"הוא צועק שהשמנתי, ואז מאיים שלא אקבל כלום אם אעזוב"

ליאת ישבה אצלי וגוללה סיפור עצוב. היא נשואה עם שלושה ילדים באמצע שנות ה-30 לחייה.

"אין לי משפחה נורמלית להישען עליה בשעות מצוקה", היא אומרת בבכי, "יש לי בעולם רק את שלושת ילדי. בעלי לא מתייחס אלי ונמצא כל היום בעבודה ואז חוזר בערב, נשכב על הספה, אוכל את מה שאני מגישה לו ונרדם עד למחרת.

"הוא לא עושה כלום בבית - לא קניות, לא כלים, לא מטפל בילדים, וגם פרנסה לא מדהימה. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים ברוגע, אמר שישנה את התנהגותו אבל בתכל'ס כלום לא זז. בשבתות זה הכי גרוע - הזמן היחיד שיש לנו לבלות ביחד כולנו אני מוצאת את עצמי מחפשת תעסוקה עם הילדים, לא נחה לשנייה והכל לבד. הוא לא קיים בלו"ז המשפחתי ורק ישן כל השבת, קם, אוכל וחוזר למיטה.

"מצבינו הכלכלי לא משהו אבל יש לנו דירה גדולה שקנינו ביחד. כשאני רבה אתו הוא אומר לי: 'את יכולה לעוף מפה אם בא לך, אבל לא תקבלי שקל. לכי מפה לחפש מקום לך ולילדים'. אחר כך הוא כמובן מתחרט, אומר שזה היה מתוך כעס ולא באמת מתכוון. במצבי ריב הוא משפיל אותי, צועק, מקלל, יורד עלי על ההשמנה, על הבטן הגדולה שלי, על החזה הנפול. הוא אומר שהוא נגעל ממני, ואכן - לא שכבנו 10 חודשים. לא רק שאין סקס , אין בכלל מגע. לא חיבוק לא נשיקה ולא מילה טובה.

"כשהחלטנו ללכת לטיפול זוגי, הוא הבין שהוא לא בסדר ואמר למטפל שישנה דרכו, שמגיע לי יותר, אבל בפועל הוא לא הפנים דבר וחצי דבר. המצב נמשך כך כבר 10 שנים. אני בדאון, פועלת על אוטומט. עצובה, כבויה, מזנחת. אני לא נהנית מהחיים, אני סובלת. הילדים רואים שאני לא בטוב ומרגישים שאין להם אבא וגם להם קשה.

"אני באמת אישה טובה. אני מנקה ומבשלת ודואגת לילדים והכל לבד. אני לא יודעת מה לעשות ונמאס לי לחיות ככה".

נטרלי את הנשק שלו

שרדתם עד כה כי לבעלך יש צורך להקטין ממצוקותיו שלו, ואת מוכנה להקטנה מפחדייך שלך. הוא מתעלם מקיומך ואת נשארת אתו, מצביעה ברגלייך שהמצב הזה מקובל עליך.

לעשות שינוי זה לא קל אבל מתגמל בענק.דבר ראשון צאי לעבוד. גם תהיי עסוקה חצי יום וגם תרוויחי כסף, תהיי יותר עצמאית. תתלבשי בבוקר, תתאפרי, תפגשי אנשים חדשים. תתפתחי, תרגישי יותר טוב ויותר חזקה. זה בשבילך ובשביל ילדייך נטו. ברור ששלב ב' זה לעמוד זקוף ולהתגרש.

הדירה נקנתה אחרי החתונה ולכן את זכאית לחצי ממנה וחצי מכל רכושכם. בעלך מאיים עליך שלא תקבלי כלום, אבל אל לך להתייחס לאיומיו או להתרגש מאמירותיו. יש חוק במדינה והוא לא זה שקובע. מה גם שהוא יהיה חייב במזונות לילדים, וגם מזה הוא לא יוכל לחמוק. נטרלי אותו מנשקו הכספי.

כרגע את מובנת מאליו, לא מאתגרת ולא מענינת. את בבית כל היום, מתבשלת במחשבות רעות, את לא עסוקה מספיק ולא מייצרת פרנסה. את תלויה בו והוא משחק על זה. התפקיד שלך הוא להיות החלשה ועד היום לא רק שהסכמת אלא היית ממש "עובדת מצטיינת".

הישארותך במקום היא בעצם אמירתך אני פה. סופגת ושותקת. זה הדואט עד היום. שתחליטי להיות חזקה ושולטת בחייך השינוי יגיע. אבל לפני הגט עצמו אולי עוד יש סיכוי לשינוי. כשבעלך יבין שהתחזקת ואת רצינית בעניין הפרידה יש סיכוי שהוא יתעורר על עצמו ויעריך אותך יותר ואפילו ילחם על הקשר.

תעשי מעשה אמיץ. ותגידי לו בלב שלם ובעוצמה שככה את לא ממשיכה, אך קחי בחשבון שתי אפשרויות: הראשונה היא שהוא יקפוץ על "המציאה" ויעוף על זה , חסכת לו את המקפצה הראשונה אבל זה מה שהוא באמת רוצה. וטוב לו שכביכול האשמה עליך - את המפרקת.

האפשרות השנייה היא שהוא ייבהל כי הוא לא ציפה למהלך כזה ממך. הוא תופס אותך כאישה חלשה ותלותית ופתאום תעירי אותו משנתו, ואז דברים יתחילו לזוז בניכם מיוזמתו. את תהיי יותר מוערכת בעיני עצמך ואוטומטית זה משפיע גם על הסובבים.

בשני המקרים את המרוויחה העיקרית. בעלך לא מעריך אותך ויש לך חלק בזה. אם לא תשני את המציאות שלך גם הגבר הבא יהיה בדפוס דומה, כי כל מה שקורה לך קשור גם אליך.אך אם תתחזקי ותהיי עצמאית הבחירות שלך יהיו אחרות לגמרי וגם את תהיי הבחירה של גבר אחר לגמרי. 

זכרי כי כל הנאמר בטור הינו פיתרון פרקטי על מנת להאיר לך את הדרך לזוז ולעשות מעשה, אך הבעיה עמוקה יותר ודורשת הכרה ,הבנה והפנמה אמיתית של הצד שלך בדואט. 

• גירושים
• יעל ברון