נישואים הם מרתון ארוך, רווי עליות ומורדות, אך סקר חדש ומעמיק מצא שכל מי שהתחתן בשנת 2010 אמור להיות די מרוצה בשלב זה של חייו. על פי הסקר, שנת הנישואים השלישית היא השנה המוצלחת ביותר, בה הזוג מפסיק להיות זוג טרי, ומצליח להכנס בחדווה לתוך חיים של שיתוף והרגלים.
20 אחוז מתחרטים שהתחתנו
הסקר, שהוזמן על ידי חברת עורכי דין המתמחה בדיני משפחה בשם 'סלייטר וגורדון', בחן את הדינמיקה של חיי הנישואים המודרניים של 2,000 נשים וגברים נשואים בגילאים שונים מבריטניה. על פי החוקרים, שלוש השנים הראשונות מוקדשות לרוב להתבססות, כאשר בראשונה נמצאים באופוריה התחלתית של אחרי החתונה, בשנייה לומדים להכיר אחד את השנייה לעומק ולהתנהל יחד כלכלית ובשלישית מקימים משפחה ונהנים מיותר זמן משפחתי יחד.
בניגוד לשנת קסם זו, השנה החמישית לנישואים נמצאה כמאתגרת מכולן מסיבות של חוסר שינה בגלל עומסי עבודה רבים וילדים בגילאים יותר תובעניים. "זה נדיר שמגיע אלינו זוג בשלוש-ארבע השנים הראשונות לאחר החתונה", אומרים במשרד עורכי הדין שהזמין את הסקר. "אבל בשנת הנישואים החמישית אנו פוגשים הרבה זוגות שמבקשים עזרה, ייעוץ, ואף מעוניינים להפרד. קשה להחזיק את ההתרגשות הראשונית כמצב תמידי, והרבה אנשים חווים התפכחות קשה בשלב זה. אנו מעוניינים לשלוח מסר ולעודד אנשים שמגיעים למצב זה בנישואיהם ללכת לייעוץ ולפתור את הבעיות לפני שיחמירו. בהרבה מהמקרים, זוג שפנה לקבל עזרה עשוי לא לזכור אפילו מה היתה הבעיה אחרי חצי שנה".
בסקר נמצא כי הקשיים לרוב מגיעים מהטחות אשמה הדדיות, קשיים כלכליים וריבים קטנים. גם הילדים מביאים עמם מתח וסיבות לריב. שבע שנים נמצאו כ'קיר הבטון' של הזוגיות, כמו בביטוי הישן 'משבר שבע השנים', וברגע שמצליחים לטפס מעליו, הדרך לנישואים ארוכים ומאושרים בטוחה הרבה יותר. החוקרים התמקדו באנשים שנמצאים בחמש השנים הראשונות לנישואים וגילו כי שליש מהם לא מרגישים שהם מקבלים מספיק חיבה. חמישית הודו שמדי פעם הם מתחרטים על ההחלטה להינשא לבן הזוג. כמחצית מכל האנשים הרגישו שיום הנישואים שלהם היה המאושר בחייהם, וששנת החתונה היתה המאושרת ביותר, מיד אחרי השנה השלישית לנישואים. רק עשירית מכל העונים אמרו שהם אוהבים את בן הזוג פחות מביום החתונה, ועוד עשירית מהאנשים מרגישים שהם צריכים להשתפר במערכת היחסים שלהם ולעבוד עליה.
"השנים הראשונות בנישואים הן משמעותיות", מסבירה היועצת הזוגית והסקסולוגית לימור בנדל. "בשנה הראשונה יש אופוריה של חתונה, אידיאליזם, המון הורמונים שמתשחררים, ובשנה השנייה יש הרגלים: מתרגלים אחד לשני והדברים מתקבעים. מבחינה מינית, מערכת התשוקה כבר מתחילה לדעוך קצת, ועוברים לעשות סקס פעמיים-שלוש בשבוע. בעיקר רואים לאן רוצים ללכת, מחליטים מתי אפשר להביא ילד. בשנה השלישית יש את האופוריה המטורפת של הפיכה למשפחה - אנחנו יוצרים משהו מהחיבור בינינו וזה אושר מטורף שאין שני לו. אחרי זה מתחילים הקשיים של הילד שגדל, והשחיקה, פערי החינוך, עניינים כלכליים, ובשנה ההחמישית עד השביעית יש את משבר הילד השני ולפעמים השלישי, וזה משבר מאוד קשה. אם עובדים כצוות ומשמרים את החיבור, צולחים את זה. אם ביסוס הזוגיות בשנים הראשונות הוא טוב, ולומדים היטב להכיר אחד את השני, את הציפיות, הערכים, את השוני בתשוקה המינית, זה נותן נקודת פתיחה חזקה".