נסטינג, בעברית "קינון", הוא מודל יחסית חדש, מתחילת שנות ה-2000 שבמסגרתו הילדים נשארים להתגורר בבית, וההורים הם אלו שנודדים מהבית המרכזי שבו הילדים גרים ליחידת מגורים נפרדת, לרוב על פי זמני שהות שהוחלט עליהם מראש.
נועה ברקמן (47.5) קב"סית, מעצבת תכשיטים ואימא לארבעה ילדים, הייתה נשואה לאבי ילדיה במשך 17 שנה. כשהבינה כי דרכם המשותפת עומדת להסתיים, החלה לחפש אחר המודל הנכון לפרידה עבורם ועבור ילדיהם. "שמעתי על 'נסטינג', והתחלתי לקרוא ולחקור על זה, אבל לא מצאתי הרבה אינפורמציה. היה לי פחד גדול לשבור לילדים את המודל של אבא-אימא-ילדים שגרים בבית והייתה לי תחושה שאני הולכת 'לדפוק' להם את החיים ושהם לא יעמדו בזה", היא מספרת, "פגשתי דרך חברה אדם שהיה בהליך של גירושין ועשה נסטינג והתייעצתי איתו. הפורמט לא היה נראה לי מאיים. רוב האנשים מסביבי אמרו שאין מצב שהם היו עושים את זה, אבל אנחנו החלטנו שזה מתאים לנו, כאשר המטרה שעמדה לנגד עינינו הייתה לרכך לילדים את המעבר לסטטוס החדש שלהם".
הגדרתם מסגרת זמן לנסטינג?
"הגדרנו שנה. הייתי אז עצמאית, ואמרתי לעצמי שבשנה הזו אני אראה איך והאם זה ממשיך לעבוד לי להיות רק עצמאית. מבחינה כלכלית הגרוש שלי היה המפרנס העיקרי ואני עבדתי חצי משרה והייתי עם הילדים מהצוהריים, כי הם לא היו בצהרונים. החשש הכלכלי הוא אחד הפחדים של אנשים שמתגרשים".
מי בכלל רוצה לצאת אחרי גירושים?
נסטינג מוכר כמודל של עשירים, מהסיבה הפשוטה שכדי לקיים את המודל נדרשים יותר בתים. "כמובן שזה יותר יקר. במקרה שלנו, הגרוש שלי שכר יחידה ואני ידעתי שאין סיכוי שמבחינה כלכלית אממן יחידה, אז חזרתי להתגורר אצל הוריי כשאני יודעת מראש שמדובר בסידור זמני. לא כל אחד מוכן לחזור לבית של ההורים, ולא לכולם יש תנאים לכך. אם ההורים שלי היו גרים רחוק אולי זה לא היה קורה. הבית שלנו בכפר סבא, וההורים שלי גרים בצור יגאל והבית שלהם מספיק מרווח כך שהייתה לי קומה לעצמי. בגיל 45 לחזור להורים ולאכול איתם ארוחות ערב זה מוזר, במרוץ החיים עם ארבעה ילדים זה כמעט ולא קורה. אנשים חשבו שאני לא נורמלית ואמרו לי שככה אני לא אצא ולא אכיר אף אחד, אבל את מי בכלל מעניין לצאת כשאת מתגרשת? צריך להתאושש מזה".
נועה מספרת שהשבועיים הראשונים לנסטינג היו כאוטיים. "הוא היה אחראי על בישולים וקניות ואני על כביסות וניקיונות, אבל גילינו שזה לא באמת עובד ככה. הבנו שמי שנמצא בבית צריך לדאוג לאוכל למחרת למי שמחליף אותו. אז התאמנו את זה למציאות".
איך היה לחלוק מיטה (לא אונליין) עם הגרוש?
"כיוון שידעתי שמדובר במשהו זמני, לא הפריע לי הקטע של לישון באותה מיטה כי עד לפני רגע חלקנו את המיטה הזו. לא נפרדנו ברגשות קשים אבל עדיין זה תהליך כואב וקשה, לא סתם מדמים את זה לאבל".
ה"ביחד" החדש לא מייצר גם מחלוקות חדשות?
"כן, היו מחלוקות לפעמים ולא הכול היה חלק. כשאין לך את הבית שלך, הקושי העיקרי הוא לזוז ממקום למקום. שמעתי גם עם זוגות שנפרדו וחלקו גם את היחידה הנפרדת, כלומר נסטינג כפול. במשך שנה וחצי חייתי עם תיקים כשאני צריכה לתכנן מראש לאן אני הולכת ואיזה בגדים לקחת. לפעמים הייתי שוכחת דברים וחוזרת לקחת אותם, וזה היה לגיטימי להגיע לדירה, אך באיזשהו שלב זה נהיה מעיק לחיות בשני בתים. אני מעבירה סדנאות תכשיטים והייתי צריכה גם להעביר חומרים ולתכנן מראש, חלק מהסדנאות העברתי אצלו ביחידה. זה היה מאתגר ולא נוח אבל ידעתי מראש שזה זמני".
אולי גם לילדים זה מעיק לחיות בשני בתים?
"אני לא חושבת שלילדים זה כזה מעיק, כי יש להם הכול בשני הבתים. הם כן שוכחים דברים, אבל בגדול הם לא אורזים אצלנו תיקים כשהם עוברים מבית לבית".
הנסטינג לא מפריע לייצר קשר חדש?
"אצלי זה לא הפריע. יש לי בן זוג כבר שנתיים בשם אלון, פגשתי אותו חצי שנה אחרי שנפרדנו וגם יצאתי קצת לפני הקשר הזה. תמיד אמרתי בהתחלה שאני בנסטינג וגם שיש לי ארבעה ילדים, יש כאלה שזה כבד עליהם. היו כאלה שהרימו גבה על הסידור. 'אתם ישנים באותה מיטה? איך זה עובד?'. בנוסף אני והגרוש המשכנו לנהל חשבון משותף עם הוצאות של הבית ושל הילדים. את אלון הנסטינג לא הבהיל".
גירושין למיטיבי לכת
תקופת הנסטינג שארכה כשנה וחצי הסתיימה, נועה נשארה לגור בבית בכפר סבא, והגרוש שוכר דירה בשכונה סמוכה. היום לילדיהם, כמו לרוב הילדים במשפחות גרושות יש 2 בתים.
"הסידור של נסטינג הוא לא אידיאלי, כי כנראה שאין סידור כזה", אומרת נועה ומוסיפה ש"היו לא מעט קשיים, רציתי שיהיה לי את הבית שלי, את הפינה והשקט שלי, רציתי לארח חברים ולהפסיק את הנדודים עם התיקים אבל זו הייתה תקופת מעבר, וההדרגתיות הזו התאימה לי ולילדים. הגיע שלב שהם בעצמם שאלו מתי יהיו להם שני בתים. במבט לאחור אני לא מצטערת על זה, זה היה הדבר הנכון לעשות ואי אפשר לדעת איך הם היו עוברים את זה אילו לא היינו עושים נסטינג".
מי לדעתך יכול להתנהל בנסטינג?
"מעט מאוד זוגות שמתגרשים. זה כמו גירושין למיטבי לכת, כי אין ניתוק. את בקשר על בסיס יומי עם הגרוש, הניתוק מגיע אחר כך. רוב האנשים שמתגרשים לא רוצים לחלוק את אותה מיטה ולא רוצים שום דבר מה'ביחד' הזה. לפעמים שואלים אותי אם אני ממליצה, אבל אני לא ממש יכולה להמליץ כי זה מתאים למעט מאוד זוגות, בעיקר למי שלא נפרד בריב ובכעס, ורוב הזוגות בשלב הגירושין נמצאים במקום אחר".