כש-א' התגרש מאשתו היה בבעלותו עסק מצליח בתחום ההייטק. אישתו, לעומת זאת, עבדה כמורה זוטרה בתחילת דרכה וסכום המזונות הגבוה שנקבע לו לצורך כלכלת שתי בנותיו נראה הגיוני. היום, לאחר שהקים משפחה חדשה והפך לאב לשני ילדים נוספים, העסק החדש שהקים קרס והוא שקע בחובות. הגרושה, לעומתו, קודמה בתפקיד בעבודתה, הגדילה את משכורתה משמעותית ורכשה שתי דירות, אחת מהן לצורך השקעה. אבל תנאי המזונות לא השתנו והגבר עדיין נדרש להמשיך ולשלם לה סכום של 6,500 שקלים מדי חודש.
"בזמן שהשניים חתמו על הסכם הגירושין, הכנסתו עמדה על 18 אלף שקלים נטו מדי חודש", מסבירה עורכת הדין המייצגת את א', עינבר לב, "היום, אחרי שהחברה שהקימה אשתו השנייה כשלה והוא הפסיק לעבוד בה, הוא עובד כשכיר ומכניס 3,500 שקלים מדי חודש. יש לו ארבעה ילדים: הבנות הגדולות נהנות מרמת חיים גבוהה ומקבלות דמי מזונות גבוהים, ואילו שני ילדיו האחרים, הקטנים, חיים בצמצום, ממש מהיד לפה".
לפני כשנה חדל א' לשלם מזונות, לדבריו מצבו הכלכלי לא איפשר זאת. חשבונותיו עוקלו על-ידי הוצאה לפועל. לאחר שהגרושה סירבה להפחית את סכום דמי המזונות, פנה א' לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בתביעה להפחית את הסכום.
בפסק הדין שהתקבל לפני כחודש, דחתה השופטת מרים קראוס את בקשתו. אחד מטיעוניה היה שכחלק מהסכם הגירושים, הבית כולו עבר לבעלותו של הגבר. בנוסף הביעה השופטת תמיהה ממשכורתו הנמוכה של הגבר וטענה שפוטינציאל ההשתכרות שלו גבוה משמעותית כפי שהוכח בעבר. בדברי הסיכום שלה אמרה קראוס: "על התובע היה לשקול את שיקוליו ולבדוק את יכולתו הכלכלית טרם כניסתו להתחייבות כספית וכמובן לצפות שהכנסתו עלולה לרדת". בתגובה טוען היום הגבר שמשכורתו אכן נמוכה וברשותו מסמכים המוכיחים את זה. תמורת הבית, אומר הגבר, לקחתי על עצמי חובות משפחתיים רבים. כעת הוא מערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
דון יחיא: "בתי משפט לא אוהבים תביעות להפחתת מזונות"
עו"ד בני דון יחייא, מומחה לדיני משפחה, מסביר ש"התפיסה הרווחת כיום היא שהאישה משקיעה יותר בגידול ולכן יש לפצות אותה על כך. עיקר הנטל הכלכלי הוא עדיין על האבא. תהליך השינוי התפיסתי נעשה מאוד באיטיות. מתחשבים באב בעיקר כשיש משמורת משותפת, אז נהוג להפחית לאב 25 אחוזים מסכום דמי המזונות".
לגבי המקרה הספציפי אומר דון יחייא: "שופטים נוטים לא לקבל דרישות כאלה, לעיתים מחשש שהאב יעשה מניפולציה כדי לא לשלם את המזונות. הטענה היא שבמקרה בו הגבר מקבל החלטה להביא ילדים נוספים לעולם, עליו לתכנן גם כיצד יעמוד בזה מבחינה כלכלית. בנוסף, בתי המשפט לא אוהבים תביעות של בעלים להפחתת מזונות מחשש שאם יקבלו אותן, הם יוצפו בתביעות דומות, מה שיגביר את העומס על בתי המשפט". למרות זאת מסייג דון יחייא: "במקרים בהם מצליחים להוכיח ירידה משמעותית בהכנסות האב או עלייה משמעותית בהכנסות האם, השופט לעיתים מתחשב ועשוי להפחית מעט במזונות".
אם לא די בכך, כיום, בעקבות הפרשה, החליטה אשתו השנייה של א' שגם היא מעוניינת להתגרש והוא נמצא בהליך גירושין נוסף. "בגלל המצב הכלכלי ובגלל כל הסיפור שאינו נגמר עם גרושתי הראשונה, אשתי השנייה נשברה והחליטה שהיא לא יכולה לעמוד בזה יותר", א' מסביר, "מכרנו את הדירה והיא עברה לדירה קטנה יותר".
א' עבר להתגורר בבית אימו וחלקו בדירה שהייתה בבעלותו ובבעלות אשתו מיועד לתשלום מזונות למשפחה השנייה שהקים. המשכורת הנמוכה שהוא מרוויח כיום היא תוצאה של הלוואה שלקח ממעסיקו כדי לאפשר לו לרכוש רכב לצורכי העבודה והוא ייאלץ להיפרד מ- 2,500 שקלים נוספים ממנה כדי לשלם מזונות לאשתו השנייה.
"א' הוא לא הגבר הראשון שמוצא עצמו בסיטואציה הזו", מסבירה עו"ד לב, "מדי שנה מגיעים אליי כ-20 תיקים של אבות שמקימים משפחה נוספת, צריכים לפרנס שתי משפחות ונקלעים לקשיים כלכליים. במקרים של שינוי נסיבות קיצוני ביכולת ההכנסה של האב, הגדלת הכנסת האם או שינוי בהוצאות הקטינים, כמו שקיים במקרה הזה, רובם דווקא כן מתקבלים בבית המשפט".