלים. על פי מחקרם של השניים, זוגות אלו יכולים להיות צעירים או מבוגרים, וניתן לחלק אותם לשלוש קטגוריות מרכזיות: זוגות שחיים בנפרד בשל מקומות עבודה מרוחקים, זוגות שבחרו בצורה כזו משום שהיא תואמת יותר את הצרכים הרגשיים והפרקטיים שלהם (בדרך כלל אנשים מבוגרים) וזוגות שאינם תופסים את הזוגיות שלהם כארוכת טווח.
מאמנת הזוגיות פרנסין קיי, מחברת הספר "הדוקטור לגירושים", עבדה עם לא מעט זוגות כאלה במהלך הקריירה שלה. מניסיונה, באופן כללי, זוגות צעירים בגילאי עשרים ושלושים ירצו לגור יחד במיוחד אם יש להם ילדים. היא כן מכירה זוגות בני 50 ומעלה ש"שמחים שיש להם חברה אך לא רוצים לטפל במישהו אחר". מומחים אחרים מהתחום קושרים את העלייה במימדי התופעה למגוון סיבות: ירידה כוללת באחוז האנשים הנשואים, חיפוש אחר דרכים לא מסורתיות לניהול מערכת יחסים זוגית, חיפוש אחר מערכת יחסים שמעצימה את אלמנט החברות וההדדיות על פני הצד המיני, רצון להימנע מהמעמסה של ניהול ותחזוק בית משותף, וכמובן - ויתור על הכיף שבויכוחים המוכרים על השארת גרביים בסלון והורדה של מכסה האסלה. לא משנה מה הסיבה, מסתבר שיותר ויותר אנשים כופרים באמרה: " רחוק מהעין רחוק מהלב" ומגלים שעבורם, הדרך היחידה להישאר ביחד, היא דווקא לחיות בנפרד.