מאוהבים מאוהבים, אבל עדיין שני אנשים שונים | צילום:
Charles Gullung, GettyImages IL
זה לא סוד שחיי זוגיות דורשים ויתורים. אחת המטרות של בני זוג היא לבנות מרחב משותף שבו אפשר לקבל החלטות, לנהל משפחה וגם לשמור על שפיות, הבעיה היא שכשטורחים ועמלים על יצירת המרחב הזה שוכחים לא פעם שלכל בן אדם מגיעה גם פינה לעצמו.
גם אם מדובר במרחב פיזי וגם אם בטריטוריה נפשית, קשה לנו למצוא את האיזון העדין בין הפרטי למשותף. בנוסף, הפרטיות שאנחנו מחפשים בחיים הזוגיים עלולה להיות מטעה, והניסיון לשמור על המרחב הפרטי עלול לפגוע אם הצד השני מפרש אותו בטעות כחוסר שיתוף ושמירת סודות.
אז איך מצליחים לשמור על מרחב פרטי למרות המכשולים? דליה שוורץ, יועצת זוגית ואישית, מסבירה: "קודם כל, חשוב להגיד שיש דבר כזה פרטיות. לכל אחד יש את ההגדרה שלו לפרטיות, וכששני אנשים נמצאים בזוגיות הם לא מפסיקים להיות שני אנשים נפרדים. בתוך הזוגיות חשוב לכבד ולשמור על הרצונות של האחר, ולכן חשוב לקבוע ביחד את הגבולות והמינונים".
ציטוט לשיחות טלפון וקריאת דואר אלקטרוני
הדבר הראשון שאנחנו נוטים לעשות כשמתעורר איזשהו חשד בבן או בת הזוג הוא לנסות לדוג מידע משיחות הטלפון, הודעות הטקסט וההתכתבויות במייל. רבים מאיתנו תהו לא אחת האם קריאת הודעות ללא רשות או גלישה בתיבת הדואר האלקטרוני נחשבת חדירה לפרטיות, או שמא רק רחרוח לגיטימי.
לדברי שוורץ, "מדובר בתופעה נפוצה מאוד אצל זוגות, בעיקר נשואים, והיא לא בהכרח מבוססת על היסטוריה של בגידות או ניסיון העבר. יש אנשים שיצר החטטנות שלהם פשוט חזק". שוורץ מבהירה כי "שיחות טלפון והתכתבות במייל הם בהחלט תחום פרטי ואם עולה דרישה מבן הזוג לדווח על שיחות או לחשוף את סיסמת הגישה לתיבת הדואר מותר לסרב. אם מתפתח ויכוח או עימות בעקבות סירוב, צריך לזכור שהתעקשות עלולה לעורר חשד נוסף. האפשרות השנייה היא פשוט להיענות לבקשה.
"מי שמבקש לעצמו פרטיות בכל מחיר צריך לשאול את עצמו על מה הוא מגן וממה הוא חושש. האם אני באמת שומר על הפרטיות הלגיטימית שמגיעה לי, או האם אני מסתיר משהו? חיטוט בשיחות הטלפון של בן הזוג הוא לא דבר לגיטימי. חשדות לבגידה אפשר וצריך לברר בדרכים אחרות, והחיטוט בטלפון שלעצמו משפיל ולא מכבד, ולכן חשוב להימנע מכך".
מה אתה מבסוט? עם מי דיברת?
חשיפת העבר
כל אחד מבני הזוג מכניס לחיים המשותפים את מטעני העבר, ויש שבוחרים להשאיר מאחור פרטים מסוימים על התנסויות, קשיים או מפגשים מסוימים. גם כאן הגבול העדין שבין שמירה על פרטיות להסתרה עלול ליצור מתח.
לדברי שוורץ, "כל אחד בוחר מה הוא מספר, וכשמחליטים לא לשתף במשהו צריך לזכור שעדיין קיים סיכוי שהוא יתגלה. אי אפשר לדעת את מי נפגוש ברחוב או בתור לסופר. לכן לא כדאי להסתיר משהו לגמרי, ולבחור באיזו מידה אני רוצה לשתף. אפשר לתת סיפור מסגרת בלי להיכנס לפרטים. בכל מה שקשור לפירוט מערכות היחסים שניהלנו בעבר, צריך לבחון מהי מידת הרגישות של בן או בת הזוג".
רק אל תציצי לו במיילים | צילום:
istockphoto
התנהלות במרחב הביתי
אם ברצונכם לשמור על פרטיות, חשוב להציב גבולות גם במרחב הפיזי של הבית. זוגות מתנהלים לרוב על פי סטטוס-קוו שנקבע בנקודת זמן מסוימת ביחסים. הבעיה מתחילה כשחל שינוי במצב הקבוע.
שוורץ מייעצת לספק, במקרה כזה, הסבר לשינוי בזרימה הרגילה של הבית: "חשוב להבהיר למה המצב הקיים כבר לא נוח ומדוע יש צורך בשינוי. בן הזוג עשוי לקבל את השינוי בהבנה או להרגיש שמסתירים ממנו ולכעוס. כשיש הסבר לשינוי סביר להניח שבן הזוג לא ייבהל ממנו".
ניהול חשבון בנק נפרד
גם כשיש הסכמה הדדית עקרונית לשמור על חשבונות בנק נפרדים, לא מעט זוגות מתקשים לקיים את ההפרדה מבלי להציץ בדוחות העו"ש ולזרוק הערות עוקצניות על בזבוז יתר.
לדברי שוורץ, "אם אתם מגיעים ביחד למסקנה שחשבונות נפרדים עדיפים על חשבון משותף, צריך לאפשר לבן הזוג לנהל את החשבון שלו באופן עצמאי. חשוב לבחון האם הרצון לפרטיות אמיתי או שהוא סימפטום לבעיה אחרת בזוגיות כמו פחד משליטה, פחד מפרידה או כל חשש אחר".
לא חייבים לריב - אפשר לתת ספייס | צילום:
istockphoto
יציאה נפרדת לבילוי
גם כשהחיים המשותפים מתנהלים בהרמוניה, סביר להניח שלכל אחד יש תחביבים והרגלי בילוי שונים. לא תמיד קל לקבל את העובדה שהמרחב הפרטי הזה הוא לגיטימי, ואפילו מסייע לשמור על רמת שביעות רצון גבוהה מהיחסים. יציאה לבילוי בלי בן או בת הזוג עלולה לפגוע ואף לעורר חשד.
לדברי שוורץ, "זוגות חייבים לזכור שהקשר מורכב משני אנשים שונים. אם בעלך יוצא לערב בירה עם החברים פעם בשבוע, שותה, נהנה וצוחק, סביר להניח שזה מה שאהבת בו כשנפגשתם. אם לא נכבד את הצורך של השותף להמשיך לעשות דברים בנפרד אנחנו בעצם מבטלים את האישיות הקודמת שלו".
כדי להימנע ממשברים הנוגעים לפרטיות בתוך הקשר, שוורץ מייעצת לכל זוג להגדיר את הצורך בפרטיות כבר בתחילת היחסים. "מומלץ לשים על השולחן את הדברים החשובים ולא לחכות עד שיתפרצו", היא מדגישה. "גבולות הפרטיות נקבעים בתהליך ממושך של דו-שיח. רצוי לתת הסבר לבקשות שלנו ולא לקבוע עובדות בשטח, וכשההסבר אמיתי ופשוט, הנכונות גדולה יותר לקבל ולכבד אותו".
