כאשר מגיעים ילדים, הזוגיות, אוטומטית, יורדת בסדר העדיפויות. הילד החדש מביא איתו אתגרים חדשים ששואבים לנו את כל המיץ. למי יש בכלל כח לעשות משהו עם בן הזוג אחרי יממה מפרכת של האכלות, החלפות חיתולים, ניסיונות נואשים להבין למה הוא בוכה ואיך אפשר להרגיע אותו, וכמובן - חוסר שינה משווע. לעשות משהו עם בן הזוג? אין כח להזיז אצבע! אין כח למצמץ אפילו. כל מה שרוצים זה שקט. שקט ולישון.
אני מכירה את זה כל כך מקרוב כאמא לשלושה. אחד מהם, אגב, ילד עם צרכים מיוחדים שמביאים איתם אתגרים נוספים והתמודדויות לא פשוטות. כאן אולי המקום לספר לכם על מחקר ממש מעניין שקראתי: במחקר נלקחו כמה עשרות זוגות אשר ציפו לילד הראשון שלהם. את הזוגות ריאיינו כחודש לפני הלידה כדי לבחון מה רמת האושר שלהם, ואז חילקו אותם ל-3 קבוצות: קבוצה ראשונה קיבלה תמיכה בנושאי הורות במהלך השנה הראשונה לאחר הולדת הילד. כל אחד מהזוגות בקבוצה זו, קיבל מאמן הורים אישי שהדריך אותם בכל הקשור לגידול הילד. קבוצה שניה קיבלה תמיכה בנושאי זוגיות בשנה זו. כל אחד מהזוגות בקבוצה זו קיבל מאמן זוגיות אישי שהדריך אותם איך לשמור על הזוגיות, איך לשפר את המיניות, איך לפתח תקשורת טובה וכו'. הקבוצה השלישית היו חסרי המזל שלא קיבלו שום הדרכה, ולמעשה התנהלו לבד על פי מה שנראה להם נכון.
לאחר שנה, שוב רואיינו הזוגות על מנת לבדוק מה קרה לרמת האושר שלהם.
ממצאי המחקר היו כדקלמן: כל הזוגות של הקבוצה שלא קיבלה שום הדרכה ספגו מכה קשה לרמת האושר שלהם. כמו כן, היו בקבוצה זו מספר זוגות שנפרדו או התגרשו. בקבוצה בה קיבלו הדרכה בנושאי הורות, האושר לא ספג מכה כה קשה. הם התנהלו בצורה מאד טובה ויעילה עם אתגרי גידול הילד, אך הזוגיות של רובם הדרדרה ברמה כזו או אחרת, וכתוצאה מכך, גם רמת האושר באופן כללי ירדה מעט. הקבוצה שקיבלה הדרכה בנושאי זוגיות, לעומת זאת, ממש הפתיעה לטובה! רמת האושר של הזוגות בקבוצה נשארה כמעט ללא שינוי! הם היו זוגות מאושרים יותר והם היו גם הורים טובים יותר. כלומר, מעצם זה שהם שמרו על הזוגיות, ידעו איך לתקשר נכון זה עם זו – הם תפקדו בצורה טובה מאד גם בתור הורים! למעשה, הם הרוויחו מכל העולמות כתוצאה מכך שקיבלו הכוונה בנושאי זוגיות בלבד.
מה הם נושאי המחלוקת העיקריים בקרב זוגות לאחר שמגיעים ילדים?
1. מטלות הבית – יש יותר מטלות מצד אחד, ופחות זמן מצד שני
מה הפתרון? רשימה! עשו רשימה של מטלות יומיות ורשימה של מטלות שבועיות. חלקו לשניים כל אחת מהרשימות, כך שכל אחד יעשה חצי. ועוד דבר חשוב – תעשו תורות. זאת אומרת, שאם אני עשיתי היום את חצי א' ואתה את חצי ב' – מחר מתחלפים. אתה עושה את חצי א' ואני את חצי ב'. וכנ"ל גם לגבי הרשימה השבועית. ככה אף אחד לא ירגיש מקופח או ממורמר.
2. דרך חינוך הילדים – כל אחד חונך בבית אחר, ומגיע עם "נורמות" משלו לגבי חינוך הילדים
מה הפתרון? תקשורת! לדבר על הדברים בצורה רגועה. לנסות באמת ובתמים להבין את הצד השני. ואם אתם לא מצליחים להסכים – תפנו יחד לאינטרנט. יש המון מאמרים ומחקרים פתוחים ברשת, ואפשר ליישב הרבה אי הסכמות על ידי מציאת מידע מקצועי באינטרנט.
3. עייפות וחוסר זמן. אין לנו זמן או כח להיות זוג
מה הפתרון? טוב, כאן יש כמה עצות שכדאי מאד לפעול לפיהן:
לתכנן! לתכנן זמן זוגי. לתכנן זמן ליחסי מין. זה נשמע נורא לא רומנטי, אבל למעשה שזה דווקא מאד רומנטי. מיתוס הספונטניות הוא מיתוס שיש לנפצו. במערכת יחסים ארוכה התשוקה לא מתפרצת בספונטניות לפתע פתאום, משום מקום, תוך כדי שטיפת רצפה או החלפת חיתול עם קקי. צריך לפעול ולעשות ולהתאמץ כדי לעורר אותה. תשוקה במערכת יחסים ארוכה מגיעה דווקא כאשר הסקס הוא מתוך מחוייבות. כאשר הוא סקס מתוכנן מראש. אם תקבעו, למשל, שימי שלישי וחמישי הם ימי הסקס שלכם - היעדר הספונטניות לא יפגע אלא רק יוסיף. הידיעה מראש תיצור ציפייה שתוביל לבניית המתח המיני.
לגנוב זמן במהלך יום העבודה. כן כן. עשיתם הפסקה בין משימה למשימה? בין ישיבה לישיבה? הפסקת צהריים? הפסקת סיגריה? נצלו את הזמן הזה להתקשר לבן/בת הזוג ולדבר חמש-עשר דקות. לספר לו/לה בדיחה ששמעתם הבוקר מעמית לעבודה, ספרו על רגשות שלכם – מה שימח אתכם היום, מה עיצבן אתכם היום, כמה טעימה או לא טעימה היתה ארוחת הצהריים. שיחה אמיתית. לא סתם העברת מידע יבש.
מגע פיזי! מגע פיזי גורם לייצור הורמון האהבה אצלנו במוח, והורמון האהבה גורם להיקשרות וקרבה נפשית. הרבה נשים עושות בעניין הזה טעות מרה. כשיש ילדים אנחנו עייפות וחסרות חשק מיני – וזה מובן. העניין הוא שאנחנו כל כך מפחדות שהמגע ישדר לגבר שלנו שאנחנו רוצות סקס, כשאנחנו לא רוצות, שאנחנו מפסיקות לגמרי לגעת בגבר שלנו. וחוסר המגע גורם לריחוק והתרחקות! גם התרחקות נפשית! אז מה עושים? אומרים באופן פתוח: "תקשיב, אני מתה מעייפות, ואין לי כח לסקס, אבל ממש בא לי להתכרבל איתך על הספה". תתחבקו, תתנשקו, תתכרבלו, תחזיקו ידיים כשאתם הולכים לאנשהו. לבעלי ולי יש הרגל – כל בוקר אחרי שאנחנו קמים אנחנו מתחבקים למשך 20 שניות- חצי דקה. מגע פיזי הוא סופר חשוב!
4. מרחב אישי וזמן לעצמי – לכל אחד מבני הזוג
כל אחד חייב לעצמו איזשהו זמן ומרחב "למלא את המצברים". תעשו הרגל של פעם בשבוע (לכל אחד מבני הזוג) בו אחד יוצא (לחוג/ לבילוי עם חברים/ לפעילות מהנה כלשהי) והשני נשאר עם הילדים. זה אולי נראה כמשהו שבא על חשבון הזוגיות – אבל זה ממש הפוך. לאחר מילוי המצברים אנחנו חוזרים הביתה עם אנרגיות חדשות ומתנהלים בצורה הרבה יותר טובה ורגועה. ומצד שני הבילויים בנפרד גורמים לאיוורור הזוגיות, לגעגוע והבערת התשוקה.
תזכרו שהזוגיות שלכם היא מקור אושר לא מבוטל – תשמרו עליה.
אנה ריאבצב היא מחברת הספר "לכי תביני גברים!" ומנחת סדנאות זוגיות מוסמכת.