"כשהכרתי את יהודה הייתי בת 37 רווקה ודי מיואשת. מאד רציתי זוגיות אך יותר מכל רציתי ילד. השעון הביולוגי תיקתק בקול רם והייתי לחוצה למצוא אהבה ולעשות משפחה".
"יהודה סיפר לי שהוא נשוי אך בהליך גרושים מכוער ובעיצומו של קרב עם אשתו על הרבה כסף אך זה לא עניין אותי ולא שאלתי הרבה על הנושא. היינו מאוהבים עד הגג והוא נתן לי המון ביטחון וחום והייתי בטוחה (וגם מאד רציתי להאמין) שהוא עוד רגע מתפנה אלי ומשנה סטטוס לגרוש".
"הסקס היה שמיימי באיכות ובכמות. לא השתמשתי באמצעי מניעה והייתי כנה עם יהודה. הוא ידע שאם אכנס להריון אין סיכוי שאפיל מיוזמתי. הוא לא נזהר ולא שם קונדום, כלום." מה שיהיה יהיה", כך היה אומר. אפילו פינטזנו על ילד - פרי אהבתינו, דמיינו איך יראה וכמה יפה הוא יהיה".
"והנה, אני מחזיקה את האושר שלי עכשיו בידיי. הילד שלי. אני מגדלת אותו לבד ובהמון אהבה, אבל הסיפור לא נגמר כל כך יפה. כשיהודה שמע שאני הרה, הוא קיבל רגליים קרות מאד וחזר לאישתו לא לפני שהתחנן שאסיים את ההריון. אבל אני הייתי בשלי ואמרתי לו חד משמעית: "איתך או בלעדיך אני ממשיכה את ההריון הזה".
אומנם בית משפט פוסק לפי טובת הילד ופסק מזונות עד גיל 21, אבל יהודה בחר לא להיות אבא פעיל ולא להיות בקשר עם הילד. הוא כועס עלי מאד וטוען שגנבתי לו זרע. גם משפחתו טוענים כך ומאשימים אותי ומאוד קשה לי עם זה".
"גמרת בפנים? שא בתוצאות"
בואי נעשה סדר בדברים.
בכל הטורים שלי אני מדברת על קורבנות מצד אחד ועל לקיחת אחריות בצד שני, וזוהי דוגמא מצוינת לכך. הרי לכל סיטואציה בחיים יש אחראים ויש לכל אחד מהצדדים חלק במה שקורה.
"גניבת זרע" הינו צמד מילים מורכב מאד. מה זה גניבת זרע? האם הגבר ישן ונלקח ממנו זרע מבלי שידע? או אולי היה מחוסר הכרה כשגמר בפנים?
ואני אומרת - אתה זה שגומר בפנים כי נעים לך? שא בתוצאות!
איך אפשר לגנוב זרע? יש בכלל דבר כזה? רק אם שיקרת לגבר ואמרת שאת מוגנת ולוקחת גלולות או אמצעי מניעה אחר ושיטית והונאת אותו אז אולי אפשר לקרוא לזה גניבה. בכל סיטואציה אחרת יש לגבר אחריות 50 אחוזי אחריות .
למרות שההיריון מתרחש בגוף האישה והיא היחידה שמחליטה על גופה, צריך עדיין להגיד כאן: "אדוני, סוף מעשה במחשבה תחילה". גבר ששוכב עם אישה בגיל הפוריות לוקח סיכון של הריון לא רצוי (אלא אם הוא משתמש בקונדום או נמצא בקשר יציב וקבוע עם בחורה שלוקחת גלולות), קל וחומר אם היא רווקה מעל 35. יש לקחת בחשבון שהיא כמהה לזוגיות וגם לילד ואם תהרה היא לבטח תסרב להפיל את העובר מכיוון שזה הצ'אנס שלה ללדת וזה כבר קיים בתוכה.
במקרה שלך את אמרת את האמת – אמרת שאת ללא הגנה מהריון ולא הסתרת את רצונך לילד. הייתם בקשר קבוע, סיפור אהבה עם ציפיה לעתיד משותף, אך הוא זה שבחר להתעלם וליהנות מהרגע מבלי לקחת בחשבון שמשהו כזה יכול לקרות.
"לי זה לא יקרה" מכירים את זה? אז הנה ... זה קרה.
יהודה היה בן הזוג שלך, סיפר שהוא על סף גירושין, אהב אותך, שכב אתך מבלי להיזהר ואפילו פנטז אתך על עתיד ומשפחה. אבל ברגע האמת הוא חזר לאשתו והיה ברור לך לגמרי שהוא לא רוצה את הילד הזה כי זה הולך לסבך לו את החיים.
אך מנגד עמדה הכמיהה שלך לילד , הביולוגיה וההזדמנות שיש לך פה, וברור כשמש שהאינטרס שלך הוא המנצח. כל אחד אחראי לחייו.
חבל מאד שהוא לא רוצה להכיר את הילד. וכי הוא מתעלם מקיומו, אך אי אפשר לחייב אותו לתפקד כאב. הדבר היחד שהוא כן חייב ,זה כסף.
תמשיכי לגדל את הילד שלך בחום ובאהבה, תני לו ביטחון וספרי לו בעדינות ובשלבים את הסיפור האמיתי. שידע שהוא בא מאהבה ולפעמים יש בחיים תפניות בעלילה. תשמחי על כל רגע שיש לך אותו ואל תבזבזי את האנרגיות על אי נוחות ורגשות אשם. לא גנבת דבר משום גבר, וזוהי זכותך המלאה לממש את האימהות שלך בחיים האלה גם אם זה לא נוח ליהודה.
תהני ממה שיש . עכשיו שיש לך ילד חמוד, ההורמונים והחצוצרות נרגעו ותוכלי למצוא לך אהבה רגועה ונכונה, ובעתיד גם תרחיבי את המשפחה.
חתימה טובה לך ולכל בית ישראל.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת