דני, בשלהי שנות החמישים לחייו, הגיע אליי לקליניקה כי חיפש תשובה ברורה. הוא לא הגיע לטיפול. הוא בא לפגישה בודדת והגיע עם סיפור מנותח ומובן. אבל הרגיש במבוי סתום. "אני נשוי לגליה יותר מ-30 שנה", פתח את השיחה שלנו. "יש לנו ילדים ונכדים, ומשפחה לתפארת. לעולם לא אתגרש. את זה אני יודע. כל השנים הייתי נאמן לאשתי ולא חיפשתי עניינים. עד שלפני 5 שנים פגשתי את נאוה במקרה ונסחפתי איתה לתוך רומן לוהט. לא יכולתי להפסיק, וגם לא כל כך רציתי. כל יום אנחנו נפגשים, חוטפים כמה שעות של עונג. יש לי איתה את הרגעים המאושרים בחיי. אך מטבע הדברים זהו קשר מלא התנגדויות. פעמים רבות הפסקתי אותו, אבל הייתי עצוב וירוד ולא יכולתי לנשום. הייתי בדיכאון ובשיממון. האהובה שלי לא היתה איתי. עברו עליי ימי גיהנום וחזרתי אליה. הייתי מאושר ששוב היא בחיי, אלא שאחרי כמה חודשים המצפון חזר לייסר אותי ונפרדנו. שוב לא החזקתי מעמד בלעדיה וחזרתי אליה. וכך חוזר אותו ריטואל עד היום הזה.
"נאוה אוהבת אותי מאוד. היא נקלעת לסיטואציות בעייתיות בקשר איתי, אבל תמיד מבינה ומקבלת אותי, למרות הכל. גם זה מקשה על הפרידה ממנה. היא כל כך מקסימה ומאוד אוהבת אותי, ואני אותה, זה חזק. לא קל לוותר על זה.
"גם כשהסוד הגיע לאוזני אשתי והבית טולטל, מיד הוצאתי את נאוה מהמשולש ועזבתי אותה. התחנפתי לגליה והבטחתי מיליון הבטחות, ביניהן שאפסיק את הקשר עם נאוה. גליה הסכימה לעבור את זה, וזה היה התנאי הראשי. אלא שאני לא עמדתי בזה והכמיהה לנאוה רק התגברה. אני וגליה מדברים המון, אבל לא הולכים עד הסוף עם האמת. אני בדילמת חיים קשה. אני מרגיש בצומת טי ולא יכול לפנות - לא שמאלה ולא ימינה. אני רוצה גם וגם.
"גליה איתי מילדות, תמיד היינו זוג. היא כמו איבר בגוף שלי, אני לא יכול לחשוב על נטישה. גליה היא השותפה שלי לחיים, איתה אזדקן. היא אם ילדיי וסבתא לנכדיי, אבל היא לא אהבת חיי, היא לא הרומנטיקה, היא לא התשוקה והתרוממות הרוח. ומה יגידו הילדים שלנו עליי אם אלך ואעזוב את אמא? זה לא בא בחשבון מבחינתי. הם המשפחה שלי. לא אחיה טוב עם עצמי אם אפרק את המקדש הזה.
"ונאוה... היא נווה המדבר. היא מסמלת עבורי את הלב הפועם, האהבה, הנעורים, היא החיים הטובים. היא השמחה והצחוק. לא חיינו ביחד ולא העמדנו את אהבתנו במבחני מציאות של שגרה, של שחיקה, של חיים משותפים. בכלל, אינני בטוח שאנחנו מתאימים כזוג רגיל וגלוי. ובכל מקרה להתגרש זה לא בתפריט, אך לחיות בלי נאוה זה חושך.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
הכירו את האנשים שעושים מסיבות גירושים
סודות הזוגיות: תהיי טובה במיטה ופלרטטי עם החמות
בטור הקודם: למה זוגות רבים יותר בחגים?
"נאוה וגליה שונות מאוד אחת מהשנייה. גליה היא אישה נאה, ביישנית, שקטה, מאוד מינורית. ונאוה היא כדור אש, אישה מנוסה, יפה, חכמה ומעניינת. התמכרתי אליה. אני אדם שכלתן, לפחות כך חשבתי. זו הפעם הראשונה בחיי שאיני יודע מה לעשות. עכשיו אני ונאוה שוב בתקופה של פרידה זמן מה ואני עומד להתפוצץ. חיי אינם חיים, לילותיי לבנים, תיאבון אין לי. הכל אפור. אני מפחד שאחלה או אמות משברון לב, לא ידעתי שיש רגשות כאלה. אף פעם לא חוויתי התרגשות כזאת. נאוה הפכה את חיי למעניינים ומסעירים ועכשיו אני מתגעגע אליה כמו משוגע".
גמילה מריגושים
דני חיכה לתשובה ממני: מה כדאי? מה רצוי? התשובה, כמו השאלה, אינה פשוטה. בעצם אין תשובה. זו סוגיה מסובכת ולא תרגיל מתמטי עם תשובה מוחלטת.
יהיו כאלה שמיד יגידו שהוא חייב לחזור לאישה החוקית, להסתפק בה ולשכוח עם הזמן את נאוה. זהו רעיון מקורי ויפה אך לא ישים. דני נמצא במקום אחר, גליה אינה הגליה שהיתה שם לפני שנאוה הגיעה. וגם דני אינו אותו הדני. בשנים עם נאוה הוא צבר חוויות והתנסויות בגובה רב, הוא למד על עצמו ונפתח לחיים אחרים. הוא הוציא את המיטב שבו. הוא צעד קדימה וגליה לא תוכל לעולם למלא את החלל שנאוה תשאיר אחריה. הוא ידון עצמו לאפרוריות ועצב לימים רבים ואולי אף שנים. עוד לא פגשתי את האדם שיכבה במו ידיו את אור חייו ולא פגשתי אדם שיכנס בשערי הגיהנום ויסבול בעוד שערי גן העדן פתוחים בפניו. בני אדם לא ידועים ביכולתם הגדולה לעמוד בפיתויי החיים וזה הפיתוי הגדול ביותר - אהבה והתרגשות.
יהיו שיגידו: תעזוב הכל ולך עם הלב לאהובתך. שם אתה רוצה להיות – עצה נהדרת, רומנטית כל כך, רומיאו ויוליה מחווירים לעומתם. אבל דני לא מסוגל לפרק את המשפחה. זו אקסיומה. בנוסף, אף אחד לא מבטיח לו הצלחה ביחסיו עם נאוה כזוג מן המניין. אל תשכחו, דני כבר לא צעיר. הוא מתקרב לגיל 60, צעד כזה יכול להביא אותו לעשור השביעי בחייו לבד ושבור. לא עם נאוה ולא עם גליה, וברקע משפחה זועמת, כואבת ומפורקת. הוא לא יוכל לחיות עם זה. זה הטיפוס. כך שגם עצה זו אינה ישימה.
שתי התשובות הכי טריוויאליות אינן ישימות ולכן מיותר להציע אותן. האפשרויות האלה זה הבסיס. על זה הוא חשב בעצמו. את זה הוא יודע אבל לא מסוגל לבצע.
אין מטפל בעולם שמחזיק בידו תרופת פלא להפסקת הכמיהה של דני לנאוה. ואין מטפל שיוכל בשעה אחת של טיפול לפתור לדני את הדילמות המסובכות איתן הוא חי כרגע. גם גליה, באולטימטום שהציבה, לא תשיג דבר. הוא אולי יפחד שהיא תעזוב אותו ויישאר איתה, אך היא תחיה בבית אחד עם גבר שליבו תפוס באחרת וכל פעילות משותפת איתה היא בשבילו מטלה שצריך לבצע ללא כל הנאה.
סיפור האהבה בין דני לנאוה משול להתמכרות לסמים קשים, והסם הזה מאד זמין - מה שמאוד מקשה על הגמילה ממנו. מכור לסמים יעשה הכל להשיג מנת סם, אבל בעת השימוש בו הוא מרגיש חזק, בטוח בעצמו, מלא און ומשלה עצמו שיכול להפסיק כבר מחר (כך גם בהתמכרות לאוכל ובניסיונות לרזות – מי לא מכיר את זה).
גמילה היא תהליך ארוך ורצוף נפילות. המצרך החשוב ביותר על מנת להיגמל זהו רצון חזק. כח שיפעל חזק על האינרציה ויסיט אותה ממסלולה.
ישנם שלושה שלבים קריטיים בגמילה:
1 . ידיעה ברורה שהנזק עולה על התועלת.
2 . רצון אמיתי להפסיק ומוכנות לשלם את המחיר שהוא הנאה צרופה ורגעית.
3 . התערבות של גורם נוסף. במקרה הזה זוהי נאוה - אם תתרחק היא תעזור לפרידה. אינני מכירה אותה, אך לפי המשתמע מעיניו של דני, גם היא חזק בתוך ה"סם" ויהיה קשה להתבסס עליה.
דני אינו נמצא עדיין במקום הזה. הוא צמא להתרגשויות ואינו מוכן לוותר לגמרי. הוא רוצה לצאת מזה אבל אינו בשל לשלם את המחיר. הם ייפרדו ויחזרו עוד מספר פעמים ולבסוף זה יתמסמס. זה יימאס והכיף ביחסים יירד, ודינם להסתיים בשלב מסויים. ועד אז, אלה הם חייך. לאף אחד אין תשובה לדילמה שכזאת. אני, כמטפלת, אינני אומרת למטופל מה לעשות, אלא מכוונת ומאירה לו את דרכו. לאן שילך ילך ומה שיחליט יחליט, רק עם מודעות ולא בחשיכה.
*כל השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות טושטשו
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il