כשאני פוגשת זוגות ומנסה להבין את ההתנהגות הזוגית שלהם, כמו למשל מתי יצאו לבלות בפעם האחרונה ללא ילדיהם, מתי הם משוחחים ביניהם ולא רק ברמת העדכון התפקודי השוטף ובאיזו תדירות הם מקיימים יחסים אינטימיים - באופן כמעט קבוע אני מקבלת תשובה זהה: אין לנו מספיק זמן.
פעמים רבות יש פער בין המצוי לרצוי. נשים וגברים טוענים שהם עמוסים במשימות של העבודה ושל גידול הילדים, שפשוט אינם מתפנים ליצור שום מרחב ייחודי עבור שניהם או לחלוק ביניהם רגעים אינטימיים.
לעיתים קרובות התוצאה היא חוסר בקשר זוגי שהולך וגדל, ובא לידי ביטוי בבעיות בתקשורת, בחוסר הסכמה על עניינים פיננסיים, בחילוקי דעות לגבי חינוך הילדים ובסקס לא מספק. חשוב להבין: אלו הן תוצאות של בעיות, ולא הסיבות להן.
אז מה עושים? ראשית משפרים את דרכי התקשורת, כי כשהן טובות אז הן מחזקות את התחושות של האמון והכבוד ההדדי. וכשאבני היסוד הללו איתנים בקשר הזוגי, זה מפליא איך קל יותר לפתור קונפליקטים מכל סוג. לעומת זאת, אם הזוגיות תמיד נמצאת בסוף סדר העדיפויות וברשימת המטלות בהנחה שתמיד יש מחר, הזוג יופתע לגלות יום אחד שפשוט אין מחר. כי אחד מהם פשוט ירצה להיפרד.
עכשיו אנחנו
המתנה הנפלאה ביותר שזוגות יכולים להעניק לילדיהם היא דוגמה של נישואים בריאים. כשהנישואים עובדים נכון, המשפחה מתפקדת טוב יותר. מחקרים מראים שילדים שהוריהם נשואים באושר, סובלים פחות מבעיות רפואיות, מהסיבה שיש פחות מתח כרוני בבית. נישואים טובים משמשים מודל לילדים מה עליהם ללמוד לגבי עתידם. לכן על ההורים להרגיש בנוח להעביר חלק מהזמן שהם מקדישים להורות להשקעה בזוגיות.
זוגות חייבים לשים את היחסים שלהם בעדיפות עליונה, לא רק במילים או ברגשות, אלא בהתנהגות ובהתחשבות בצרכי הזולת. זה אומר שצריך לתכנן ולהקדיש זמן לזוגיות.
הפסיכולוג האמריקאי ד"ר קלמן הלר ממסצ'וסטס כתב מתכון לזוגיות:
• כל יום שוחחו ביניכם 15-20 דקות ללא הפרעות.
• לפחות פעם בשבוע שוחחו ביניכם באריכות שעה עד שעה וחצי.
• לפחות לילה אחד בחודש - שנו ללא ילדיכם.
• פנו לעצמכם שני סופי שבוע במהלך שנה.
כשבוחנים את מרכיבי המתכון הוא נראה די פשוט, אבל ייתכן שלעיתים הוא ידרוש פתרונות יצירתיים כדי ליישם את הכללים.
בשיחות ביניכם שתפו זה את זו בענייני עבודה, משפחה או התחייבויות ועניינים אחרים שיזינו את החברות ביניכם. שמרו את השיחות הארוכות לעניינים גדולים יותר, אבל על תדחו שיחה על נושאים שמציקים או מפריעים לכם. כנות חשובה לקשר. אם בן זוגכם עושה משהו שפוגע בכם, שתפו אותו בכך. זה לא חייב להיעשות בפרטי פרטים, רק כבדו זה את רגשותיו של זו, את החוויה הסובייקטיבית של מה שקרה במקום לנסות ולהתגונן.
בנוסף, לדעתי ישנם עוד שני ריטואלים שגרתיים קריטיים שיש לכבדם:
התכנסות מחדש
כשכל בני המשפחה חוזרים הביתה (עבודה, בית ספר, גן, חוגים) בני הזוג זקוקים באמת ובתמים לראות זה את זה בסיומו של עוד יום תובעני. ההזדמנות לחבק זה את זו ולשחרר את המתח שהצטבר במשך היום, זהו בעיני דבר מיוחד מאוד. ואגב מניסיוני, זהו הדבר שחסר ביותר לאנשים שהתגרשו. תלמדו להעריך את האפשרות לקבל ולהעניק את הפעולה הבסיסית הזו.
זמן מיטה – להורים בלבד
כמחצית מהזוגות הולכים לישון בזמנים שונים. דבר שתורם לדפוס של חוסר תקשורת בסוף היום, שמחבל בתחושת האינטימיות ומוסיף לתחושת בדידות בנישואין.
רובנו כהורים לא מאפשרים לילדינו ללכת לישון בלי לדבר איתם, בלי להעניק להם ביטחון כלשהו. אם זה בקריאת סיפור לפני השינה, ישיבה משותפת במיטתם או חיבוק, נשיקה ושיחה. אגב, במשפחות שבהן יש קשר קרוב בין בני המשפחה , עושים זאת גם כשהילדים מתבגרים.
אם כך מדוע לפרטנר שלנו לא מגיעה אותה התחשבות? אם אתה מקדים לישון, סמן שאתה במיטה כדי שהיא תבוא אליך; לחבק, להתכרבל ואולי לומר משהו בסגנון: "בוא נעשה שיהיה לנו יום טוב יותר מחר". זוהי הוכחה לאכפתיות של בן הזוג, שמאפשרת ללכת לישון בתחושה של ביחד.
כאשר הולכים לישון ביחד, חשוב לומר לילה טוב אבל גם להקדיש מספר רגעים לחיבוק חמים, שישחרר הרבה מתח ויאשר את קיומה של תחושת הזוגיות.
נשים מתלוננות לא פעם כי כשמתכרבלים במהלך הערב, בני הזוג מפרשים זאת כנכונות לקיים סקס בלילה. הדבר מתבטא בעיקר בקרב זוגות שאצלם חיי המין אינם מספקים וגורם לנשים להימנע מהפגנת חיבה גופנית כלשהי אם אינן מתכוונות לקיים יחסי מין בלילה. בני הזוג חייבים לדבר על זה ולהבהיר: לא תמיד הענקת חיבה היא סימן לסקס.
הוא דווקא גבר רומנטי
גברים לא בהכרח מבטאים קשר וחיבור לבנות זוגם באופן ורבלי. גברים שמתקשים בדיבור צריכים להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים אחרות לבטא אכפתיות.
אינטימיות כזו צריכה להתמקד בעשייה ביחד של פעילויות מהנות; לעיתים זוגות שוכחים כיצד ליהנות ביחד. החיים מבחינתם הם עבודה, התחייבות ורצינות. כשאני מבקשת מזוגות להיזכר מה חיבר אותם זה לזה בתחילת היכרותם, רובם מציינים שנהנו להיות ביחד, לבלות זה בחברתו של זו. אם יש מחויבות לרצון ליהנות ביחד, זה ידרוש יצירתיות: יש אפשרויות רבות מאוד לפעילויות מהנות ביחד.
ולסיום, חשוב שנזכור שההתרגשות וההנאה לא מתקיימות באופן אוטומטי ללא השקעה מצידנו. לא מעט אנשים סוברים שנישואים זה מקום שבו אפשר להתלונן, לגחך ולצלוף זה בזה בלי לשלם מחיר, והם טועים. בכך אנו נענים לפנטזיה שקיימת אהבה ללא מאמץ, אהבה שהתינוק מחפש אצל האימא המושלמת. אבל לפנטזיה הזו אין קשר לאהבה של נישואים בוגרים.
ריקי רדלוס היא מטפלת זוגית, מנהלת פורום הריון הורות וזוגיות בפורטל דולה
