״עד גיל 30 הייתי רווקה בלי שום מערכת יחסים רצינית״, מספרת לי נועה, 34. ״כבר חשבתי שלא אמצא אהבה לעולם. אבל אז בטיול לאירופה הכרתי את עודד, גם הוא היה חסר ניסיון במערכות יחסים ארוכות וזה חיבר בינינו וגרם לנו להרגיש מאוד נוח אחד עם השנייה. מאז אנחנו ביחד כבר 4 שנים. גרים ביחד, מנהלים בית למופת. שנינו עובדים ומרויחים לא רע. הענין הוא שאני מתה להתחתן ומאוד רוצה ילדים אבל לעודד טוב ככה, כמו שזה. הוא לא רוצה חתונה וגם ילדים הם לא פסגת שאיפותיו. כבר שנה שאני מנדנדת לו על חתונה והוא לא בכיוון. כולם סביבנו לוחצים, שואלים שאלות, מרימים גבה, ההורים שלי מוסיפים על הלחץ. ואני תקועה. מתבגרת, השעון מתקתק ועודד בשלו. לא בוער לו.
"כבר עשיתי לו הצגה ש'אני עוזבת' כמה פעמים. הוא חזר, התחנן, הבטיח הכל ולא עמד בהבטחתו. לאחרונה אנחנו לא בטוב, על הרקע הזה כמובן. אני כועסת רוב הזמן ועודד לא נכנע. היחסים על פרשת דרכים. חבל לי לאבד אותו . הוא בחור טוב, ועד שמצאתי גבר לקח לי שנים, לאן אלך? אבל אני לא מתכוונת לוותר על ילדים בחיים. ועל זכותי הלגיטימית לממש את האימהות. קשה לי לעזוב וקשה לי להישאר במצב הזה״.
נועה יקרה.
את אכן בסיטואציה לא פשוטה ודרוש אומץ ועצמה לקדם את הפיתרון. בואי נדבר רגע על עודד. מתוך הסיפור שלך אני מבינה שעודד רועד מפחד מכל הקשור למחויבויות של ממש. בתפיסתו, חתונה מחייבת יותר ממה שיש ביניכם כרגע וילדים עוד יותר. טוב לו איתך ואין לו כוונה להיפרד אבל בלי חתימה על כתובה ובלי הריון. הוא לא סומך על עצמו ועל הבחירה שלו בך ומפחד לעשות ולהתחרט. ברור לו שאם יביא טבעת, מיד אחרי זה יהיו ילדים וזה הפחד היותר גדול שלו. ילדים עבורו הם התחייבות בלתי הפיכה והוא לא בשל. הפחד שלא יידע לתפקד בסיטואציה כזו משתק אותו. פחדים כמו מה יהיה אם לא אהיה אבא טוב , שמכיל את ילדיו, שמחנך טוב, שמשמש דוגמא ומפרנס משפחה שלמה מונעים ממנו את המעשה.
אולי הוא נושא עמו זכרונות ילדות קשים והמושג משפחה מפחיד אותו. מה שבטוח זה שיש משהו שעוצר את עודד ואני מקווה שיילך בעצמו לכמה שיחות על מנת לברר היכן המחסום האמיתי ויפתור כמה סוגיות - זה אפשרי ורצוי. הוא בטח מבין שהזמן חולף לא לטובתך ומבין את הלחץ שלך, ואין יותר לגיטימי מהרצון שלך במשפחה אבל הוא לא מסוגל לעשות זאת רק בגלל האינטרסים שלך. הוא כרגע משותק בעניין זה ולא יעזור שתלחצי. ההיפך, זה רק יקלקל את מה שכן טוב.
ההחלטה על עתידך בידייך בלבד
תחנוניך לא יעזרו כאן. ההחלטה על עתידך בידייך בלבד. ברור שהעצה האינסטינקטיבית הראשונה שלי אליך זה לעזוב אותו ולהמשיך את חייך וליצור הזדמנויות להקים משפחה, אבל אני לא בטוחה שאת בשלה ללכת למרות שכל הסימנים מראים לך שעודד עוד רחוק. את בקלות יכולה למצוא את עצמך בת +40 עדיין עם עודד, באותו המצב בדיוק, ואז באמת זה יהיה מאוחר. את תאשימי אותו כל חייך שבגללו אין לך ילד והוא לא האשם. כל אדם רשאי להחליט מה טוב לו ומה לא מתאים לו. עודד מסמן לך את רצונותיו והם לא תואמים את שלך.
את במצב קורבני ורצוי לך לצאת ממנו. קחי את חייך בידייך. אני יודעת שקל לי לומר וקשה מאד ליישם, אך יישום במקרה הזה חורץ גורלות. אדם עושה בסופו של דבר מה שהוא רוצה. מה יותר חשוב לך? עודד כמו שהוא, או הרצון לילדים ומסלול נורמטיבי? ההצבעה ברגלייך היא הקובעת. כרגע את שם בתוך המטוטלת.
ההחלטה לעזוב את עודד, לעבור לדירה אחרת ולהראות לעצמך ולעולם שאת מאד רצינית בפרידה, כולל יציאה לדייטים חדשים וכניסה לאפליקצית הכרויות, תחזק אותך ותגרום לך, לצד הכאב, להמון סיפוק ותחושת שליטה בחיים שלך. גם עודד עדיין לא חווה פרידה אמיתית ורצינית מצידך, כשהוא יבין שאת כבר יוצאת עם גברים וסוללת את דרכך להקמת משפחה הוא יקפוץ ממקומו ואולי משהו יזוז בו. אם כן – יהיו אלה הילדים שלכם. אם לא, יבוא תדעי שלא הפסדת שום דבר וטוב שהלכת. בכל מקרה לעזוב, לחתוך ולצאת מהבית זו עסקה מנצחת שתראה לך במדוייק את מקומך בקשר הזה!
רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
Yaely_b4@walla.com