"היי יעל,
אני נשואה ויש לי רומן עם גבר נשוי. שנתיים אנחנו יחד. צמודים, אוהבים בטירוף. אנחנו צעירים בשנות ה-30. לשנינו יש משפחות עם ילדים וזה הופך את העניין למסובך.
אני נשואה ארבע שנים ולא נהנתי מאף רגע. לא היינו מחוברים, סתם התחתנו. הכרנו, נצמדנו ועשינו משפחה. הנפש מתה. אין לנו שום אינטימיות או שיחות נחמדות. כלום. יבש. אין אהבה. ופתאום יום בהיר אחד לפני שנים הכרתי את אהבת חיי. גם הוא צעיר. נשוי + וגם אצלו הנישואים משעממים ולא מספקים.
ביננו יש הכל. אנחנו נהנים ביחד וצוחקים הרבה, מדברים שיחות נפש ועושים המון סקס משובח. נועדנו זה לזו. שנתיים ביחד והריגוש עוד לא פג, נדמה שלא יפוג לעולם.
כשאחנו ביחד אנחנו מפנטזים על חיים משותפים ,על חתונה ובית על הים ועל ילד משותף ואיזה מהמם הוא יהיה. אנחנו מדברים הבה על פירוק הבתים שלנו ואיך נעשה את זה ומתי. בנתיים עבר הזמן ואף אחד מאיתנו לא הזיז את העינינים. מדברים הרבה ולא מזיזים.
תפנית בעלילה - בעלי הודיע לי שהוא רוצה גט. אמר שהוא לא אוהב אותי ולא טוב לנו יחד. הסכמתי עם כל מילה, ואפילו שמחתי שהוא עושה בשבילי את העבודה השחורה.
כאשר בישרתי את הבשורה לאהובי הוא השתתק, אמר שזה לא מתאים לו ונעלם. מאז עברו חודשיים והוא לא מדבר איתי. אנחנו בנתק ואני שבורה. בינתיים הליך הגירושין שלי ממשיך אבל אין סימן לכך שהחלום שלי עומד להתגשם".
הוא יצביע ברגליים
יקירתי,
בסיפור שלך יש כמה תרחישים אפשריים.
ראשית אני מבינה ממך שלאבד את בעלך זו לא אבידה גדולה בשבילך אלא דווקא הקלה. גם בעלך מרגיש כמוך שצריך ונכון לפרק את הזוגיות. אני מקווה ומאחלת לכם לעבור את זה בבגרות , בלי הרבה כעסים ומריבות ועם מינימום נזקים לילדים.
ועכשיו אלייך ואל אהובך.
ברומן גנוב ואסור מחוץ לנישואים יש את כל המרכיבים שישאירו את הריגוש גבוה. אין זה מעיד על עתיד היחסים בניכם כזוג " חוקי" שמנהל שיגרת בית. היחסים בינך לאהובך עוד לא עמדו במציאות היומיומית. בנתיים נהנתם לגנוב מחטפים וליהנות מהריגוש, מהתשוקה ומרומנטיקה מתקתקה. זאת תמימות לחשוב שכך זה יהיה תמיד. אז כנסי לפרופורציות וחשבי באיזון.
האהוב שלך שלפי דברייך הוכיח את אהבתו אליך אין ספור פעמים ובמשך זמן ארוך קיבל פצצה ביום בהיר. הוא נבהל וברח. זה לא אומר שהוא לא יחזור.
הוא צריך לעכל את הבלוק שנפל לו על הראש. כל עוד הייתם בפנטזיה הלוהטת והבלתי מחיייבת זה היה כיף, עכשיו הציפיות ממנו עומדות לעלות מדרגה. את תכף תהיי גרושה ותצפי בקוצר רוח לגט שלו. הוא אמנם פטפט איתך על הכיף שיהיה אבל יש הבדל בין הלכה למעשה. והוא עוד לא בשל לצעד כזה. אולי הוא בתהליך הבשלה ובאמת בסוף יעזוב את אישתו ויבוא אלייך אבל את לא תוכלי להאיץ את התהליך אם בכלל קיים כזה. ואת תהי בשבילו מחוללת לחץ.
מה שבטוח שהוא לקח פסק זמן, התנתק כי הוא לא מסוגל להיתמודד עם שינוי כזה. הוא אהב את הסטטוס קוו. להיות איתך אבל גם לשמור ולקחת אחרריות על המשפחה שלו. לעזוב זה כבר סיפור אחר. כרגע זה עדיין גדול עליו אלפי מידות.
וגם אם יעזוב את ביתו אין זה מבטיח לך שהוא יפול ישר לזרועותיך. גם אז תחושת החופש יכולה לסמם אותו והוא לא ירצה להכניס עצמו שוב למערכת מחייבת ועוד לעשות עוד ילדים.
הזמן הקרוב הוא שיוכיח לך מה הוא בוחר. אם יעבור הרבה זמן והוא לא יצור איתך קשר אזי קיבלת תשובה אילמת למה שעובר עליו. וזה אומר שהוא לא מספיק רוצה/אוהב עד כדי לפרק את הבית, ולא משנה כמה טוב או רע לו שם. ואם כוחו לא יעמוד לו והוא לא יוכל לחיות את אובדנך הוא יאלץ לעשות מעשה ולבוא אליך. אבל דעי שיש עוד אפשרות – שהוא יבוא כי הוא מתגעגע מאד אבל עדיין לא עם גט ביד. הרומן ימשיך שאת גרושה והוא נשוי. אבל במצב הזה עתיד הקשר לא יהיה רחוק. את תצברי תסכול וזה יפרם.
תהיי חזקה לא ליצור איתו שום קשר. תני לו את הזמן ותקבלי ממנו תשובת אמת. לא במילים. האמת היא שההצבעה ברגליו. לא נותר לך אלא להיות פסיבית, שותקת ולא נראית ולהבין עם הזמן לאן נושבת הרוח.
בנתיים נסי להעסיק את עצמך ולהעביר זמן יקר ואיכותי עם ילדייך. הם מרגישים את סערת הרגשות שלך. אספי את עצמך בשבילם. עוברת עליהם תקופה לא פשוטה והם זקוקים לך חזקה יותר מאי פעם. תתפלאי לדעת שכשתקדישי להם ותהיי רכה וחמה זה יחזק גם אותך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת