"אני אלון ואני בן 29, מתקרב ל-30. אחרי הרבה שנות רווקות והשתוללות והרבה מערכות יחסים עם נשים בכל הסוגים והצבעים בארץ ובחו"ל הגעתי לבשלות לפני שנה. אני מרגיש שהתבגרתי ויש לי מחשבות על קשר רציני, על בית, חתונה , ילדים, משפחה. אני מרגיש שהגיע הזמן שלי להיות איש משפחה. אז יצאתי במוטיבציה גבוהה לחיפוש האחת.
"יצאתי לדייטים, התחלתי עם בחורות, חברים הכירו לי. וכלום, אף אחת לא נראתה לי ופתאום באו לי שתיים. כמו שני קצוות. כל כך שונות שזה הפך לדילמה מטלטלת.
"האחת פצצה מהממת שאין אחד ברחוב שלא ירייר עליה. היא מלאת חיים, אופנתית ובליינית. אמנם צעירה בת 26 אבל מנוסה בעניינים רומנטיים. כזאת שלא דופקת חשבון ועושה מה שבא לה. איתה יש לי סקס בעננים ומשיכה מטורפת. אני עף עליה ואוהב לצאת איתה לבלות. כיף איתה.
"אבל היא אישה של גברים. אני לא בוטח בנאמנותה המוחלטת. היא דעתנית ואוהבת ריגושים. היא פתאום נעלמת לי. הכל לא יציב איתה. כל יום אני מברר אם היא עדיין איתי. היא מערערת אותי. וזה מה שמגניב אותי. איתה זה כל הזמן אש.
"השנייה בת 30. גם יפה אבל שונה. היא שקטה, מתלבשת צנוע, רגועה, רצינית. לא מלכת המין. אישה של בית, של גידול ילדים. לא עפה על עצמה ולא חולמת על קריירה במיאמי. היא רוצה משפחה כמוני. רוצה כבר להניח את מקל הנדודים ולבנות בית.
"שתיהן רוצות אותי ואני מתמרן כבר הרבה זמן ומתלבט מי טובה בשבילי יותר. אני מטולטל בין זאת השקטה לההיא הסוערת.
"כל סובבי מכוונים אותי לבחור בחיי שלווה ומייעצים לי להתרחק מהסערות.
"עם מי כדאי לי להתחתן? אם בכלל".
יש ספק? אין ספק
אלון,
אולי אם היית בן 40 הייתי עונה לך אחרת, אבל אתה רק בן 29 ואתה לא חייב לקבל החלטה בלחץ. יש לך עוד הרבה זמן לפניך וכשתגיע האחת המתאימה לך זה פשוט ירוץ לך חלק בלי לבטים. כמו החלק המתאים בפאזל של החיים. וגם בזה אין תעודת ביטוח.
אתה במלחמה בין הנכון לרצון. בין השכלתנות לבין תשוקה. בין הלב למוח. אבל אתה נרקומן של אדרנלין וזה מה שמנהל אותך בסופו של יום.
לפי כמה ניואנסים בין השורות אני מבינה שאתה מחובבי הריגושים. זה שאוהב את ההתרגשויות הקטנות ופרפורי הבטן. אתה נשאב לתוך תשוקות ומיניות. חשוב לך האגו, חשוב לך שלידך תהיה אישה שמושכת תשומת לב, אתה רודף אחרי הבלתי מושג, החמקמק והלא בטוח.
ואכן ריגוש ותשוקה זה כוח עצום הרבה יותר חזק מכל היגיון ושכל. וביניהם אתה מטולטל.
אתה במלחמה בין הנכון לרצון. בין השכלתנות לבין תשוקה. בין הלב למוח. אבל אתה נרקומן של אדרנלין וזה מה שמנהל אותך בסופו של יום
אתה מכור. רק כשתגמל התשובות יצוצו מעצמן.
בריגוש יש הרבה תשוקה וכמיהה אבל גם סבל וחוסר ודאות וזה מה עושה אותו לריגוש. בלי הכאב שאחריו בא עונג אין ריגוש. אז ברגעי הכאב אתה נזרק למקום האחר, הבטוח לאישה העדינה שממתינה בשקט. אצלה אין כאב אבל גם לא עניין רב. הכול נהדר וכביכול מושלם. ואז אתה משועמם. זה זמין לך מידי. לא מאתגר.
אחרי שנרגעת אתה מתגעגע לשנייה זאת שמחזיקה את החומר הדליק. וכך אתה בלופ אין סופי.
אתה בתוך ראשך, בדמיונך, בפנטזיה שלך, בשכלך חולם על חיי שלווה כי כתוב בספרים שזה טוב, שזה הדבר הנכון. גם אמא תהיה מאד מרוצה מהשידוך הנפלא, גם חברים ואחים יגידו שעשית נכון אבל אתה זה שתצטרך לחיות עם זה יום יום לילה לילה כל ימי חייך.
גם השנייה הסוערת לא נבלעת לך עד הסוף בגרון. אתה צופה איתה חיים לא רגועים עם הרבה עליות ומורדות. שקט לא יהיה שם וגם לא ביטחון, יהיו ריבים ומרדפים. יהיו ברוגזים ופיוסים ארוטיים. אבל הבית לא יפסיק לרעוד. זה נחמד ומשעשע אבל זו עסקה מסוכנת ומיותרת שזמנה קצוב.
מציעה לך כרגע להחליט לא להחליט. לא בוער, אתה צעיר וזה יהיה טוב יותר שזה יבוא בלי שאלות ותהיות. בינתיים תמשיך הלאה עד שתרגיש שפגשת את זאת שאין לך ספק באהבה שלכם.
תתחתן מתי שתתחתן העיקר שתעמוד בחופה בלב שלם עם תחושה שזה לנצח. ערובה להצלחה אין בשום מצב.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com