על אף שרובנו איבדנו את תמימותנו מזמן, וכבר שנים רבות יודעים כיצד מגיעים ילדים לעולם, דרך איפה הם מגיחים ומהו המבנה האנטומי המדוייק של הנדרש לכך, על אף שרובנו רואים את עצמנו כנאורים למדי, ומחוברים לעצמנו ולגופנו, יש נושא אחד שבבתים רבים נשאר כטאבו. בבתים רבים, גם בשנת 2014, ההסכמה הלא מדוברת היא שנשים אינן מפליצות. הן פשוט לא עושות את זה. בעוד מרבית הגברים משחררים תרועות קולניות וריחניות ואף מביעים מהן סיפוק, הנשים מפליצות בסתר.
עוד בבית ומשפחה:
>> יש לי רומן בעבודה עם גבר נשוי
>> אני קושרת את הילדים שלי ברצועה
>> הנשים הרזות שמעדיפות גבר שמנמן
בעמוד מאמאזון, שממנו תמיד אפשר לצפות לדיון קולני, מעמיק וכנה עד כאב, עלתה לאחרונה השאלה הקצרה והפשוטה: ״תענו בכנות, אתן מפליצות ליד הבעלים?״ התשובות, 461 במספר, לא איחרו לבוא, דעתניות כמו שרק תשובות של שבעים אלף האמהות של מאמאזון יודעות להיות. חלק מהאמהות מצאו את הנושא נורא נורא מצחיק, אחרות חשבו שזה הדיון המגעיל ביותר שאי פעם התנהל בקבוצה, ומעניין בעיקר היה לגלות עד כמה התשובה לשאלה הזאת אינה חד משמעית.
״בנות לא מפליצות״, קבעה אחת האמהות, ואם אחרת תהתה: ״מה, לא יוצאות לכן שושנים אדומות וקשתות וחדי קרן מפזזים?״.
״אני מפליצה רק בשקט, ואם אני נתפסת אני מכחישה כל קשר״, אומרת עוד אם מצחקקת, בעוד אחרת, משוחררת הרבה יותר, קוראת: ״מפליצה ומכניסה לו את הראש מתחת לשמיכה, מחרבנת, מחטטת ודוחפת טמפונים לידו! הוא החברה הכי טובה שלי ואני עושה איתו הכל!״ וחברתה מזדהה: ״נותר לנו רק לעשות תחרויות של מי יותר חזק״.
עוד בתגובות, מצאנו גם: "כמה שיותר ריחני, עם סאונד טוב ונוכחות!", "לא! ואם כן, אז בטעות. ואז אני מבקשת סליחה.. ומשחקת אותה שלא שמתי לב", "מאז שהוא ראה אותי משלשלת על המיילדת בחדר לידה, פלוצים זה ממש עדין וחושני", וזה ממשיך ועוד ממשיך.
גם המדע מסכים: אל תשמרי בבטן
המדע מזהיר שגזים כדאי לשחרר, זוהי האפשרות הבריאה והטבעית יותר, אך גם מרגיע כי מי שתשמור את כל הגזים בבטן לא תמות מזה. ״נשים נופחות בדיוק באותה המידה כמו גברים״, אומרת ד״ר טארה לונג, ״וכשעוצרים את הגז הוא נכנס בחזרה פנימה לתוך הגוף ונספג בדפנות המעיים, שם הוא לבסוף יתערבב בדם. במקרה הגרוע זה יכול לגרום לנפיחות, כאבי בטן ועצירות״. נשים לא ישמחו לשמוע שמחקר של החוקר מייקל לביט מצא שנפיחות נשיות מסריחות יותר מאלה של הגברים, מאחר שנמדד בהן יותר מימן גופרתי, ונסיינים שהיה להם העונג להלוות את אפיהם למדע הכריעו כי הגזים הנשיים מסריחים בהרבה מאלה הגבריים.
״שחרור גזים ליד בן הזוג הוא מבחן לכמה רחוק הזוגיות יכולה להגיע״, טוענת היועצת הזוגית ליה דקאזר. ״האם את מסוגלת להיות מאה אחוז את לידו? עם כל הסירחון? כשחולקים חיים עם אדם נוסף, כדאי לחלוק בכל. כשמתחתנים נשבעים אמונים להיות יחד גם בקושי, לדבוק אחד בשניה גם ברגעים הפחות שמחים. בנישואים יבואו רגעי אובדן קשים וכאבים גדולים, אסונות ומחלות. כדאי לתת את עצמך לבן הזוג בחופשיות ולקבל את בן הזוג בנדיבות. זו הדרך לבנות בסיס יציב וראוי״.