אביבה הגיעה אלי בתקופה הכי קשה בחייה לטענתה. היא בת 50, נשואה לאריק מעל 25 שנה ובחמש שנים האחרונות היא מנהלת סיפור אהבה עם גבר בשם דורון. מזה שנתיים שבעלה מודע לאהבה שיש לה לאדם אחרר. האמון הופר, בעלה שבור וחלש, הזוגיות ביניהם מתה אבל הוא מסרב להתגרש מהפחד להיות בלעדיה. כשהעלתה בפניו את הרצון העז שלה לעזוב, הוא התרסק, בכה, ואיים שיעשה סוף לחייו.
לעומתו,
"אין לי רצון להישאר איתו", היא אומרת. "אני כבר לא אוהבת אותו, ולא רוצה להיות במחיצתו. סקס אתו זה עונש, אבל אני מפחדת לעזוב, מפחדת שייכנס לדיכאון ואולי יעשה לעצמו נזק. אני חיה בסיוט. הוא באמת משתדל לעשות הכל ומתחנף אלי כל העת. זה דוחה אותי. הוא כל כך תלוי בי ואני ממש נגעלת. זה ברור לי שאני ייצרתי את התלות שלו בי בכך שכל חיינו המשותפים עשיתי הכל בשבילו מא' ועד ת'. סירסתי אותו, ומלכדתי את עצמי אליו ולמשפחה. אני נשארת מתוך רחמים. אני מפנטזת שאריק ימצא אהבה ויהיה מאושר ויעזוב הוא, ביוזמתו. אני מתפללת ליום שאלך מהבית, לאהוב לבי. אני רוצה לממש את אהבתנו, ואהובי מחכה לי כבר שנים. בינתיים אני עוברת ימי דיכאון. אין לי חשק לכלום, וגם אין לי סבלנות לבני המשפחה. אני זקוקה לעזרה". אני רואה את אביבה והיא נראית מותשת. השיער מאפיר ופניה נפולות ורזות, ואכן זו סיטואציה לא פשוטה.
אי אפשר לסחוט אהבה
תחילה אתייחס לבעלה אריק למרות שלא הוא הפונה לעזרה. אריק נמצא במצב הכי נורא שאדם יכול להביא את עצמו. הוא בתחתית המדרגה, בחרדה קיומית וחוסר אהבה עצמית. הוא חייב (למענו) להתחזק ולקום על רגליו. זה לא קורה ביום אחד ובדרך כלל זה תהליך שמלווה באנשי מקצוע , אך רצוי לו לזוז ולהציל את חייו. לקחת אחריות על החיים שלו ולעולם לא להישאר כ"פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה). זה בדיוק המקום שמוריד אותו עוד ועוד למטה. זה המקום להבין שבלעדיה החיים יהיו טובים יותר. אי אפשר לסחוט אהבה. אם אין לה אהבה אליך - היא ודאי לא תאהב אותך בכוח ובלחץ. ההיפך הוא הנכון, היא רק תאהב פחות.
סגלי לעצמך דו שיח פנימי כנה, ודעי שאת שם לא מתוך רחמים. אף אחד לא נשאר לאורך זמן רק מרחמים. אבל אנחנו, בני האדם, אוהבים לספר לעצמנו סיפורי גבורה. רחמים זה רק עטיפה יפה והרואית שעוטפת את הפחדים שלך. ברור לי שתלכי לדרכך בקרוב, ואני חושבת שמגיע לך ולכל אדם לחיות את חייו על פי צו ליבו. אבוי לזה שיישאר נשוי עם כמיהה ללכת וירגיש כלוא. אדם הוא קודם כל לעצמו.
כרגע את נשארת כי קשה לך להיות בתפקיד האיש הרע בסיפור, ולהיות זאת שתספוג ביקורת קשה מכל סובביך. קשה לך מצפונית ועוד לא השתחררת מהפחדים והמחשבות על החיים שאחרי. את מבינה שבעלך מפעיל עליך (לא במודע) מניפולציות ריגשיות שמעכבות אותך, הוא לוחץ לך על כפתורי המוסר והמצפון ומוציא את התותחים הכבדים שלו. אבל מניסיוני אומר לך שכשהאבק קצת ישקע, ובעלך קצת יירגע - תגיעו להבנה שזה נגמר ואולי מעז יצא מתוק.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il