"אני לא מבינה איך הגעתי לגיל 32 רווקה ובלי שום ניסיון במערכות יחסים?", מספרת דנית בעצב. "היו לי רק קשרים קצרים, המקסימום 3 חודשים וגם זה בהפסקות ולא רציף. לא חוויתי באמת מה זה לאהוב או להיות נאהבת".
דנית גדלה בבית דתי, שהיא מעידה עליו שהיה פרימיטיבי ונטול אמצעים. "גדלנו ארבעה ילדים בחדר, עם הורים שיודעים רק לריב ולעשות מהפכות. המודל זוגיות שלהם היה רע ובנוסף לא קיבלתי חום ותמיכה הורית, הייתי ילדה מוזנחת וצמאה לתשומת לב", היא מספרת.
ניכר כי ההיסטוריה המורכבת בכל הנוגע לתקופת הילדות היא הבלם המרכזי שלה בפיתוח קשר אינטימי. "בדרך כלל אני זאת שמסיימת את הקשר", היא מעידה על עצמה. "אני מרגישה מועקה וכובד ומעיפה את זה מעלי - איך שמתחילים להתקרב אני ישר בורחת. קרה לי גם שעזבו אותי אחרי כמה מפגשים, אבל כמו שלא חוויתי אהבה גם לא חוויתי לב שבור. בינתיים השעון שלי מתקתק ואני לבד".
דימוי עצמי מעוות
כשגדלים בבית מנוכר וקשה , כאשר אין חמימות ועוגן ואף אחד לא אומר לך כמה את שווה וכמה את טובה ויפה ואין מי שירים לך ויהיה שם בשבילך ללא ביקורת והשפלה אלא יקבל אותך ויאהב אותך כמו שילד אמור להרגיש - הדימוי העצמי יבנה אצלך מעוות, עקום ונמוך. ועם זה את יוצאת לחיים העצמאיים.
התחושה היא לרוב של מישהי לא ראויה, ובתור כזו אם יש גבר שרוצה אותך את אפילו בזה לו על הבחירה בך מכיוון ש:"אם אתה רוצה אחת כמוני כנראה גם אתה לא שווה הרבה או שאתה לא חכם מספיק והצלחתי לעבוד עליך ותכף תגלה את 'האמת' המרה עלי ותעיף אותי". את שולפת חרב כי תמיד נדמה לך שתכף הבחור עוזב.
דבר נוסף שגורם לבלימה הוא המודל והמשפחתי והזוגי העלוב והקר שראית בבית וכך זה נטבע במוחך, ולכן המחשבה על משפחה בעל וילדים מיד מעלה אצלך את התמונות הקשות והטראומטיות ומכניסה אותך לחרדה.
את לא מאמינה באף אחד, לא מאמינה בעצמך ולא סומכת על עצמך. את לא חושבת שאת טובה וראויה, שתהיי תהיה רעיה טובה או אמא טובה. המחויבות למשהו מזכירה לך בית כלא שלא ניתן להשתחרר ממנו - בדיוק כמו הוריך שסבלו מאד שנים ארוכות ונשארו ביחד.
המנטליות, הסביבה והפחדים לא מאפשרים ומקבלים גירושים. התחתנת? זה לתמיד ולא משנה מה יש בקשר. קל וחומר מחוייבות לילדים שהיא אכן ניצחית ובלתי הפיכה.
הפכת את עצמך ללא נגישה, הולכת ברחוב עם פנים חתומות , מבוהלות, את מאד סגורה במסווה של פתוחה. את מגיעה למפגש נעולה ומדברת רק על מה שפחות מעניין - עבודה, טיולים ותחביבים אבל לא מספרת דבר על חייך, לא חושפת כישלונות וחוויות עבר. את צריכה להבין שמה שמרתק זה מה שבפנים, ולא איך היה היום בעבודה.
עלייך להבין תחילה מה זה אומר להיפתח לעולם. להבין שלחשוף חולשה זאת עוצמה גדולה ולהסתיר כישלונות זאת החולשה בהתגלמותה. להבין שיהירות והתנשאות זה חוסר ביטחון וענווה זה ביטחון וכריזמה. לדעת שמרירות ותוקפנות זה מצוקה ותסכול ולעומת זאת חיוך, נתינה והכלה זה התרוממות רוח.
תמיד נדמה לנו שזה הפוך, ככה רובינו חונכנו. אבל נסו את זה השיטה הזו בבית וזה תמיד מוכיח את עצמו, והאפקט הוא מידי.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com