כשהמלחמה הופכת את שגרת החיים ומערערת את יסודות הקיום - נראה שהקשר הזוגי הוא לא זה שאמור לגזול את תשומת הלב. אבל נרצה או לא, דווקא מערכות יחסים עלולות לספוג במצבים כאלה חבטות חזקות.
המתח, חוסר הוודאות והחרדה יכולים לעורר שדים מתרדמתם, להקצין תכונות אופי בעייתיות או סתם לגרום לנו לחשוב מחדש עד כמה אנו מרוצים מהקשרים בחיינו.
"הכל מתחיל ונגמר במידת היציבות הרגשית", מסבירה תמר ארצי וינברג, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. "אם בימים כתיקונם יש סיטואציות זוגיות שאנחנו יכולים להתמודד איתן, הרי שבמצבי לחץ אנחנו שבירים יותר ולכן גם ההתמודדות שלנו פחות טובה. במצב כזה, כל דבר קטן עלול להעלות שדים מן האוב".
מצב חירום גורר כאמור להקצנה של תכונות ומצבים: אישה שגם ככה אינה שלווה במיוחד – עלולה להפוך כעת להיסטרית ותלותית במיוחד; מצב כלכלי עגום יכול להפוך למצוקה של ממש ובאופן כללי, הנורמטיביות שמתערערת לא מיטיבה עם אף אחד מאיתנו.
האם יש בני זוג מסוימים שמועדים יותר לחיכוכים וריבים בתקופות כאלה? ארצי וינברג טוענת שכן, ושהכל תלוי ברמת החוסן האישי. זוג חזק אולי יצליח למשוך את העגלה בשקט יחסי, אבל זוג חלש יותר שאחד מהם הוא חרדתי, למשל, יתמודד עם המצב באמצעות מריבות.
דורית כהן, פסיכולוגית ויועצת זוגית, טוענת שהמציאות המלחמתית יכולה דווקא לחזק את הזוגיות, ולאו דווקא לעורר מתחים, במיוחד אם הבעל מגוייס למילואים, אז האהבה דווקא יכולה לפרוח. "אי אפשר לומר באופן חד משמעי שזה יוצר מתח בזוגיות", היא אומרת. "במצב כזה אנשים מקבלים פתאום פרופורציות. הם בחרדה קיומית, וזה גורם לבני אדם להתקרב יותר לאנשים שהם אוהבים ולשים בצד דברים אחרים. מצד שני, כמובן שכשאדם נמצא ברמה גבוהה של מתח באופן כללי, הוא נוטה להוציא את זה על מי שלידו".
אלו סיטואציות יכולות לגרום לריבים וויכוחים במצב של מלחמה? כהן, ארצי וינברג ויובל פייס – מאמן אישי, זוגי ועסקי – נותנים דוגמאות למצבים מעוררי מחלוקת בזוגיות ומציעים פתרונות.
עם הילדים בבית
הסיטואציה: את בבית עם הילדים כי אין לימודים, אתה עובד כרגיל ועיקר הנטל נופל עלייך.
הסכנה: במקום תחושת שיתוף יש האשמות הדדיות שרק מחמירות את המצב.
מה עושים? מחליטים על חלוקת אחריות ברורה ביניכם, קודם כל כדי שבן הזוג שנמצא בבית לא יקרוס מתשישות או משעמום. אפשר, למשל, להחליט שאת מעסיקה אותם במשך היום וכשאתה מגיע הביתה, אתה מטפל בענייני כביסות, ארוחות ערב ומקלחות של הילדים.
מעבר לזה, מקפידים על שיחת טלפון אחת לפחות במהלך היום להגברת תחושת השותפות, וקובעים פגישה יומית בת רבע שעה שתכלול עדכון הדדי איך עבר היום של כל אחד מכם.
את חרדה, אתה אדיש
הסיטואציה: התמודדות שונה עם המצב - אחד מכם חרד במיוחד וצמוד לטלוויזיה ואילו השני דווקא אדיש יחסית.
הסכנה: חוסר הבנה הדדי וריחוק, כאשר האדם החרד מרגיש שבן הזוג מתנהג בצורה מוזרה, ואילו האדיש מאשים את השני בהיסטריה.
מה עושים? לא מנסים לשכנע זה את זה בצדקתכם: מדובר בהתנהגות שהיא תגובה טבעית המושפעת מאופי, ואם זאת דרך ההתמודדות של בן הזוג יש לקבל אותה; במקרה קיצוני כדאי שבני הזוג ייצאו לגמרי מהאזור המאוים; אפשר למצוא תעסוקה לצד הלחוץ, שתסיח את דעתו כמה שיותר; טיפול זוגי לבירור מעמיק - רצוי כשהמצב הופך לבלתי נסבל. כך בן הזוג יקבל יותר אינפורמציה על החרדה הזו, ויוכל להבין את ההתנהגות ולתת כתף.
סקס או רומנטיקה?
הסיטואציה: פער גדול מתמיד ברצון לסקס.
הסכנה: תסכול מיני, חוסר תקשורת זוגי.
מה עושים? מוותרים. כשאחד מכם רוצה יותר סקס להפגת המתח והאחר לא מסוגל לחשוב על זה בזמן מלחמה, חשוב קודם כל לכבד את הצד שלא מעוניין בכך. אפשר לעזוב לרגע את הסקס ולהתמקד ברומנטיקה ובחיבה: ללטף, לחבק, לבטא חום ואהבה, ואז לפעמים כשהמתח קצת מתפוגג - אולי ייצא מזה גם סקס. ואולי לא.
למה לי פוליטיקה עכשיו
הסיטואציה: ויכוחים מרים והתפרצויות על רקע תפיסות פוליטיות מנוגדות בין בני הזוג.
הסכנה: הקצנת עמדות, אם כי כאשר המצב מחריף לדרגה של סכנת חיים, לעיתים יש נטייה דווקא להסכים.
מה עושים? אפשר פשוט להחליט שלא מדברים על זה, אבל אם כבר מדברים – רצוי להביע דעה על המצב באופן כללי בלי להיכנס לפוליטיקה שמלבה את האש. לדבר על התחושות הפרטיות אבל לא על מי צריך להיות ראש ממשלה, למשל.
שמח במרחב המוגן
הסיטואציה: השהייה האינטנסיבית במרחב המוגן הופכת את הקשר לסיר לחץ.
הסכנה: הסיר עלול להתפוצץ מתישהו. כשאין חופש זה מזה, המתחים מטפסים ומגיעים לעוצמות גבוהות במיוחד.
מה עושים? אם אתם לא יכולים להתאוורר פיזית זה מזה, מצאו את האפשרות לבריחה בתוך עצמכם. בריחה פסיכולוגית יכולה להיעשות באמצעות פתירת תשבצים, סודוקו או קריאת ספר – כל דבר שירחיק אתכם מהמצב. אפשר גם לשחק משחקים משפחתיים כמו מונופול, שש בש או קלפים, כי שעמום רק מגביר את המתח.
מעבר לזה, כדאי לתכנן את השהייה במרחב המוגן כמו פרויקט מערכתי: איך לארגן את הממ"ד, אלו צעצועים להביא, בכמה אוכל להצטייד, איך להעביר את הזמן. אם הופכים את המצב לפרויקט ולא מתנהגים כקורבנות - זה עוזר מאוד. גם נוסטלגיה יכולה לעזור, ולו בשביל להיזכר בשגרה הנעימה והטובה שלכם: תביאו תמונות מן העבר ותיזכרו ברגעים משמחים יותר.