"אני אפרת, רווקה בת 33. מתה לשנות את הסטטוס ל'נשואה פלוס'.

"עד גיל 27 בכלל לא דאגתי. הייתי שאננה. היה ברור לי שעוד מעט אכיר מישהו וזה יהיה זה - נתחתן וזהו, בלי דרמות מיותרות. פעמוני האזהרה לא צלצלו אף שלא הצלחתי ליצור קשרים רציניים. גברים לא לקחו אותי ברצינות. רצו זיונים ולא הרבה יותר מזה. משום מה הרגשתי שיש לי עוד המון זמן, אין לי מה למהר ואני עדיין ממש צעירונת.

"ככה הזמן עף לי והופ, אני בת 33 ובדיוק באותו מקום. אבל היום זה כבר לא מצחיק אותי אני מתקרבת לגיל שקושי בחיבור רק הולך וגודל. אני מתחילה להרגיש לחץ. אני רוצה להבין מה אני עושה לא נכון.

"מהר מאד אני נכנסת למיטה, זה קורה בדייט שני או שלישי. אם אני מחזיקה חודשיים עם גבר זה שיא בשבילי, כי לרוב זה  שניים שלושה מפגשים והם מסמסים לי שאני מקסימה אבל זה לא מתאים ושיהיה לי בהצלחה.

"אני בחורה משכילה עם עבודה טובה, גרה בבית יפה במרכז הארץ, נראית לא רע, אני חברותית ועושה שמח אבל מול גבר אני נסגרת, ביישנית, אנטי תזה לטמפרמנט שלי עם קולגות בעבודה או עם חברות קרובות.

"בדייט אין לי אומץ לדבר בשצף, אני שקטה. נעולה, אין לי נושאים לשיחה. משעממת. אני מרגישה שאני פשוט לא מעניינת".

גבר ואישה נהנים ביציאה בדשא (צילום: getty images)
אין בעיה עם סקס. אבל יש עוד חלקים למערכת יחסים | צילום: getty images

ללמוד את הסיפור שלך

אפרת,

בכמה מילים ועם מעט מאד פרטים עליך בכל זאת הצלחת לתמצת את תחושותיך. כמובן שלא ניתן להגיע לעומקים שלך ולתוצאות שיקדמו אותך מהמקום הזה רק בהתכתבות ב-mako אבל אתן לך כמה נקודות שכדאי להתעכב עליהן להבין את עצמך ולשנות את הדיסקט.

גם לפני גיל 27 שמעת את הפעמונים אבל היה לך נוח להתעלם מהם. הצורך רק ריחף, עוד לא היה דחוף. עוד לא היית בשלה להתמודד ולטפל. הבנת שיש חסמים אצלך אבל היית צעירה וחשבת שהכול יסתדר מעצמו. עכשיו השעון הביולוגי מעיר אותך ומחריש את אוזנייך.

הסגירות שלך מול גבר נובעת מדימוי עצמי נמוך, מפחד שאת לא מספיק טובה ו/או יפה ומושכת. חרדה שאולי תגידי משפט לא חכם ואז הוא לא ירצה. ומה קורה בתכל'ס? את שותקת ואז הוא לא רוצה.

מה שיגרום לקרבה ומוטיבציה למפגשים נוספים זה פתיחות. כנות, בלי יותר מידי פוזות ובוודאי לא שתיקות ופיהוקים.

מילדות לימדו אותך, וזה תקוע לך בראש, שלהיחשף זו חולשה וזה מאיים על קיומך, לדבר על רגשות זה ללוזרים ואז תהיי חשופה לפגיעה. השמירה ההרמטית שלך והזהירות לא להיפגע גורמת לך לשמור מרחק ולא ליצור שום אינטימיות. התוצאה -פגיעה בול בלב. כל פגיעה ודחייה מורידה אותך עוד קצת למטה ומחלישה אותך ואז הגבר הבא מקבל דייט משמים, חלוש וריק עם אישה שיכולה להיות הכי מעניינת בעולם אך לא יודעת את זה על עצמה.

את נשארת סגורה ומרוחקת והקירבה הכי אמיצה שלך זה סקס. את משתמשת במיניות במקום בתוכן ובמקום ליצור הכרות מעמיקה ממנה את כל כך חוששת

את נשארת סגורה ומרוחקת והקירבה הכי אמיצה שלך זה סקס. את משתמשת במיניות במקום בתוכן ובמקום ליצור הכרות מעמיקה ממנה את כל כך חוששת.

על מנת להיפתח עליך ללמוד את הסיפור שלך. לספר אותו לעצמך ואחר כך לפתוח לעולם.

אנשים נסגרים כי מינקות מלמדים אותנו להישאר פרטיים, לשמור סוד. מה יגידו עלינו, מה יחשבו עלינו. מחדירים לנו את הפחד מבני אדם, את הפחד להיות חשוף ולהיפגע אבל זו תזה שגויה. בחיים זה בדיוק ההיפך - מי שפתוח ומדבר בכנות  נפגע הרבה פחות, מצליח ליצור קשרים קרובים, חברויות, אהבה וחוויות אינטימיות אמיתיות.

יחסים מתפתחים רק שיש אומץ לחשוף, להראות את הכל, מי אתה באמת. לא להתבייש בעבר, בילדות, בקשיים. להיחשף זו עוצמה שאי אפשר לעמוד בפניה והיא מדבקת. זה להיות הרבה יותר שלם והרבה יותר חסין. זה נוגע לא רק ביחסים זוגיים אלא בכל התחומים ובכל הקשרים. האמת תמיד מנצחת וכובשת.

לך, אפרת יש  המון על מה לדבר, יש 33 שנים מאחורייך, מלאים בהמון אירועים ומחשבות ואהבות ואכזבות והורים ואחים, מקצוע מעניין ,חברים ומאד רצוי ונעים לדבר על הכל. תני לו ולנו להכיר אותך, את מה שבפנים, תני להתקרב אליך נפשית, לקרב לב אל לב ולא רק את הגוף.

לא פשוט להפנים ועוד יותר קשה ליישם. זה לא קורה ביום אחד ובטח יש עוד חסמים וסיבוכים שלא ירדנו לעומקם. אבל זו התובנה הראשונה, זה הבסיס ואת כבר תיקחי את זה מכאן.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת