אף אחד מאיתנו לא נולד שקרן, אך ככל שהשנים עוברות והפז"ם דופק, בלופים קטנים ולא מזיקים הופכים להכרח. העניין משתכלל בתקופת התיכון והצבא, תופס גובה בזירת הדייטינג ומגיע לרמת מיצוי מושלמת כשאנחנו הופכים להורים.
תפעול תא משפחתי קטן ותובעני, דורש לא מעט יכולות תמרון כמעט בלתי אנושיות, מה שלא משאיר לנו יותר מדי ברירות; חייבים לשקר קצת פה ושם לבן הזוג כדי לשרוד.
אז קבלו אוסף ממצה ונבחר של עדויות מהורים כנים לגמרי, שמה לעשות, חוטאים מדי פעם באיזה שקר קטנטן.
קילחתי את ילדה, גם חפפתי
את אומרת: "תורך לקום לילדה, אני קמתי אליה כבר חמש פעמים".
אבל בעצם: ישנת כמו בובה כל הלילה ולו אין שום מושג.
כי: שעות הלילה מהוות בסיס פורה ומוצלח לאינספור אי-דיוקים. מכיוון שלא את ולא אתה נמצאים במצב הכרה מלא, השטחים האפורים הולכים ומתרחבים. מאחר שברוב המקרים האישה היא זו ששומעת מה קורה בחדר הילדים בעוד שהגבר ממשיך לנחור בפה פתוח ומנותק לחלוטין מהמציאות, לא קיימת חובת דיווח.
הכי גרוע: להגיד לו בבוקר "הלילה אתה ישן בסלון, נשבר לי מהנחירות שלך".
אתה אומר: "קילחתי את הילדה, גם חפפתי".
אבל בעצם: עשית רק מקלחת מגבונים, והופה למיטה.
כי: מאחר שהמקלחות מגיעות רק בסופו של היום, הן בדרך כלל נופלות על מי מבני הזוג שעיניו טרם נעצמו. על כן אורכה ואופייה של המקלחת משתנים בהתאם לרמת הסבלנות של המקלח וללא שום קשר לרמת הזוהמה שהקטנצ'יק הספיק לנכס לעצמו במהלך היום.
הכי גרוע: לוותר גם על המגבונים.
את אומרת: "הקטנצ'יק שיגע אותי, לא הייתה לי דקה להכניס משהו לפה".
אבל בעצם: נפגשת עם חברה לקפה ועל הדרך התפנקת גם בארוחת בוקר.
כי: מרבית הנשים בחופשת לידה מרגישות שאין להן רגע לעצמן, ובצדק. כשהבעל חוזר הביתה עם מבט של "מה לעזאזל עשית כל היום?", לכי תסבירי לו מה זה אומר לתפקד אחרי תשעה חודשים של נדודי שינה פלוס כמה שבועות נטולי שינה לחלוטין. לכן, כשמדי פעם יוצא לך לנשום לאיזו דקה או שתיים, אין שום סיבה לנפץ את תדמית האישה הסובלת שהרווחת כל כך ביושר.
הכי גרוע: להמשיך משם לעסקית בקניון.
את אומרת: "אל תשאל, מאז הלידה המחזור שלי השתגע, כבר שבועיים שהוא לא מפסיק".
אבל בעצם: לא ממש שבועיים, הוא אפילו די סדיר, אבל ממש לא מתחשק לי.
כי: ממש לא מתחשק לך.
הכי גרוע: שגם לו כבר לא יתחשק.
אתה אומר: "תראי את כל האמהות המוזנחות האלה בגינה, מאז הלידה לא הורידו את הטרנינג".
אבל בעצם: לא ממש נעים לי להגיד לך, אבל גם את!
כי: יש גברים רבים שיגידו שאישה בהריון עושה להם את זה ושהיא אפילו סקסית מהרגיל. אבל אפילו המאוהב שבגברים מתקשה להתמודד עם תמונת המציאות העגומה של אישה אחרי הלידה, עם החזה ששייך למישהו אחר והירכיים המתנגשות זו בזו.
הכי גרוע: גם מגירת האיפור מעלה עובש.
מה פתאום יורוליג, זה בייבי איינשטיין
אתה אומר: "אל תדאגי, אני כבר אלך לסופר, אקנה טיטולים ואאסוף מאמא שלך את האוכל. צריכה משהו מהפארם?"
אבל בעצם: אין מצב שאני נשאר עם המפלצות הקטנות עוד שניה וחצי.
כי: אחרי יום עבודה, למי יש כוח לעוד יום עבודה?
הכי גרוע: שהיא שולחת אותך לפארם עם המפלצות.
אתה אומר: "הפתיתים דווקא יצאו לי היום מעולה, הילד חיסל את הכל".
אבל בעצם: קנית לו ארוחת ילדים במקדונלד'ס והשמדת את ראיות הצעצוע.
כי: כמעט בכל משפחה אחד מבני הזוג מופקד על משמר התזונה המאוזנת בבית, ולעומת זאת בן הזוג השני מופקד על הרס וחבלה עקביים של המאמצים הללו. אוכל ביתי, טעים ככל שיהיה, אף פעם לא יפתה את הילדים כמו ארוחה שמנונית ויקרה מחוץ לבית, וכשמוסיפים לשיקול הזה גם היעדר טרחה ומטבח נקי, ברור מה עדיף.
הכי גרוע: סוכריות טופי למכביר.
את אומרת: "בסדר, אנחנו כבר הולכים הביתה, אני רק חייבת לקנות לה איזה משחק התפתחות".
אבל בעצם: הסניף של "זארה" ממש צמוד וראיתי שם מכנסי ג'ינס הורסים.
כי: כשמרחב המחיה ההורי מצטמצם לגינה-גן-בית-משחקיה, אין ברירה אלא לגנוב מדי פעם כמה רגעים של שפיות, אפילו בדרכים לא כשרות. כשמיומנויות הפיצוי העצמי מגיעות לשכלול אמיתי, ניתן ליישם אותן כמעט בכל סיטואציה.
הכי גרוע: לחפש לעצמך גם נעליים.
אתה אומר: "ממש הרגע הדלקתי את הטלוויזיה כי ידעתי שמתחיל טלטאביז והיא נורא בכתה".
אבל בעצם: הטלוויזיה דלוקה כבר שעה והתפננתי עם הקפה והעיתון שלי.
כי: למרות אינספור המחקרים שנעשו על הנזק שבצפיה בטלוויזיה, אי אפשר להתכחש לעובדה שמדובר בבייביסיטר המכני הפשוט והזול ביותר שניתן להשיג בשוק. גם מי שמתעקש שהוא רק מזין את הילד שלו בתכנים מעשירים כמו "בייבי אינשטיין", בעצם בוחר באופציה הקלה והנוחה ביותר להעסקת הילד.
הכי גרוע: כשהטלוויזיה דלוקה כבר שעתיים.
את אומרת: "לא, באמת שאני אסתדר. אתה בטח הרוג מעייפות, לך תנוח".
אבל בעצם: בא לך לצעוק: איך אתה לא מתבייש, לא ישנתי כבר חודשיים!
כי: הרבה נשים מאמצות, יחד עם הפיכתן לאמהות, את תדמית המאמא תרזה ומשדרות מסר ברור לעולם שאין משימה שלא יוכלו לה. גם כשהעיגולים השחורים מתחת לעיניים נראים כמו סוג של איפור גותי לא מוצלח, קשה להודות שגם את אנושית ושאת עוד שניה נופלת מהרגליים.
הכי גרוע: שהפראזיט אכן הולך לישון.
>> גניחות חזקות, ציצים נפולים ועוד פאדיחות במיטה הזוגית
למה דווקא אחרי הלידה, הזוגיות בסכנה?
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן