בעקבות יהודה ושלומית: מה הדבר המרכזי שמפרק נישואים?

הפרידה המתוקשרת של יהודה לוי ושלומית מלכה לאחר 4 שנות נישואים העלתה שוב לדיון את נושא הגירושין. הנושא הזה שתמיד מרחף ברקע, פוגש אנשים רק כשהם בעצמם, חבר טוב או בן משפחה עוברים את התהליך המורכב הזה. בשאר הזמן הוא מודחק עמוק מתוך פחד שאם נחשוב או נדבר עליו יותר מדיי הוא יתקרב גם אלינו. אבל אין מה לעשות, אחוזי הגירושין עולים בהתמדה. במספרים: בעולם ובכלל ובישראל בפרט בין 50%-35% מהזוגות הנשואים יתגרשו. במילים אחרות אחד מכל שלושה או שני זוגות (תלוי במדינה) יעבור תהליך גירושין.

"במקום לברוח מהנושא, צריך לדבר עליו, להבין אותו, לפזר ממנו את ענני הפחד ואי הוודאות. ככל שאנשים יידעו יותר על גירושין ועל הסיבות השכיחות בגינן הם מתרחשים – כך זה יקל עליהם בין אם הם מעוניינים לשמר את חיי הנישואים ולחזק אותם ובין אם החליטו להיפרד", אומר נדב נישרי, מגשר ומומחה בגישור גירושין. "קשר זוגי הוא משוואה שמורכבת מהרבה משתנים ולכן קשה להצביע על אלמנט אחד או שניים שיכולים להסביר את הצלחת הקשר או את כשלונו. בכל זאת, כמגשר שליווה מאות זוגות בהליכי פרידה, אני יכול להצביע על מספר סיבות שכיחות שזיהיתי ככאלו שחוזרות על עצמן בקרב זוגות שהגיעו להחלטה להתגרש".

1. חוסר הכרות וידע עם מודל של זוגיות טובה

   אנשים רבים גדלו בבתים בהם הזוגיות בין הוריהם לא הייתה בריאה, קרובה או חמה. צריך לזכור שבדור הקודם גירושין היו כמעט טאבו וזוגות נשארו ביחד מכל הסיבות הלא נכונות, למרות שהקשר הזוגי כבר לא היה קיים. ילדים שגדלו בבתים כאלה לא מכירים מודל אחר, אלא של זוגיות קרה ומרוחקת ונטולת אהבה. המודל הזה נצרב להם בתודעה ולאחר מכן משפיע על התפקוד שלהם בתוך מערכת זוגית. אותו הדבר חל ביתר שאת על ילדים שחוו גירושין מלחמתיים של הוריהם שהמשיכו לשנים של תקשורת שלילית וחוסר יכולת לספק לילדים מעטפת הורית ומודל זוגי ממנו הם יכלו ללמוד זוגיות טובה מהי.

2. התערבות של המשפחה המורחבת

   מי לא מכיר את כל בדיחות על החמה שמתערבת בחיים של בני הזוג. אלא שבחיים עצמם התערבות יתר של בני המשפחה בקשר של בני הזוג עלול ליצור משברים ואף קרעים משמעותיים בזוגיות. במצבים קיצוניים נאלץ אחד מבני הזוג לבחור בין בני משפחתו לבין בן/בת הזוג, מה שמכניס המון מתח לתוך המערכת הזוגית. כשזה משהו שחוזר על עצמו מדובר על מוקש של ממש שבסופו של דבר יפוצץ את המערכת הזוגית.

3. כסף: מחסור ממנו או פערים בין בני הזוג

   הנישואים הם (גם) עסק כלכלי משותף. וכמו בעסק, כאשר הדברים לא עובדים ויש מחסור – נכנס המון מתח לתוך המערכת. המתח הזה עלול להפוך לכדור שלג של רגשות אשמה ותסכול שהם בבחינת לבה שיכולה להתפרץ ולהבעיר את הזוגיות. אך לא רק מחסור עלול לייצר מתח, אלא גם פערי שכר משמעותיים בין בני הזוג שלעתים גורמים לכך שצד אחד מרגיש "מנוצל" משום שהוא מכניס סכומים משמעותיים למשק הבית לעומת הצד השני, בעוד הצד השני חש מתוסכל מכך שגידול הילדים ומטלות הבית עיכבו את התקדמות הקריירה שלו וכי הוא אינו זוכה להערכה הראויה על התפקיד המשפחתי שלקח על עצמו.
   
   

4. השוואה לזוגות אחרים

   אנחנו חיים בעידן של רשתות חברתיות בו הכל מתועד ועולה לרשת. בעצם לא הכל. אף אחד לא מצלם ומעלה לרשת את הלילות טרופי השינה עם התינוק שלו, את ערימות הכביסה הלא מקופלות בגלל חוסר זמן, את הפליטות על החולצה, את הריבים עם בן/בת הזוג. הכל מושלם, פוטוגני, בזווית הנכונה ובפילטר המחמיא. וכל זה יוצר את אשליית הדשא של השכן ירוק יותר. האשליה הזאת מסוכנת משום שהיא יוצרת תסכול. למה החיים שלי לא נראים ככה? למה בן/בת הזוג לא משקיע בי כמו שכולם משקיעים? איך הם נראים כל כך מאושרים בזמן שאנחנו רודפים פה סביב הזנב של עצמנו? להשוואות האלה עלולות להיות השלכות הרסניות לקשר הזוגי.
   
   

5. ציפיות מוגזמות

   בזמן ההתאהבות ובתחילת הקשר לכולנו עובר בשלב זה או אחר תסריט הוליוודי של זוגיות גדולה מהחיים, עם זיקוקים וניצוצות. אלא שהחיים הם לא הוליווד ובן/בת הזוג לא אמורים לפתור לנו את כל הקשיים האישיים שלנו. הם גם לא אמורים לדעת תמיד מה להגיד ואיך להתמודד אתנו. הציפייה הלא ריאלית שיעשו זאת עושה עוול ויוצרת תסכול מובנה בתוך המרקם הזוגי. במקום לקחת אחריות ולהבין שאנחנו היחידים שיכולים לטפל בבעיות של עצמנו - אנחנו בורחים ממנה ומפילים את זה על בן/בת הזוג (להם יש כבר התמודדות עם הבעיות האישיות שלהם), ומשזה לא קורה אנחנו מאשימים אותם בכל תחלואי העולם.
   הקלישאה לפיה בן הזוג צריך להשלים אותי היא שגויה. אל הקשר הזוגי עדיף להגיע שלמים עם עצמנו.

6. חוסר בבסיס טוב של חברות

   זוגיות טובה מבוססת קודם כל על חברות טובה. כשאלמנט זה חסר בקשר וכל צד רואה רק את עצמו ודואג רק לאינטרסים האישיים שלו – הבסיס של הקשר רעוע וכל משב רוח יכול למוטט אותו. נכון, זה לא פשוט להגיע לאותו איזון בריא בין הצורך שיהיה לי טוב על מנת שאוכל להיות בן זוג טוב, לבין ההכרח לדאוג לכך שגם לבן/בת הזוג יהיה טוב ונעים בחיים בכלל ובקשר בפרט. לא פשוט, אבל אין ברירה, משום שכששני אלמנטים אלה לא מאוזנים מתחיל להיווצר ריחוק בין בני הזוג, ואם לא עולים עליו בזמן הוא עלול להיות רעיל מאוד למערכת הזוגית.
   
   
   
   
   *נדב נישרי, מגשר זוגי ומומחה בגישור גירושין. מחבר הספרים להתגרש בשלום ושותפות חדשה. בעל תואר שני ביישוב סכסוכים ותואר ראשון במשפטים.