זה מה שקרה לעוזי. בן 43, נשוי 15 שנה. שלוש שנים הוא מאוהב קשות, הבית ומשפחה הפכו למשניים. הוא רק מחכה שאשתו תלך לסידורים או תיסע עם חברות לחו"ל. שלוש שנים הוא משקר לה על כל צעד ושעל. הוא ממציא ישיבות עד הלילה, הוא ממציא כנסים בחו"ל, ימי מילואים, מה לא. העיקר לזכות לעוד כמה שעות עם אהובתו. אשתו מרגישה שמשהו משתבש בזוגיות, אבל ממשיכה לטמון ראשה בחול ולהאמין לכל מילה שלו. ככה יותר נוח לה. גם היא מפחדת להתמודד עם גילוי הרומן.
אבל יום אחד, טעות קטנה והיא תופסת על חם את הזוג המאוהב. אין פשע מושלם. סוף גנב לתלייה. אז כמובן אף אחד לא יתלה אותך, וסיפור אהבה אינו פשע וזה עדיין לא עבירה על החוק. אבל מכאן העניינים מסתבכים. מה שהיה לך עד היום – לא עוד. הכל מתפרק לו. וזה כבר לא בשליטתו.
עוזי מתחנן לאשתו שלא תזרוק אותו מהבית. הוא מבטיח אלף הבטחות, ובעיקר שלא יפגוש יותר את אהובת לבו. מבטיח - אך לא עומד בהבטחה. ושוב משקר בלי סוף. זה חזק ממנו. הוא מתגעגע לאהובה ולא עומד בכך. אמנם הבטיח, אבל הצורך העז שתמיד היה עדיין קיים, והוא טורף את הכל. ובינתיים בתוך הבית ריחוק, כעסים, בכי, משבר, הולכים לטיפול זוגי, עוזי משקר גם למטפל. הוא ממשיך בגרסתו על ניתוק היחסים עם אהובתו. אבל המציאות מכה שוב. ואשתו תופסת פעם נוספת. הפעם היא לא מוותרת, ולמרות הכאב הצער והפחדים שלה, היא עוזבת את הבית. עוזי מאבד שליטה על המצב.
בשלב הזה עוזי מתפרק. הוא בדיכאון. הוא נתפס לבהלה וחרדה ופתאום כאילו נשמטת האדמה מתחת לרגליו. אשתו ניתקה איתו קשר, היא כאובה וכעוסה, והוא רוצה לחזור אליה. פתאום הוא משוכנע שהוא אוהב אותה. הוא לא רוצה לוותר על המשפחתיות, על המסגרת. פתאום אהבתו הגדולה נעלמת באחת ומתחלפת בתחושת אהבה מדומה ובגעגוע לבית ולאשתו. געגוע עז למשפחה. אך בעיקר לביטחון וליציבות. הוא מוכן לעשות הכל כדי להחזיר את הגלגל לאחור. כל כך אנושי ושכיח לרצות תמיד את מה שאין לנו. כשאתה כאן, אתה רוצה לשם, וכשאתה שם, אתה רוצה לכאן.
דמיינו את עצמכם גונבים פריט כלשהו מכלבו (שבניגוד לבגידה, זו עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר בפועל) ונתפסים על חם ביציאה. איזה בושות, איזה חרטה. אתם מוכנים לתת פי חמישה משווי הפריט כדי להחזיר את הגלגל אחורנית. אבל בזמן שגנבתם, הייתם מרוצים. מהריגוש, מהפריט, מכך שדפקתם את המערכת. הייתם זחוחים. לא חשבתם על המחיר, על הסיכון. ומה שמדהים זה שהסיכוי שתחזרו על המעשה גבוה. למה? יש לכם צורך כזה, דחף, וכי חד פעמי זה רק המוות.
עוזי יושב לבד בבית ושולח לאשתו מסרים על רצונו לחזור אליה. היא לא מוכנה לחזור אלי, הוא אומר לי בבכי. עוזי היקר. גם אם תחזרו הסאגה טרם נגמרה. שום דבר לא באמת השתנה. ברגע שתחזור לאותו בית עם אשתך, תחזור גם אהבתך לאישה האחרת. הרי לא הפסקת לאהוב אותה תוך חצי שעה אחרי ששנים אתה מטורף עליה. אשתך תהפוך שוב לזמינה, ובכך תאבד את יוקרתה, שוב.
שנים הוא דמיין את עצמו חי עם אהובתו, בכל סיטואציה זוגית או משפחתית דמיין את חברתו שם במקום אשתו. הוא חשב שהוא עובר מאישה זו לאחרת ביום אחד. הוא חשב שהוא חזק בכל מצב וכלום לא יפיל אותו. התגובה של עוזי אכן טבעית. רבים המקרים שבהם מגיבים כך בסיטואציה. אדם שנמצא במצוקה או בטראומה רוצה לחזור למוכר ולידוע כאקט הישרדותי. לא באמת בגלל רגשות אהבה עזים שצצו לפתע, אלא מתוך רצון להיות בחוף מבטחים, להחזיר את השליטה לידיים. להתאזן.
זה לא עוד משבר בחיי הנישואים. זו בגידה קשה, זה סיפור אהבה ארוך ימים, זה האם של כל המשברים. נאמרו מילים שלא נשכחו, האמון הופר לחלוטין, העלבונות והשקרים לא יימחקו מהזיכרון לעולם. לרצון של עוזי לחזור לאשתו אין קשר לאהבה אליה. זהו צורך אגואיסטי בלבד. הצרכים שלו לא השתנו, החלומות לא השתנו, החסכים לא נעלמו, הפחדים עדיין משתקים, הכל שם. חיפשת חום ואהבה במקום אחר? משהו היה חסר בחיי המשפחה? הצד הרגשי התייבש. דבר לא השתנה. הדחף לחזור מונע מפחד, מחרדה, מרגשות אשם, מרצון ליישר את ההדורים, מתחושת אחריות ומצורך להיות בשליטה. כל השאר זה אוטוסוגסטיה.
קח לך זמן להיות לבד. תן לסערה לשקוט. תתבשל קצת. טפל בעצמך. אתה נמצא בצומת מרכזי בחיים. תחשוב לאן אתה פונה ומה ההשלכות. זכור היטב כי מה שהיה פעם, לא יחזור לעולם. ואולי טוב שכך. בכך שאישתך מסרבת לחזור אליך, לטווח הארוך אולי היא עושה לשניכם טובה גדולה. רצוי בתקופת הביניים הזו להיעזר באנשי מקצוע, אך גם לזמן שעובר יש הרבה משמעות. החיים מלאים בשיעורים. הבט על החצי המלא של הכוס.